ציפורים מתות בסתר

דו"ח חדש של החברה להגנת הטבע מדווח ומזהיר: בישראל 2007, 35 מינים של ציפורים נמצאים בסכנת הכחדה, מהם 16 בסכנת הכחדה חמורה. בנוסף, מתוך הציפורים החורפות בישראל או הנודדות בה, חמישה מינים נמצאים בסכנת הכחדה עולמית. דו"ח זה, שיוצג במסגרת יום העיון השנתי לצפרות של החברה להגנת הטבע באוניברסיטת תל אביב מחר (שלישי), מונה את הסיבות, רובן מעשה ידי אדם, למספרן המדלדל של ציפורים, נדירות או אחרות, בשמי ארצנו.

הרס בתי גידול והרעלות

ישראל, לפי הדו"ח, היא אחת מהמדינות העשירות ביותר במיני עופות ביחס לשטחה, ונצפו בה יותר מ-530 מינים שונים של עופות השוהים כאן בעונות השנה השונות. צפיפות המינים בישראל גבוהה מאד, ומזכירה את צפיפותם באזורים טרופיים. אנחנו מהווים צוואר בקבוק בנדידת העופות מאירופה ומאסיה לאפריקה – 283 מינים חולפים על פני הארץ בשתי עונות הנדידה ו-206 מינים של ציפורים מקננים בישראל. הגיוון הטופוגרפי של ישראל והעושר הרב בבתי הגידול בה, היווו תמיד מוקדי משיכה לציפורים נודדות ומקננות.

עם זאת, מהדו"ח עולה כי מתוך 189 מיני הציפורים המקננים בישראל, נכון לדצמבר 2007 יש בישראל 35 מינים בסיכון, מהם 16 מינים בסיכון חמור, כלומר - עלולים להיכחד בשנים הקרובות. בין גורמי הסיכון והפרעות לעופות בישראל:

הרס של בתי הגידול הטבעיים: הפיתוח המואץ בישראל הביא לשינוי מהותי במקומות החיוּת הטבעיים. בשנים עברו שינוי זה בלט ביותר בצפון הארץ ובמרכזה ולאורך החוף. ייבוש החולה בשנות ה-50 הביא ל"פגיעה מהותית", לפי הדו"ח, במינים רבים של עופות מים. שטחי החורש הנרחבים שנכרתו כאן בתחילת המאה ה-20 לצורכי פיתוח, גרמו לירידה במגוון העופות המקננים באזור. עיבוד חקלאי, ייעור, נטיעות ופעילות צבאית הביאו, בעיקר בנגב, לירידה דרסטית במספריהם של עופות המאפיינים את מישורי הלס והחול.

שימוש ברעלים: בשנות ה-50 של המאה הקודמת, החל בישראל שימוש אינטנסיבי ברעלים להדברת מזיקים בחקלאות. הדבר פגע אנושות במיני עופות רבים, בעיקר בעופות דורסים. עופות אלה נפגעו ונפגעים בעיקר על-ידי הרעלה משנית, באוכלם בעל חיים שניזון ישירות מהרעל. מינים רבים של עופות-דורסים שהיו נפוצים מאד (לדוגמא דיה שחורה, רחם, נשר, בז צוקים ועוד) נעלמו כמעט לחלוטין מנופי הארץ, בעיקר מהחבל הים-תיכוני . יש לציין כי התופעות החמורות של ההרעלה לא פסקו, ובמידה מסוימת אף החריפו. השנה כמעט הביאו ההרעלות להכחדה של אוכלוסיית הנשרים בצפון הארץ.

התחשמלות, ופגיעה מרשתות

התחשמלות: קווי חשמל הם גורם המסכן בעיקר עופות גדולים העומדים על כבלי מתח גבוה ונוגעים בשני כבלים כאשר כנפיהם פרושות, וכתוצאה מכך מתחשמלים כ-150 עופות בשנה.

ציד: בעשור האחרון עלה לחץ הציד בארץ, הפעם מכיוון הציד הבלתי-חוקי, המבוצע ברובו על ידי בני-מיעוטים ועובדים זרים בחקלאות. האזורים הנפגעים בצורה החמורה ביותר הם שפלת יהודה, הגליל והגלבוע, מזרח יהודה ושומרון, רמת מדבר-יהודה ומערב הנגב. בנוסף, הציד האינטנסיבי של עופות במדינות האזור ובתחומי הרשות הפלסטינית משפיע בהכרח גם על האוכלוסיות הישראליות, ובשנתיים האחרונות נרשמו מספר מקרים של עופות דורסים שקיננו בישראל ונפגעו בתחומי הרשות הפלסטינית.

היפגעות עופות מרשתות בחקלאות: בשטחי חקלאות שונים נעשה שימוש ברשתות כדי להגן על גידולים שונים מפני עופות. אף על פי שרשתות אלה אינן מיועדות ללכידת העופות, הם נתפסים בהן לעיתים במספרים גדולים. סקרים הראו שכ- 3,500 ציפורים מוצאות את מותן מדי שנה ברשתות המותקנות על בריכות דגים.

"אם לא נתעשת, נמצא עצמו בלי טבע"

עורך הדו"ח, דן אלון, מנהל מרכז הצפרות של החברה להגנת הטבע, טוען כי קיימות מספר פעולות הכרחיות על מנת לשמר ולשפר את מצבן העגום של הציפורים בישראל, ביניהן: הכרזת שמורות טבע גדולות ככל האפשר באזורי סיכון, מניעת ייעור ופיתוח באזורים אלה, שמירה על מקורות מים נקיים, הפחתת שימוש ברעלים, בעיקר קוטלי חרקים ומכרסמים.

"ישראל התברכה בכך שהפכה להיות אחת ממעצמות הצפרות החשובות בעולם," גורס אלון. "התמונה העגומה המצטיירת מהדו"ח מחייבת את הרשויות בישראל להשקיע יותר משאבים וחשיבה בשימור ערכי הטבע של ישראל. מצבם העגום של הציפורים מסמל את מצבם העגום של כלל בע"ח ושל ערכי טבע בישראל של 2007. אם מדינת ישראל לא תתעשת בקרוב, ותבין כי אוצרות הטבע בהם התברכנו, הולכים ונעלמים, נמצא את עצמנו יום אחד, בלי טבע".