מייבשים את האגם?

חשבתם שהגשם זה מה שחסר לכנרת? תכנית לבנייה על חוף הלידו, הכוללת שטחי ייבוש ים, כבר בדרך. החברה להגנת הטבע נזעקת, מנהל מקרקעי ישראל מאשים אותה בפופוליזם, ובמשרד הפנים עדיין בודקים את העניין. בלגן על הים

היום (ראשון) עולות בפני ועדת השרים לענייני חקיקה שתי הצעות חוק פרטיות של חברי הכנסת חנין ופינס בעניין החלת חוק החופים גם על חופי הכנרת. החוק, בין השאר, מגביל את הבנייה בחופים. לטענת החברה להגנת הטבע, אין עיתוי חשוב מזה להחיל את החוק גם על הכנרת, זאת בשל התכניות שמקדם מנהל מקרקעי ישראל לייבוש מי הכנרת בכדי לבנות מלונות על החוף. "תוכניות הבניה המקודמות חדשות לבקרים על חופי הכנרת," אומרים בחברה להגנת הטבע, "כוללים בנייה מאסיבית בחופים ואפילו, למרבה הפלא, ייבוש חלקים ממנה."

"למה צריך שם עוד מלונות?"

לפי החברה להגנת הטבע, "תכנית המתאר החדשה לעיר טבריה מציעה ייבוש נוסף של מי כינרת ושינוי ייעודן של קרקעות משטחים הפתוחים המיועדים לציבור לבניית מלונות על קו החוף." התוכנית עומדת כעת לפני הגשתה לוועדה המחוזית לתכנון ובנייה.

קטע החוף המיועד לייבוש ובינוי, המוכר בשם "חוף הלידו" התופס את קטע החוף ממלון חוף רון ועד למסעדת "דקס", נקבע בתכנית המתאר הארצית לחופי כינרת להיות "מרכז נופש", המאפשר בניית בתי קפה ומסעדות ושימושים נוספים עבור הציבור הרחב. בקטע חוף זה רבו בשנים האחרונות ייבושים פיראטיים ובנייה בלתי חוקית שלא על פי התכנית המאושרות.

לטענת החברה להגנת הטבע, יזם מינהל מקרקעי ישראל תכנית המשנה את הייעוד הקיים ומעניקה למחזיקי הקרקע זכויות בנייה נרחבות למלונאות באזור זה, זאת במטרה "להסדיר את המצב הקיים". אין כל צורך בעוד מלונות באזור זה, טוענים בחברה להגנת הטבע: "ראוי לזכור כי מעברו השני של הכביש ובצמידות לקטע החוף המדובר, קיימים כבר שלושה מלונות הכוללים כ-500 חדרי מלון ודירות נופש, אשר רק אחד מהם פתוח ומתפקד."

לפני מספר חודשים דחתה הוועדה המחוזית בצפון את תוכנית "חוף הלידו", משום שהיא נוגדת את תמ"א 13 לחופי הכינרת ובנימוק שקטע זה אינו רחב מספיק עבור בנייה מלונאית אשר יחד עם הייבוש המתחייב תגרום לבעיות סביבתיות משמעותיות. הוועדה המליצה למינהל מקרקעי ישראל להגיש תכנית אחרת אשר תואמת את תמ"א 13 ואת אופי הסביבה, שתתבסס על בנייה נמוכה ומצומצמת של מסחר תיירותי ונופש פתוח לציבור.

לטענת החברה להגנת הטבע, מנהל מקרקעי ישראל התעלם מההמלצות, ובעקבות הדחייה פנה למינהל התכנון שבמשרד הפנים בבקשה לקדם תכנית זו. "למרבית ההפתעה מינהל התכנון תומך בתוכנית שנדחתה וממליץ לשלבה בתכנית המתאר החדשה. בכך מצטרף גם משרד הפנים למינהל מקרקעי ישראל, למשרד התיירות ולעיריית טבריה המקדמים תכניות לבנייה מסיבית על חופי כינרת, מהלך שיביא לייבוש ניכר בחלקים המיועדים לבנייה.

"במקום לתקן את המעוות, הורסים"

לדברי יוחנן דרום, רכז שמירת הטבע של החברה להגנת הטבע בצפון ונציג החברה בוועדת ההיגוי של תכנית המתאר החדשה, "התכנית מתירה לבנות על קו המים ובתחומי רצועת 50 המטרים האסורה לבנייה על פי תכנית המתאר הארצית. הניסיון מראה כי גם אם התוכניות מחייבות מעבר ציבורי חופשי על חוף האגם, מגרשי המלונאות על החוף מונעים זאת בפועל על ידי הקמת גדרות בלתי חוקיות, הפוגעות הן בציבור והן בטבע."

"במקום שתכנית המתאר החדשה של טבריה תתקן את העיוותים שאושרו בתכניות ישנות על קו המים," קובל דרום, "היא מצרפת אליהן תכנית דומה המוסיפה עיוותים חדשים. היו, ועדיין יש, לנו ציפיות ממשרד הפנים - ובייחוד ממינהל התכנון - לשמור מכל משמר את חופי הכינרת. למרבית ההפתעה והצער מצטרף גם מינהל התכנון במשרד הפנים למינהל מקרקעי ישראל, למשרד התיירות ולעיריית טבריה לקידום ייבושים נוספים של הכינרת ובנייה מסיבית על החופים. במקום לאכוף את חוקי התכנון והבנייה ולהעניש את מי שבנו על החוף בדרך לא חוקית, מתאגדים משרדי ממשלה לשלול מן הציבור את הזכות הבסיסית למעבר על החוף ולהעניק אותה כזכויות-יתר לעבריינים" מציינים בחברה להגנת הטבע.

