פצע פתוח

מחר, (שישי), תקיים האגודה הישראלית נגד ניסויים בבעלי חיים, הפגנה מול מכללת תל אביב-יפו, בשל "מעבדת הכאב" שקיימת במקום, ובמסגרת היום הפתוח שמקיימת המכללה, שבו מארחים נציגי המכללה סטודנטים פוטנציאלים.

זו בהחלט אינה המעבדה הראשונה מסוגה בארץ. אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת ירושלים ומכון ויצמן הינם מוסדות שמטפחים בין כותליהם מעבדות דומות, תחת שמות שונים. מטרתה המוצהרת של מעבדה כזו היא לבדוק את פסיכולוגית הכאב של בעלי חיים, בטענה שניתן להסיק מכך לגבי מציאת טיפולים פסיכולוגיים לבני אדם.

טבילה במים רותחים והרעבה

לפי שי דוידוביץ', דובר האגודה נגד ניסויים בבעלי חיים ולפי חברי "סוגרות", קבוצה שהוקמה במטה להביא לסגירתה של המעבדה במכללת תל אביב-יפו (אך התרפקה בין היתר "בגלל איומים בעקבות הפגנות" שערכו לטענתם), הניסויים במכללה כוללים ניתוחים ללא הרדמה, חשיפת עצבים לגירויי כאב, טבילה ממושכת במים רותחים או לחילופין במים קפואים, ניסויי סמים, הרעבה, הטלת מומים ושבירה של איברים. ענת רפואה, ראש המחלקה להגנת בעלי החיים במעבדות באגודת "תנו לחיות לחיות" מספרת: "את המאבק נגד המעבדה במכללת תל אביב יפו התחלנו כבר מזמן, כשעוד חשבו אם לפתוח אותה. לצערי, המעבדה נפתחה והניסויים שם כבר החלו. זו מעבדה שמטרתה לבעלי החיים כאבים פיזיים ונפשיים ואין להם שום אוריינטציה רפואית." רפואה מעידה שהיא "מתקשה להבין איך מקצוע הפסיכולוגיה, שמתקשר בין היתר לחמלה ועזרה, יכול להיות מקושר לאכזריות וגרימת הכאב שעוברים בעלי החיים."

סטודנטים מעורערים?

על פי נתוני האגודה הישראלית נגד ניסויים בבעלי חיים בישראל, כ-20,000 בעלי חיים מומתים מדי שנה במעבדות של מכללות ואוניברסיטאות בישראל. גארי פטרונק ואנט ראוץ', חוקרים מבית-הספר לרפואה וטרינרית של אוניברסיטת טאפטס בארצות-הברית, ערכו סקירה שיטתית בתחילת 2007, שאף זכתה לראות אור באחד מכתבי-העת היוקרתיים ביותר בתחום הרפואה הווטרינרית, "ביטאון עמותת הרופאים הווטרינרים בארצות-הברית". פטרנוק וראוץ' בחנו 17 מחקרים, חלק נוסו על בעלי חיים וחלק שנוסו בדרכים חלופיות, ומצאו כי אמצעי ההוראה החילופיים הניבו תוצאות אמינות יותר.

ואכן, העולם המערבי מצא זה מכבר חלופות לניסויים בבעלי חיים, דוגמת מודלים וסימול טורים, בובות ממוחשבות המסוגלות לדמם ולהגיב למגוון מצבים, סרטי וידאו של נתיחות מקצועיות וסימולציות ממוחשבות המאפשרות לסטודנטים לחזור ולצפות בסרט, עד שהחומר הוטמע. מעל ל-80 אחוזים מבתי הספר לרפואה בארה"ב כבר סגרו את מעבדות הכאב, ביניהם אוניברסיטאות יוקרתיות כהרווארד, ייל, סטנפורד, קולומביה ופרינסטון. כך גם בתי הספר לרפואה באיטליה, שהפסיקו אף הם את השימוש בבעלי חיים בהוראה. בארץ, הטכניון הראה שאפשר גם אחרת כשמצא חלופות משלו לניסויים בבעלי חיים.

