מכלאה קטנה שלי

בישראל כ-60 מכלאות שמטרתן לשכן בעלי חיים עזובים או לחילופין להכניס להסגר כלבים שנשכו, במאמץ למנוע את התפשטותה של מחלת הכלבת אם הם סובלים ממנה. התנאים במכלאות הללו, מדווחים העוסקים בנושא, מחפירים: צפיפות גדולה, תנאי היגיינה לקויים והיעדר פיקוח וטרינרי במקום, משתלבים יחד כדי להביא למספר עצום של תמותות והמתות. טלי אביב, דוברת עמותת "הכול חי", מספרת: "היינו במכלאות שהכלובים בהם צפופים בלי הפרדה בסיסית בין חיות בריאות וחולות, גורים או מבוגרים. הבעיה העיקרית היא שלעובדים במכלאות אין הכשרה לעבוד עם בעלי החיים, וכבר קרה שנתקלנו בכלבן שפחד מכלבים".

האמונות על הפיקוח על המכלאות הן המחלקות הווטרינריות של העיר, אחריות שבשל מצב משפטי סבוך, הנה בעיקר נומינאלית: "לשירותים הווטרינרים אין סמכות לפטר וטרינר עירוני שמחזיק מישהו לא מוסמך", קובלת אביב, "ובכך בעצם אין מי שאוכף את חוק צער בעלי חיים. גם אם כלבן במכלאה מתעלל בכלבים, זה שמפקח עליו אינו יכול לפטר אותו. משרד החקלאות יכול להגיד שהווטרינר לא מבצע את התפקיד שלו אבל ברמה המנהלית, העירייה היא זו שממנה את הוטרינרים והכלבנים."

תנאים לא הומאניים

בשנת 1999 הריצה עמותת "הכול חי" את קורס ניהול המקלטים לבעלי חיים הראשון בישראל. הקורס הועבר על ידי מומחים מארה"ב שסיירו בין המכלאות וגילו, בין היתר, כלבים מוחזקים אל הקיר בשרשראות ומורדמים אחד על יד השני בזריקות אל הלב, ללא טשטוש מוקדם; כלבים רועדים מקור על רצפה קרה ורטובה; חתולים על רצפה מכוסה בחוטי מתכת, ומערכת ביוב פתוחה וחשופה לחלוטין. "יש פה בעיה רצינית," מסבירה אביב. "העירייה היא זו שאוספת את הכלבים מהרחוב, אבל לא נותנת להם אפשרות לשרוד במכלאות. יש מכלאות שבמשך שעות, שלא לדבר על ימים, בדרך כלל סופי שבוע שלמים, אין שם אף אחד והכלבים פשוט נשארים בלי מזון ושתייה".

שמונה שנים אחר הסיור ההוא, בינואר 2007, קיים יו"ר השדולה להגנה על בעלי חיים בכנסת, ח"כ יואל חסון, יחד עם נציגי עמותת "הכול חי" ופעילים נוספים להגנה על בעלי חיים, ביקור במספר מכלאות עירוניות. בחלק מהמכלאות העירוניות כלל הביקור "סיור פתע" במתקני הכלבייה, במטרה להיחשף למציאות היומיומית של הכלבים המתגלגלים בעל כורחם למקום. תוצאות הסיור הולידו מסקנה אחת: יש לרכז מאמץ ולפעול בדחיפות למען שיפור התנאים בהם מוחזקים בעלי החיים במכלאות, ולשאוף שם לתנאים הומאניים יותר. במכלאה בבית שמש, אחת מיני רבות, נמצאו כלבים מוחזקים בתוך מחסן חשוך הממוקם בתוך אזור מחסני העירייה, ללא השגחה וטרינרית. הווטרינר העירוני, כך התברר, מגיע למקום רק מדי מספר שבועות, ביום בו יש לבצע המתות עקב הצפיפות בכלובים.

"התנהלות דיקטטורית ואכזרית"

"אנחנו מנסים לנסח ביחד עם חבר הכנסת חסון אמנת מתנדבים שתגשר בין המתנדבים למחלקה הווטרינרית," מספרת אביב. "המתנדבים במכלאות הם אלו שבדרך כלל יכולים לעזור בתחזוקה ובאימוץ. הבעיה היא שהרבה מכלאות לא מאפשרות למתנדבים שלנו להיות שם". אחד מהסיפורים הללו שייך לע', חברה בעמותת "הגלבוע אוהבת חיות", שנזרקה לטענתה יחד עם חבריה מהמכלאה שבניר יפה שבצפון: "בגלל שהתלוננו על המצב במכלאה, הם סגרו את הדלת למכלאה עם מנעול ואמרו לנו שאם אנחנו יוצאים נגדם, אז אין לנו מה לחפש שם. פשוט דיקטטורה. היו מקרים שצילמנו את מה שהולך שם והם טענו שביימנו את התמונות."

מתנדבת זו וחבריה היו עדים, לדבריה, להתעללויות קשות בבעלי החיים וקיוו שיוכלו לשנות משהו ביחסם של העובדים במכלאה לחיות: "היה אצלנו כלבן שפוחד מהכלבים, חתולים מתים ששכבו עם חתולים חיים, כלבים וחתולים שחיים באותו תא, כלבים שהגיעו אחרי תאונות דרכים ולא טופלו, וגורים עם מחלות כמו פרוו. היה בחור אחד שהיה 'מנקה' את התאים עם זרנוק חזק של מים כשהגורים בתוך הכלוב, והגורים פשוט היו עפים אל הקיר או ישר לביוב". מסתבר שמלחמתם של ע' והמתנדבים לא נוהלה לשווא, וברבות הימים החליפה המכלאה כלבן והחלה לפרסם ימי אימוץ בעיתונים. עכשיו אוספת ע' אל האגודה שלה את הכלבים שמגיעים למכלאות: "לפני כמה ימים פינינו 16 כלבים מכלביית עפולה שהיו מועמדים להרדמה. אצלנו באגודה לא היה מקום אז לקחתי אליי הביתה 11 כלבים".

