חתולים באפילה

עיריית ראשון מעדיפה לקנוס את תושביה על הצואה של כלביהם מאשר לעקר ולסרס חתולים בעיר. הווטרינר העירוני: סירוס ועיקור חתולים במתכונת הקיימת אינה הדרך

קוראים נבונים ב"ידיעות ראשון" בשבוע שעבר הוטרדו לגלות את העובדה הבאה: בעיריית ראשון מעדיפים להוציא כספים על צואת הכלבים, מאשר על עיקור וסירוס כ-100,000 חתולי הרחוב המשוטטים בה. וסיפור שהיה כך יהיה: מנהל השרות הווטרינרי בעיר, יהונתן אבן צור, מצטייר בכתבה כמי שלא רואה בעיקור וסירוס פתרון לצמצום חתולי הרחוב ואף צוטט בה כאומר כי "חלק גדול מנושא האכלת החתולים הוא תחביב ואני לא רואה הרבה עיריות שמממנות את התחביב של התושבים". בכתבה אחרת מאותו עיתון, באותו היום, סופר על הקמת מאגר די.אן.איי של כלבים בראשון, על מנת שהפקחים יוכלו לאסוף את צואת הכלבים, לבדוק מי הם בעליו של הכלב אז לקנוס אותו. משתי הכתבות עולה שאלה כל כך מובנת מאליה, עד שהמקלדת נבוכה בעצמה: כיצד ייתכן שלבדיקות די.אן.איי יש לעיריית ראשון תקציב, ולעיקור וסירוס חתולים אין לה? התשובה, לפי ד"ר אבן צור, מורכבת משני דברים: ראשית, אין כל קשר בין תקציב אחד למשנהו; שנית, בכדי לפתור את בעיית התרבות חתולי הרחוב בעיר, יש צורך במבצע "זבנג וגמרנו" יקר מחד, ובטיפול מתמשך בבעיה, יקר אף הוא, מאידך.

הוצאה עם עתיד, בניגוד לחתולים

ד"ר אבן צור, הווטרינר העירוני, לא מוצא את הקשר בין בדיקות הדי.אן.איי לעיקור וסירוס חתולי הרחוב. לדבריו, כל פרויקט עומד בפני עצמו. בנוסף, גם לאחר כמה שיחות ותכתובת, ד"ר אבן צור, מה לעשות, פשוט לא מאמין בשיטות העיקור והסירוס של העיריות בארץ: "הסיבות העיקריות לריבוי בעלי חיים, כמו גם חתולים חסרי בית," הוא מסביר, "היא שילוב של תנאי אקלים מתאימים כמו בארץ, שטחי מחיה ואיכות המזון הזמין. על פי מירב המחקרים שנעשו בארץ ובעולם בנושא, כדי למנוע ריבוי של אוכלוסיית חתולים חסרי בית ולהגיע למצב של ירידה באוכלוסיה באמצעות עיקורים בלבד, יש לעקר ולסרס בתוך פרק זמן קצר (של מספר חודשים) 80 אחוז מכלל אוכלוסיית החתולים הקיימת באותו אזור." כדי לשמר את המצב הזה, מסביר הווטרינר, יש לדאוג בכל שנה להמשך ביצוע עיקורים של החתולים הפוריים באותו אזור בשיעור של 20 אחוז מהאוכלוסייה הקיימת (חתולים חדשים, שנולדו או ננטשו במקום וחלק מאלה שלא נתפסו בעבר), אחרת מתחדש קצב הריבוי בתוך שלוש שנים.

בראשון לציון, מסביר אבן צור, עלות פרויקט כזה, שיתפרש על פני עשר שנים ובמסגרתו ילכדו ויעוקרו 80 אחוז מחתולי העיר, תהיה מעל 40 מליון שקל; זאת, על פי הצעות מחיר שקיבלה העירייה.

באשר להתנהלות רשויות אחרות בארץ, טוען אבן צור: "רוב הפעמים עיקור וסירוס יותר מזיק מאשר מועיל. אין לזה שום אפקט. רוב הרשויות שעושות בארץ מבצעי עיקור וסירוס פעם אחת, רואות שהמצב חוזר לקדמותו. גם אלו שמתמידים בזה שנים לא מצליחים להגיע לשום תוצאה. אם חתולה אחת לא עוקרה ויש מי שמאכיל אותה, המספרים שוב גדלים. אלו שמעקרים את החתולים ומאכילים אותם גורמים לכך שהאוכלוסייה גדלה. החתולים נהיים יותר חצופים וחודרים למקומות של אנשים שסובלים מהם." אבן צור מסביר שמבחינת סל התקציב של עיריית ראשון, הם הגיעו למסקנה שהוצאה על חיסונים ועיקורים של כלב שנמצא בכלבייה זו הוצאה עדיפה כי "יש לה עתיד. הוצאת כסף על החתול שאחר כך נדרס," מסביר הווטרינר, "היא זריקה של כספי הציבור לרחוב". את הפתרון לבעיה הוא מפנה אל הממשלה: "הנושא של חתולי הרחוב לא מוסדר על-ידי המדינה בכלל. כלבים, לעומת זאת, מסודרים בחוק. לא תמצא כלב שמאכילים אותו ברחוב."