"לא ידענו שכשמכאיבים, אז כואב?"

שי דוידוביץ', דובר האגודה הישראלית נגד ניסויים בבע"ח, טוען כי "ההתקדמות בהבנת נפש האדם ופיתוח טיפולים לבעיות הרפואיות של בני אדם הושגו עד היום באמצעות מחקר קליני, שכן הבעיות הפסיכולוגיות של בני אדם קשורות לגורמים משפחתיים, חברתיים ותרבותיים, שאינם קיימים בקרב חיות." גרימת חרדות, דיכאונות ופגיעות נפשיות אחרות לבעלי חיים, באמצעות עינויים, קובל דוידוביץ', לא הביאה עד היום ליצירת טיפול רפואי כלשהו ולא הועילה עד היום לאף אדם. "למוסדות המחקר קל הרבה יותר להשיג אישורים ותקציבים מתורמים תמימים, מכספי הציבור ומתעשיות שמעוניינות לשלוט בתוצאות המחקרים לתועלתן, שכן לקבלת אישור למחקר בחיות אין צורך בהוכחת תועלת שיש במחקר עבור בני אדם, החוקר אינו צריך להיות רופא, להסכים להיות תחת פיקוח, לקבל את אישור מושא המחקר, או להראות סקירה מקיפה של נושא המחקר. לפי נשיא אוניברסיטת מישיגן לשעבר ג'יימס דודרסטדט, למשל, התוצאה של שיטה זו היא איכותם הנמוכה של המחקרים האקדמיים. הכסף שמבוזבז על קומבינת מעבדת הכאב של מכללת תל אביב יפו יכול היה להיות מושקע בסטודנטים, בעזרה רפואית לבני אדם, ובקידום המדע והרפואה."

"זוהי מערכת שמאפשרת לכל מי שרוצה לעשות מה שהוא רוצה," קובל ד"ר אלעד פייגון, רופא מנתח ומומחה בכירורגיה כללית, ונציג מהמועצה לניסויים בבעלי חיים. "בכל מקום שבו בדקו האם יש צורך בבעלי חיים, אף אחד לא יכול לטעון שיש צורך ואין לכך שום הוכחה מדעית. ככה הם רגילים ושום הוכחה לשיטה אחרת לא תשכנע אותם לפעול אחרת. מה הם מנסים להראות? שחולדה שמכניסים אותה ללחץ תהיה בלחץ? לא ידענו את זה? בזמנו ערכו ניסויים בהפרדת גורי קופים מהאמהות שלהם - אז מה, אנחנו לא יודעים שילדים שהופרדו מהוריהם סובלים מבעיות נפשיות? זה צועק לשמיים כמה שזה נורא. או שמדובר באנשים ציניים, או שמדבור באנשים שפשוט לא מבינים מה שהם עושים. יש להם מספיק אינפורמציה מבני האדם ומבעלי החיים, מבלי לגרום סבל. הם פשוט צריכים לפקוח עיניים ולהסתכל".

"לא מכריחים אף אחד"/תגובת המכללה

תגובת המכללה האקדמית של תל אביב יפו להקמת מעבדת הוראה ומחקר: "מעבדת ההוראה והמחקר במכללה האקדמית של תל אביב יפו הוקמה ופועלת לאחר שקיבלה את כל האישורים הנדרשים ממשרד הבריאות. המעבדה מתנהלת רק על פי חוק ובהתאם לכללים המקובלים במערכת ההשכלה הגבוהה בישראל. המעבדה מסייעת במחקר ומיועדת לסטודנטים הלומדים בבית הספר למדעי ההתנהגות, כמו גם לסגל האקדמי הבכיר של ביה"ס. הלימוד והשימוש במעבדה הם רק על פי בחירתו האישית של הסטודנט המעבדה מהווה חלק מתוכנית הלימוד והמסלול המחקרי, הנהוגים גם במוסדות אקדמיים מובילים ומתקדמים בארץ ובעולם".