551

551: זהו מספר הלוויתנים שניצודו על-ידי צי הספינות היפניות השנה, מספר נמוך במידה ניכרת מהיעד השנתי - 850 לווייתני מינקי. לפי סוכנות הדיג הלאומית היפנית, פעולות ה"חבלה" של הפעילים בחודשים האחרונים הן האחראיות למספר הנמוך של הלווייתנים הניצודים.

פעילי מחאה הפסיקו באמצע חודש מרץ את מעקבם אחר הצי היפני לציד לווייתנים, לאחר סדרת עימותים סוערים באוקיינוס הדרומי. הפעילים טוענים שהצילו יותר מ-500 לווייתנים מציד בצלצל. המכון היפני לחקר יונקים ימיים תייג את קבוצת "שומרי הימים" של פול ווטסון, שהיתה מעורבת בסדרת העימותים המתוקשרים, כ"טרוריסטית": בינואר, שני פעילים מהקבוצה עלו לסיפון ספינת הצייד "יושין מארו מס' 2" והוחזקו שם במשך יומיים עד ששוחררו. במרץ, אנשי הצוות של "שומרי הימים" השליכו פצצות סרחון לעבר ספינת חרושת ציד הלווייתנים היפנית.

העימותים בין צי הציד לפעילי המחאה גררו מבול של תלונות דיפלומטיות בין טוקיו לקנברה. ממשלת אוסטרליה מתנגדת בתוקף לציד לווייתנים אך הפצירה בצדדים, לאורך כל הדרך, לשמור על איפוק.

"מחקר שמחקר"

יפן, המחשיבה את ציד הלווייתנים למסורת תרבותית, נטשה את ציד הלווייתנים המסחרי לאחר שהסכימה לאיסור בינלאומי בשנת 1986, אך בשנה העוקבת החלה במה שהיא מכנה "תכנית ציד לווייתנים למטרות מחקר מדעי". במסגרת התכנית תוכנן הרג של קרוב ל-1,000 לווייתנים במהלך הקיץ האנטרקטי. אוסטרליה ו"שומרי הימים" טוענים שמחקר ציד הלווייתנים הוא אך תרמית, המשמשת את יפן ככיסוי להמשך ציד הלווייתנים המסחרי.

אוסטרליה הבטיחה לנסות לעצור את ציד הלווייתנים היפני, והיא שקלה נקיטת אמצעים משפטיים בין-לאומיים, אך שתי הארצות הסכימו שלא לתת לנושא להפריע לקשריהן הדיפלומטיים.