את פרויקט הדי.אן.איי מגדיר אבן צור כעוד נדבך בפרויקט רחב היקף של סילוק המפגע של צואת כלבים ברחבי העיר בנוסף לפקחים, ההסברה והפארקים לכלבים. "העירייה רוצה לעשות פיילוט בשכונה אחת. אם זה יצליח, נמשיך לשאר העיר. כמו שהקמנו פארקים לכלבים, כדי שהריכוז של הצואה יתרכז שם. למה אנשים לא שואלים למה אנחנו זורקים כסף על פארקים לכלבים במקום על עיקור חתולי הרחוב?"

שבעה שקלים בחודש

עפרה רוזנשטיין, יו"ר עמותת "ראשון אוהבת חיות" לא מקבלת את הטענה של עיריית ראשון כי העלויות של העיקורים והסירוסים הן גבוהות ולכן לא עושים את הנדרש בנושא. "העירייה צריכה לעקר ולסרס את חתולי הרחוב כשזה עומד לפניהם בעדיפות ראשונה, לפני בדיקות הדי.אן.איי לצואת הכלבים. ראש העיר הוא לא איש מקצוע, הוא לא וטרינר וכנראה שצריך להסביר לו את חשיבות העניין." לדבריה, חברה העמותה פנו כבר כמה פעמים אל ראש העיר ואכן הצליחו לא פעם להוציא מבצעי עיקור וסירוס לפועל; אלא שמבצעים כאלה, טוענת רוזנשטיין, הם טיפה בים: "אנחנו רוצים להציע לראש העיר לגבות סכום נוסף בארנונה לטובת העניין, זאת מכיוון שכל תושבי העיר, בין אם הם אוהבים את החתולים ובין אם לא, מגיבים אליהם, והעירייה חייבת לתת את המענה לציבור. עשינו חישוב שתוספת של שבעה שקלים בחודש לארנונה תפתור את הבעיה. אני מקווה שנצליח להעלות את הנושא מול ראש העיר ולגרום לו לרצות בו. הווטרינר העירוני הוא לא פרו-עיקורים ובכירי העירייה צריכים להבין שהוא טועה".

משקיעים, ועוד איך/ המשך תגובת הווטרינר

ד"ר אבן צור מבקש להמשיך ולהבהיר כי "עיריית ראשון לציון פועלת בשנים האחרונות להגברת המודעות לנושא עיקור/סירוס, של חיות מחמד, ומקדישה לנושא משאבים משמעותיים. במסגרת פעילות זו הוקמה מרפאה וטרינרית עירונית לעיקור וסירוס כלבים וחתולים חסרי בית. העירייה דואגת לעיקור וסירוס מאות בעלי חיים בשנה, על פי סדר עדיפויות אותו קובע השירות הווטרינרי במסגרת היכולת התקציבית הקיימת. עדיפות ראשונה ניתנת לעיקור/סירוס כלבים חסרי בית, במטרה למסור אותם לבתים; עדיפות שנייה ניתנת לעיקור/סירוס חתולים שנלכדו ע"י השירות הווטרינרי העירוני כיוון שחדרו למבני ציבור או בתים פרטיים מסיבות שונות (במיוחד לצורך המלטה); ועדיפות אחרונה ניתנת לעיקור/סירוס חתולים חסרי בית במסגרת מבצעים נקודתיים שכונתיים.
לדעתי, מי שמחליט להיות אחראי על חיי יצור חי, במיוחד אם הוא מעודד את התרבותו של אותו ייצור (במכוון או שלא בכוונה) ע"י האכלה באופן קבוע, צריך להיות מוכן לעמוד באחריות ובמחויבות הזו, לדאוג לעקרו /לסרסו על מנת למנוע הולדתו של דור חדש לחיי סבל."

בנוסף, מסר אבן צור כי במשרדי השירות הווטרינרי העירוני הוקמה כיתת לימוד בה מועברות סדנאות והרצאות לילדים ונוער בנושא טיפול נאות בחיות הבית, ואף הוכנה חוברת הסברה מקצועית בנושא "חשיבות העיקור והסירוס של חיות המחמד" אשר בימים אלו מופצת בקרב תושבי העיר.