אזרחים למען חיות

העמותות האזוריות, שמסייעות בעיקר בפתרון בעיות ממוקדות וזוהי מטרתן, מקבלות רוח גבית גם מארגונים ארציים שמטרתם לשנות את החוק; זה, לטענתם, לא מספיק, או שלא נאכף מספיק. "אזרחים למען החיות במכלאות" היא אחת מהן: קבוצה של אנשים פרטיים שקמה ב-2007 ומטרתה להביא לשיפור תנאי המחייה של בעלי החיים במכלאות. הקבוצה דורשת, בין היתר, כי ייקבעו תקנות לתנאי החזקת בעלי החיים במכלאות, לקדם את השקיפות כלפי הציבור בכל מה שנוגע להתנהלות בתוך המכלאות, ובנוגע לעבירות על חוק צער בעליי חיים שבוצעו לכאורה על ידי וטרינרים רשותיים ועובדיהם, יוצאת הקבוצה נגד נוהל החסינות שקיים כיום ודורשת שיווין באכיפת חוק צער בעלי חיים.

"הנושא של חסינות לוטרינרים עירוניים עלה לפני חצי שנה בכנסת" מספר יפה; "ח"כ חנין הגיש שאילתות בנושא וכרגע אנחנו יוזמים דיון נוסף בעניין המכלאות ונוהל החסינות שיש לוטרינרים שעברו על עבירות חוק צער בעלי חיים. עד היום חתמו על העצומה שגיבשה 'קבוצת אזרחים למען החיות במכלאות' עשרות אלפי אנשים ואנחנו מתכוונים להגיש אותה בכנסת. בימים אלו ממש, הוגשה תלונה נגד וטרינר רשותי שבתחנת ההסגר שבעירו נוהגים להאכיל נחש בגורי חתולים. אי אפשר עם הדברים האלו ואנחנו, יחד עם חברי הכנסת, דורשים מוועדת החינוך שתתכנס לדון בנושא".

אחת הבעיות עליהן מצביע יפה קשורה גם לערים שאין בהן מכלאות: "רמת גן, חולון, בת ים וגבעתיים הם רק חלק מרשימה גדולה מדי של רשויות שלא מוצאות לנכון להקים מכלאות וכלבים שנתפסים אצלם מועברים להמתה בתחנת ההסגר שבמושב אחיסמך. ללא ההתערבות של 'ראשון אוהבת חיות' הכלבים היו מומתים ולא מוצעים בכלל לאימוץ. מתו שם מאות כלבים כל שנה בטענה כי יש צפיפות גדולה מדי, שזה בהחלט נכון כי הם אוספים אליהם כלבים מכל כך הרבה רשויות".

בעיה נוספת נוצרת עקב העובדה שהציבור אינו יודע, ברוב המקרים, שיש בעירו מכלאה. "עירית תל אביב היא סיפור יוצא דופן מהבחינה הזו," מספר יפה. "היא דוחפת את התושבים לאמץ דרך אתר האינטרנט שלה ופרסומים בעיתונים. רמלה היא דוגמה מצוינת לרשות שאין בה משאבים ולמרות זאת יש בה מכלאה והם דוחפים כלבים לאימוץ. רשות שממיתה כלבים בלי אפשרות לאמץ אותם - זאת אכזריות". לפי נתוני העמותות, רק 15 מתוך 60 המכלאות ברחבי הארץ מאפשרות אימוץ.

האור בקצה המכלאה

לשמחת הכל, ישנן כמה מכלאות שמראות כי אפשר גם אחרת. המכלאה בתל אביב שופצה לפני כשנה, מאפשרת למתנדבים לעבוד בה, ואף חנכה פרויקט מחויבות אישית של בני נוער שבאים לטפל בחיות. גם בהרצליה מקיימים פעילות חינוכית עם ילדי בית הספר ובמקום מועסק כלבן מקצועי. "ראשון לציון," מציינת אביב, "הם דוגמא ומופת. המכלאה נקייה ומוארת, יש להם חימום בחורף והם נעזרים בעמותות כדי למצוא לחיות בית. ועובדה שזה עובד - מדברים שם על בין 40 עד 80 אחוזים של אימוץ".

אם גם לכם אכפת מאלו שלא יכולים להגן על עצמם ניתן לעזור בחתימה על העצומה, בהתנדבות במכלאות המאפשרות זאת, או פשוט לאמץ חבר להתכרבל איתו בחורף.

בחזרה לירוק חי

"לא היה ולא נברא"

דובר עיריית בית שמש, יהודה גור אריה מסר בתגובה: "המכלאה לכלבים בבית שמש מתוחזקת ע"פ כל ההנחיות המקובלות בנושא דנן. קיים פיקוח וטרינרי צמוד. המכלאה כאמור מתוחזקת בתנאים תברואתיים סבירים לחלוטין."

ענת מור, דוברת מועצה אזורית גלבוע מסרה בתגובה: "כיום יש נתונים מאוד גבוהים של אימוץ מהמכלאה, הכלבנית שלנו היתה מתנדבת בעבר במכלאה והחיות זוכות ליחס חם. המתנדבים שלא הורשה להם להיכנס למכלאה בזמנו שחררו כלבים שהיו בהסגר מחשש לכלבת." באשר לשאר הטענות בדבר הזנחת כלבים וחתולים במכלאה, טוענת מור: "מעולם לא היה ולא נברא."