סטודנטים נגד העברית

שני סטודנטים, תלמידי שנה א' בחוג "מדעי בעלי החיים", חולמים להיות וטרינרים. כשהשניים נרשמו לאוניברסיטה, הם ידעו כי יהיה עליהם ליטול חלק בניסויים בבעלי חיים, אך לא שיערו כי יהיה עליהם ליטול חלק בניסוי שיש לו חלופה, ואשר הינו מיותר מבחינה אקדמית ואסור על פי חוק צער בעלי חיים שקובע באופן חד וברור, כי מקום שקיימת לניסוי בבעלי חיים חלופה סבירה, עריכת הניסוי אסורה, ואף מהווה עבירה פלילית.

"יש חלופה והיא יעילה באותה מידה"

הניסויים המדוברים נכללים בקורס "מבוא לזואולוגיה", כשהמטרה היא ללמוד אנטומיה משווה ואבולוציה. השניים מצאו את עצמם נדרשים להשתתף בנתיחות בכרישים, המצויים בסכנת הכחדה, בחולדות ואפרוחים. "את האפרוחים הם מרעיבים במשך מספר ימים ואז רואים שבגלל שהורעבו, מופרש אצלם איזה הורמון בגוף," מספרת ענת רפואה מ"תנו לחיות לחיות". "הניסויים הללו באים להראות לסטודנטים תופעות ביולוגיות. הם יכולים להראות את אותו הדבר בדיוק בקלטות וידאו ותוכנות מחשב". אחת הסטודנטיות שבחרה ללמוד באמצעות סרטי וידאו השתמשה למעשה בחלופה שהוכחה ע"י ד"ר גדי בורוכוב, מרצה קודם בקורס זה ממש, כיעילה באותה המידה כמו הנתיחות ולמעלה מכך, שהוצעה לסטודנטים בפקולטה במשך מספר שנים. בתגובה, האוניברסיטה החליטה למנוע משני הסטודנטים את הציון הסופי בקורס זה, שהינו קורס חובה הנחוץ לסיום התואר, למרות שהשיגו ציונים גבוהים בבחנים במהלך הקורס ובמבחן הסופי.

הסטודנטים הגישו תביעה נגד האוניברסיטה באמצעות עו"ד שגיא אגמון ועו"ד גלעד הלר, על פגיעה בחופש המצפון ועל השימוש הפוגעני והבלתי חוקי בבעלי חיים. התביעה ממומנת על ידי "האגודה הישראלית נגד ניסויים בבעלי חיים", "אינטרניש" ו"תנו לחיות לחיות". את הסטודנטים מגבים שני עדים מומחים בעלי שם עולמי: פרופסור דניאל סמיק, מומחה לכירורגיה ומנהל בית החולים הווטרינרי של אוניברסיטת קולוראדו בארה"ב וד"ר בן קיצ'ן, מרצה וותיק לרפואה וטרינרית ומומחה לחלופות. מאז ניצחונה של סטודנטית בתביעה דומה שהוגשה נגד אוניברסיטת חיפה ב-2005, מוסדות אקדמיים בישראל אינם מאלצים סטודנטים להשתתף בנתיחות בבעלי חיים וברבים מהם מוצעות חלופות, כגון אותם סרטי הוידיאו שנמצאו יעילים על-ידי המרצה הקודם בקורס זה.

"נבקש מבית המשפט להיות מגן לסטודנטים"

בכתב התביעה מלינים הסטודנטים שוב ושוב על צמצום החלופות לשימוש בבעלי חיים בקורס: "הליך זה אין עניינו בשאלה העקרונית של 'ניסויים בבעלי חיים - כן או לא'", נאמר בכתב התביעה. "הליך זה עניינו בחוקיותו של עריכת ניסוי קונקרטי, אשר יש לו חלופות ידועות וזמינות, ובחוקיות סירובה של האוניברסיטה לקבל את השימוש בחלופה על ידי המבקשים, על אף שלהמתת ונתיחת בעלי החיים קיימות חלופות טובות; ועל אף שהמבקשים עמדו בהצלחה בכל המטלות האקדמיות הנדרשות מהם. מטרת הקורס הנה להעביר לסטודנטים ידע בסיסי באנטומיה משווה ובאבולוציה. לצורך זה, נדרשים הסטודנטים ללמוד מבנה אנטומי של בעלי חיים שונים – חסרי חוליות, דגים, עופות ויונקים. הלימוד מתבסס על אמצעי עזר: מודלים, תרשימים, דגימות משומרות, שקופיות מוכנות מראש ותוכנות מחשב. בחלקו האחרון של הקורס נערכות ארבע מעבדות בהם מבוצעים ניתוחי כרישים, ושתי מעבדות בהם מבוצעים ניתוחי חולדות. כן נעשה שימוש במסגרת המעבדות באפרוחי תרנגול המוצאים מן הביצה. למיטב ידיעת הסטודנטים, הכרישים נרכשים כשהם מתים ומשומרים מחברות הדגות אותם בטבע - למטרה זו. החולדות מומתות לקראת ולצורך הנתיחה; אפרוחי התרנגול מוצאים מן הביצה ונעשה בהם שימוש, בעודם בחיים. יוער, כי דווקא השנה, כאשר נשברה הביצה על מנת להוציא את האפרוח התברר כי האפרוח לא התפתח דיו, ולפיכך לא ניתן היה לראות דבר. למותר לציין כי תקלה כזו לא הייתה יכולה לקרות אם היה נעשה שימוש בחלופה... אם מדובר בניסוי, הרי משנמצא כי יש לו חלופה טובה, הרי הוא אסור על פי חוק."

העותרים מוסיפים כי אם, במקרים כאלה, האוניברסיטה טוענת כי "אין מדובר בניסוי, הרי מדובר בעבירה פלילית של התעללות בבעלי חיים, האסורה על פי סעיף 2 לחוק ההגנה... אנו נבקש מבית המשפט להיות למגן לעשרות בעלי חיים המומתים מדי שנה שלא לצורך; ונבקש מבית המשפט להיות למגן לסטודנטים, המבקשים שלא ליטול חלק בפגיעה זו."

מהאוניברסיטה העברית נמסר כי כתב התביעה עדיין לא הגיע לידיהם, וכי תגובה תמסר לאחר שילמדו אותו.