העצומה כבר כאן

18 עמותות למען רווחתם של בעלי חיים הגישו עתירה כנגד המתת חתולי רחוב על-ידי וטרינרים ראשותיים ו"צער בעלי חיים תל אביב". תגובת משרד החקלאות לעתירה כוללת בין היתר שיקולי עלות של עיקור וסירוס מול עלות המתה

בחודש מרץ השנה הגישו 18 עמותות למען זכויות בעלי החיים בארץ עתירה לבג"צ כנגד משרד החקלאות וצער בעלי חיים תל אביב. בעתירתם, טענו העמותות כי ישנם כמה וטרינרים עירוניים אשר לא פועלים על פי ההנחיות שניתנו בבג"צ החתולים משנת 2004, אשר קבע כי לחתולי הרחוב יש זכות אלמנטארית לחיות. תגובת משרד החקלאות לעתירה, שכוללת בין שאר הטענות גם שיקולים של עלות המתה לעומת עלות עיקור וסירוס, כבר הביאה לפתיחת עצומה בנושא.

עתירתם של עמותות החיות באה בעקבות קביעה של בית משפט העליון מיוני 2004, שקבעה כי יש לשקול בטרם החלטה על המתת חתולי הרחוב ובכך למעשה אסר על המתתם. בפסק הדין נקבע כי "המתה של חתולי רחוב חייבת להיעשות במשורה, תוך תחימתה לגבולות ברורים ככל האפשר, של זמן ומקום והגבלת הנסיבות בהן ניתן להוציאה אל הפועל. עליה להיות הצעד האחרון הננקט רק כשלא ניתן להגן ביעילות על שלום בני האדם באמצעים שעלותם סבירה".

יותר זול להמית

בתגובת משרד החקלאות לעתירה שהוגשה, מתוארים חתולי הרחוב כאיום קיומי: "חתולים אלה כמוהם כחיות פרא המסתובבות בתוך הג'וגל העירוני," נכתב בתגובת משרד החקלאות. "אין כל מקום לראות בהם משום חיות בית נינוחות ולא מזיקות המתקיימות לצד האדם באין מפריע. לא זה המצב". בניסיון להצדיק את ההמתה, מתואר בכתב תגובת המדינה כי החתולים מעבירים מחלות, מתרבים וכי יש סכנה לחייהם כשהם מתחשמלים מעומדי חשמל או נתקעים מתחת מכסה של מכונית". בנוסף, מציינת המדינה את העלויות הגבוהות של העיקורים והסירוסים לעמותות העלויות הזולות של המתה: "עלות המתה זולה בהרבה מעלות ניתוח העיקור והיא מוערכת בסכום של 20-30 שקלים לחתול. ואולם, וזה העיקר, ההפרש העיקרי בעלויות נובע מכך שאין צורך בטיפול בכל האוכלוסייה, אלה רק במוקדים בעייתים. הווה אומר, בעוד שבעיקור יש צורך להעביר את כל האוכלוסייה טיפול של עיקור, הרי שבהמתה די בטיפול במוקדים בעיתיים שאליהם מתקבצים החתולים [...]".

"מכשירים את האכזריות"

גאיה גולדברג, דוברת עמותת 'אנונימוס' שלקחה חלק בעתירה, אומרת בתגובה: "אנונימוס מתנגדת נחרצות לעמדת משרד החקלאות שהיא מפתיעה, מקוממת, ולחלוטין בלתי סבירה. השמדה המונית של חתולים איננה הומאנית, איננה לגיטימית, ולאורך זמן מתבררת כלא יעילה. השופטת דליה דורנר כבר קבעה בפסיקתה בבג"צ משנת 2004, כי נקיטת מדיניות של המתת חתולי-רחוב בהיקף רחב ובאופן שרירותי היא אינה מידתית ואף תביא לתוצאה ש'אינה כדין ואין לקבלה'. אין לנו אלא להסכים עם פסיקתה ולקוות שמשרד החקלאות יפסיק להסתתר מאחורי תירוצים תקציביים, כדי לנסות להכשיר את האכזריות והאטימות שבמדיניותו המוצעת."

"מחזירים אותנו לימי הביניים"

מעמותת תנו לחיות לחיות, שאף היא בין העותרים, נמסר על-ידי המנכ"ל עו"ד ראובן לדיאנסקי, כי "תגובת המדינה לעתירה שהוגשה ע"י העמותות למען זכויות בעלי החיים היא חמורה וקשה ביותר. היא מחזירה אותנו לימי חושך רחוקים בהם חייהם של חתולי הרחוב היו הפקר. זה זמן שכל העמותות למען זכויות בעלי החיים והציבור הרחב, יתאחדו סביב מאבק ציבורי ומשפטי נגד האידיאולוגיה של משרד החקלאות. אני דורש משר החקלאות להתייחס באופן אישי לתגובת המדינה בעניין מצבם של חתולי הרחוב בישראל".

אורי יפה, יו"ר עמותת נח, המאגדת את כלל העמותות בישראל, טען בתגובה כי "משרד החקלאות שותף לדבר עבירה, בדיוק כפי שנהגו בבג"צ שאסר על פיטום האווזים בזמנו. הם פשוט עבריינים. אין שום סיבה להרג חתולים."

עצומה למען חתולי הרחוב

עצומה שנפתחה היום באתר ארגון "תנו לחיות לחיות" מזמינה אתכם לחתום ולהשפיע:

אנו, החתומים מטה, דורשים כי משרד החקלאות יכבד את פסיקת בג"צ החתולים משנת 2004, אשר קבעה כי יש זכות אלמנטארית לחתולי הרחוב לחיות ולהיות מטופלים על ידי בני האדם. ברור לכל כי הפתרון ההומאני הנכון ביותר אשר מחד שומר על בריאותם של החתולים ומאידך מפחית את קצב ריבויים, הוא עיקור וסירוס שהנה שיטה מוכחת אשר נוקטים בה במקומות רבים בעולם.

אנו דורשים ממשרד החקלאות לממש את זכותם של חתולי הרחוב לחיות כאן לצידנו.

לחתימה על העצומה