אלטע רוע

כולנו מכירים את הצעקות הללו. יש בהם נופך מנוף ילדותנו, מימד רומנטי כמעט: איש מבוגר על עגלה מלאה ברהיטים שרק לעתים רחוקות התפתינו לקנות, רתומה לסוס, מתנהלת ברחובות העיר, מלווה בצעקות "אלטע זאכן" משל היה האיש עגלון פולני מהאגדות. המציאות, לרוע המזל, רחוקה מאגדות ורומנטיקה כמרחק מזרח ממערב. לדברי עמותות העוסקות בזכויות בעלי חיים, ביניהן "צער בעלי חיים" תל אביב, "מוקד חי", ו"תנו לחיות לחיות", חייהם של סוסים וחמורים בישראל הם מהקשים במדינות המערב.

התעללות עד מוות

על הנייר, חוק צער בעלי חיים בישראל (1994) כולל שלושה סעיפים מובנים למדיי: לא יענה אדם בעלי חיים, לא יתאכזר אליו ולא יתעלל בו בדרך כלשהיא; לא יעביד אדם בעל חיים שאינו מסוגל לעבוד עקב מצבו הגופני; לא יעביד אדם בעל חיים עד אפיסת כוחות. בפועל, עוברים עגלונים רבים ברחובות תל אביב-יפו על כל אחד מסעיפי החוק. בעיר המודרנית בישראל של 2007, במזג אוויר לוהט ובין מכוניות הפולטות עשן רעיל, עדיין מסתובבים סוסים וחמורים, רתומים לעגלות מלאות באבטיחים, סלעים וברזלים מאתרי בנייה. לדברי פעילים בשלושת העמותות, הסוסים גוררים עגלות עמוסות במשקלים לא סבירים ובתנאים מחפירים. מזונם מורכב מכיכרות לחם, וכל פיסת מזון שהם מצליחים לאסוף מהקרקע: חול, קליפות אבטיחים, פירות עם גרעינים וכל שארית זבל אחרת שנמצאת בהישג ידם של בעליהן. בעקבות התזונה הלקויה, סוסים רבים חולים וסובלים מבעיות חמורות בקיבה, ואלה מובילות במקרים רבים למוות בטרם עת.

ההתעללות נמשכת גם בציוד בסיסי: רק סוסים ברי מזל יזכו לאוכף. במידה והאוכף פגום, אירוע לא נדיר, הוא יכול לגרום לפצעים פתוחים ומוגלתיים בגב הסוס, שיתפתחו, בהיעדר טיפול רפואי, לזיהומים נוספים באיברים פנימיים. לא רק שבמרבית המקרים לא פונים הבעלים עם הסוס לווטרינר לקבלת טיפול, הם אף ממשיכים לרכוב עליו, עם אותו האוכף, על הפצעים הפתוחים. מעבר לכך, ברגע שהסוס חולה עד שאינו יכול עוד לנוע, הבעלים פשוט נוטשים אותו. לא פעם נמצאים סוסים פצועים, כחושים, מלאים בקרציות ותולעים, גוססים ברחובות. לדברי אתי אלטמן, יו"ר "תנו לחיות לחיות", ישנה גם תופעה, בעיקר ביפו, של ילדים הנוהגים לגנוב חמורים וסוסים ופשוט 'לשחק' איתם למשך תקופה מסוימת עד שנמאס להם. הם מכים אותם בחפצים חדים וקשים כחלק 'מהמשחק' וכשנמאס להם, הם עוזבים את החמור הפצוע ברחוב.

"גם רכב היה מתפרק ממסע כזה"

המימדים של התופעה גדלים ומתרחבים, אך את לב ליבה של הבעיה ניתן למצוא בעיקר ביפו. "הרגע קיבלתי דיווח על סוס לבן שילדים ביפו זורקים עליו אבנים ומרביצים לו" מדווחת אלטמן. "הכול מתחיל באנשים ונגמר בחיות. ממש כמו שאנחנו מתייחסים אחד לשני בלי כבוד וחמלה רגשית, עם אלימות שמתנהלת בעיקר בכבישים, ככה אנחנו מתייחסים גם לבעלי החיים".