לדברי ניר פפאי, מנהל אגף שמירת טבע בחברה להגנת הטבע, "אין ספק כי ההחלטה לקידום תוכנית הייבוש והבינוי על החוף מחזקת את הצורך להחיל בהקדם גם על הכנרת את חוק שמירת הסביבה החופית (חוק החופים), החל כיום על הים התיכון ומפרץ אילת. בדרך זו ניתן יהיה למנוע קידום תוכניות כה פוגעניות מבחינה סביבתית, שעתידות לפגוע בזכות הציבור לחופים וטבע בשפת הכנרת".

ממשרד הפנים נמסר, כי הנושא נמצא כרגע בבדיקה במשרד, וטרם אושר. עוד נמסר כי עמדת המשרד ככלל היא להסדיר את השימוש בחופים הללו, לרבות הסרת מבנים בלתי חוקיים.

משרד התיירות: חסרים חדרים

משרד התיירות, נאמר בתגובה לנענע 10, מתריע מזה זמן על מחסור הולך וגדל בהיצע החדרים בישראל, כך שבהתאם ליעד המשרד ל-5 מיליון תיירים משנת 2012 ואילך, תימצא מדינת ישראל בחוסר מוערך של בין 15,000 ל-18,000 חדרים – מצב שימנע הגעתם של תיירים רבים לישראל.

לאור זאת, מקדם משרד התיירות ותומך בכל תוכנית להגדלת היצע חדרי המלון, כל עוד שזו עומדת בהוראות החוק לצד שמירה מירבית על איכות הסביבה. על פניו, בתוכנית הנדונה לא מדובר על ייבוש נוסף של חופי הכנרת, אלא על הסדרת המצב באזור החוף (אשר יובש בעבר באופן לא מוסדר). כן נמצא איזון בין שמירה על הסביבה לבין הפיתוח התיירותי והכלכלי בעיר טבריה ובאזור סובב כנרת, אשר הינו בעל פוטנציאל תיירותי גדול.

עיריית טבריה: מתנגדים לתכנית

שני ישראלי, דוברת עיריית טבריה, מסרה כי תהליך התכנון והפיתוח הוא מורכב ואחראי כלפי הציבור, הן במישור התכנון המתארי והן במישור היתרי הבנייה. יובהר כי התכנית אינה כוללת ייבוש לצורך בניית מבנים, שכן לא מתוכננת בנייה על שטח ים.

עוד ביקשה ישראלי לציין כי "העירייה אינה תומכת בתכנית ואף הציעה חלופות אחרות, שאינן כוללות ייבוש שטח ים."

מנהל מקרקעי ישראל: כרגיל, החברה להגנת הטבע פופוליסטית

דן סתיו, סמנכ"ל לתכנון ופיתוח במנהל מקרקעי ישראל, מסר: "החברה להגנת הטבע, כדרכה, בוחרת לבקר ולתקוף את מי שנוח יותר לתקוף. החברה אינה מרכזת מאמץ מול הגורמים שמחבלים בחופי הכנרת, ואלה ברובם גורמים ויזמים פרטיים, אליהם אין לחברה גישה, ואותם אין זה 'חוכמה' לתקוף. החברה בוחרת להשתלח דווקא בפעולה שכל מטרתה היא להשיב לציבור את החוף שנגזל ממנו במשך שנים, כי את הפעולה הזו עושה גוף ממסדי ששמו מנהל מקרקעי ישראל".

"מדובר בקילומטר מחוץ טבריה, מהחוף המרכזי צפונה, במקביל לדרך הראשית שלאורך הכנרת, שבקטע זה נקרא רח' גדודי ברק. בקטע זה קיימים מספר מחזיקים בקרקע, חלק מהם הקרקע בבעלותם, שכל אחד מהם ביצע בעבר ייבוש של קטע חוף כהרחבה של חלקתו. הייבוש נעשה בשעתו בעידוד של הרשויות (כן, היו ימים כאלה), והדבר אך קיבל גושפנקא תכנונית בתכנית המתאר ארצית לחופי הכנרת (תמ"א 13), שקבעה את גבול הייבוש וקבעה לשטח המיובש יעד של תיירות ונופש, שכלל גם אפשרות להקים מגורים."

"הצרה היא שביצוע הייבוש נעשה בצורה מחפירה, שהשימושים בקטעים שיובשו הוא ירוד ומכוער, והעיקר - שכל מחזיק בקרקע סגר אותה לשימוש הציבור, כולל כמובן את קו המים. הממיאות היא שהציבור יכול לצעוד ברח' גדוד ברק, לאורך גדרות מכוערות, מבלי להיות אף בקשר עין עם החוף."

היוזמה של מנהל מקרקעי ישראל, לטעת דוברות המנהל, מאפשר ייבוש של קטע קטן בלבד שנועד ליישר את קו הטיילת החדשה, ומסדירה את הכללים הסביבתיים והנופיים של הפיתוח בכל המגרשים באזור זה.

בחזרה לירוק חי