צביקה תמוז הוא מחלץ סוסים וחמורים שעובד ב'מוקד חי', ומקבל בין היתר גם קריאות מהעמותות השונות. "בדרך כלל קונים סוסים לא יקרים - בסביבות ה-3,000 שקל", הוא קובל בעצב. "הם עובדים איתו בצורה מאומצת ודחוסה עם סחיבה של מסעות כבדים ומזון לא מתאים. אני רואה גם סוסים אחרים שנראים טוב, כך שאם רוצים - אפשר גם אחרת".

"הבהלה לברזל", כפי שמכנה תמוז את הביקוש הגדול למתכת הזו בתחום הבניין, אחראית אף היא להתעללות: "מחירו של הברזל עולה בהתמדה כבר מספר שנים. יש אנשים שמשכירים עגלות סוסים, מבלי שהמשכיר יידע דבר חצי דבר על סוסים. פשוט מעמיסים על הסוס ברזל מבלי לדעת בכלל אם הוא יכול לסחוב את זה. אם הם היו מעמיסים את המשקל הזה על אוטו, הוא פשוט היה נעצר". כשתמוז מקבל קריאה מהעיריות או מהעמותות השונות, הוא מגיע בליווי שוטר או וטרינר. על-פי חוק, שוטר ראשי להחרים את הסוס מבעליו המתעלל ולהעבירו למתקן מוגן. אלא שכאן נתקלות העמותות והרשויות בבעיה נוספת: "אין במדינת ישראל מתקן מוגן לחיות גדולות," מספרת אתי אלטמן, "איך ייתכן שבשנת 2007 במדינה שמחשיבה את עצמה כנאורה, אין אפשרות לדאוג לחיות הללו?"

סיזיפוס והרפתקאותיו בסבך הביורוקטיה

בדצמבר 2006, פנו העמותות השונות לבעלי החיים באמצעות מפלגת הירוקים, בדרישה לחסל את תופעת ההתעללות על ידי חיוב ברישיון אחזקה של סוסים וחמורים (בדומה למתרחש אצל בעלי כלבים), איסור החזקת סוס ו/או חמור לאנשים שאינם מטפלים בהם כראוי, ואיסור תנועה של סוסים וחמורים בכבישי הערים. נכון להיום, העמותות עדיין ממתינות לתשובה.

גדי וויטנר, דובר "צער בעלי חיים" בתל אביב, מספר: "אנחנו מנסים לקדם הצעת חוק שתאסור על עגלונים לנוע ברחובות תל אביב-יפו. היו תגובות חיוביות מצד המחלקה הוטרינרית בעירייה, קוימו מספר פגישות בנושא והובן מהדברים שהחוק יקודם במהרה. כבר כמה חודשים שהדברים אינם זזים ואין מי שיכול לאסור על תנועת הסוסים והעגלות ברחובות."

בשנתיים האחרונות, חילצה "צער בעלי חיים" בתל אביב למעלה מ-100 סוסים וחמורים שעברו התעללות קשה. "כל חילוץ הוא מבצע בפני עצמו," מספר ווינטר, "להקפיץ וטרינר סוסים, להודיע לרשויות – משטרה ומחלקות וטרינריות, שלא תמיד זמינות לטפל בבעיה, לקרוא לנהג מוביל וצוות מתנדבים שיצאו למקום. חילוץ ממוצא עולה לקופת האגודה כ- 1,000 שקל, וזה ללא עלות הטיפולים הרפואיים במתקן המוגן, ובלי להכניס לחשבון את עלות השיקום הממושך".

עד שמשהו יקרה ודברים יתחילו אולי לזוז, כל אחד ואחד מאיתנו יכול לעזור. אם ראיתם סוס שאתם חושדים שתנאי המחיה שלו אינם עומדים בשום סטנדרט הומני, הרימו טלפון למשטרה או לאחד מהמספרים הבאים:
מוקד חי - 08-9797123, 052-2293436.
תנו לחיות לחיות - 03-6241776
צער בעלי חיים תל אביב - 1599-502005

כתבות נוספות בנושא התעללות בעלי חיים:
הם יורים רק בסוסים
דוגי סטייל
אדם לכלב זאב