אורי פינק: "אני לא נבהל מהבינה המלאכותית. יש לי יתרון על פני המחשב בזכות הסגנון שלי"

הנה עובדה מעניינת: סברמן, גיבור העל הישראלי הראשון, נוצר על ידי אורי פינק כשהיה בן 15 (!) בלבד. העובדה הזו מלמדת קצת על האמן שהוא פינק, חלק בלתי נפרד מהתרבות הישראלית כבר 45 שנים.

מאז סברמן, עברו גלונים של מים בנהרות: הסקאצ'בוק הוחלף בטאבלט ובאפליקציות ציור, קרנו של מדיום הפרינט ירדה פלאים והרשתות החברתיות - ובראשן טיקטוק - תופסות את מירב הקשב ותשומת הלב של בני הנוער. בעולם שכזה לפלטפורמה כמו הקומיקס, הישראלי לפחות, כמעט אין זכות קיום. בזכות אמנים רבים וטובים ובראשם אורי פינק כיו"ר איגוד הקריקטוריסטים הישראלי, הוא חי וקיים, ולראיה: פסטיבל "אנימיקס" לאנימציה, קומיקס וקריקטורה שיתקיים במתכונתו ה-23 בתחילת אוגוסט בסינמטק תל אביב.

לכתבות נוספות בתרבות ובידור:

• אידריס אלבה ניסה להציל בחורה - והותקף: "כמעט איבדתי את חיי"
• הופעה בעוצמה 2.3: הקהל של טיילור סוויפט הרעיד את סיאטל
• הצופים גילו טעות היסטורית באופנהיימר: "זה הרס לי לגמרי את הסרט"

בין ציור קריקטורות פוליטיות לפסטיבל אנימיקס, אורי מספר כי בימים אלו הוא עובד בשיתוף פעולה עם אמן מוכר. "מדובר בפרויקט גדול של איורים בסגנון קומיקס עבור וידאו קליפ של זמר שאני ממש אוהב", אומר פינק בצניעות האופיינית לו - אולם לא מוכן לגלות מעבר לכך: "מבלי לחשוף יותר מדי פרטים, אספר כי מדובר באמן שאני מחובר אליו בדנ"א, ולעבוד איתו זה כבוד גדול בשבילי". מלבד זאת, פינק עובד כיום גם על הגיליון ה-218 של "זבנג".

בעידן של "אם אתה לא בטיקטוק אתה לא קיים", מה האימפקט של עיתון קומיקס כמו "זבנג" על בני הנוער?
"'זבנג' ממשיך להופיע באותם המקומות כבעבר, כמו ב'מעריב לנוער' וכמובן כעיתון הקומיקס היחיד בישראל. פעם זה היה מדורת השבט. כיום, לצערי, אין מדורה כזו. אפשר כמובן למצוא את זבנג בפלטפורמות דיגיטליות, אבל עדיין לא הצלחתי לפצח את השיטה. ריקודים ושטויות מול אלפי צופים זה לא הקטע שלי. בתקופה הזו המהלך ההגיוני הוא ללכת לכיוון דיגיטלי, אבל ממרומי גילי אני לא בטוח שכדאי לצאת להרפתקאות כאלו".

ומה לגבי סרט אנימציה של זבנג?
"מי שירצה את הזכויות לסרט מונפש של זבנג יותר ממוזמן. לא עובר יום מבלי שמבקשים ממני ליצור סרט אנימציה, אבל יש בעיה אחת: אני לא אנימטור", הוא מצחקק. "אני מעדיף להישאר בתחומי הפאנלים של הקומיקס".

האם לאור כל סרטי גיבורי העל בשנים האחרונות, נזכה לראות את יקום זבנג הקולנועי?
"היו בזמנו דיבורים על סרט של זבנג שלא יצא לפועל אבל שוב, צריך תזמון נכון במקרים האלה. אני לא רואה מישהו שיהיה מוכן להשקיע הרבה כסף בדבר הזה".

אחד הנושאים שיככבו בפסטיבל אנימיקס הקרוב הוא הבינה המלאכותית, שתופסת יותר ויותר מקום בחיינו. אם תשאלו את פינק - הוא לא ממש נבהל ממנה. "הבינה המלאכותית יתרה לחלוטין את היכולות של הציירים ההיפר-ריאליסטיים. מבחינת קומיקס, אני לא חושב שהיא עדיין שם. כשאני מצייר, אני יודע שכל קו שזז, אפילו במילימטר, הופך ומשנה את הציור, את המשמעות ואת המסר שלו. את כל אלו המחשב עדיין לא יודע לעשות. בינתיים יש לי יתרון על פני המחשב בזכות הסגנון שלי".

לא מפחידה אותך העובדה שיום אחד הבינה המלאכותית תוכל להחליף גם אמנים כמוך?
"הלוואי שבעתיד תהיה לבינה המלאכותית יכולת לעשות INKING לאיורים שלי, זה יחסוך לי המון זמן. אני לא מפחד מטכנולוגיה. גם היום אני עובד רק עם אייפד ואפליקציה ייעודית. את הסקיצות שלי אני מצייר אמנם על נייר, אבל העבודה האמיתית נעשית בצורה דיגיטלית לחלוטין. אם ה-AI יהפוך את ציורי העיפרון שלי לקווי קומיקס חלקים - אני שם. בכל מקרה, אני לא מפחד מזה".

הפסטיבל הבינלאומי של תל אביב לאנימציה, קומיקס וקריקטורה יתקיים השנה בין התאריכים 12-8 באוגוסט. במשך חמישה ימים יוצגו בין היתר סרטי אנימציה באורך מלא, סרטים קצרים למבוגרים וילדים וכן יתקיימו תערוכות במגוון רחב של נושאים. בנוסף, במסגרת הפסטיבל יתקיימו אירועי מחווה, סדנאות מיוחדות, הרצאות, מפגשי אמן, תערוכות ואירוע מיוחד ליקיר הפסטיבל התסריטאי, הקריקטוריסט ובמאי האנימציה ניר מולד (נירמו).

אורי, אז מה עוד מחכה לנו בפסטיבל? 
"מעבר לשלל האירועים, ישנם יומיים מרכזיים שבהם אני לוקח חלק: יום הקריקטוריסטים ויום הקומיקס. ביום הקריקטוריסטים יגיעו לסינמטק מבחר אמנים מוכשרים כמו יובל כספי, אבי כץ ואנוכי, שיציירו קריקטורות של הקהל הרחב - חינם אין כסף. לאחר מכן, יתקיימו מספר הרצאות בנושא הבינה המלאכותית. חברי הטוב, הקריקטוריסט שלמה כהן, שבכל פעם שיש חדשה מרעישה בעולם הדיגיטלי הוא שם, ינחה את אחת ההרצאות. ההנאה מובטחת".

בנוסף לכל אלו, ביום הקריקטוריסטים של הפסטיבל תתקיים סדנת כרזות עם שושקה (המאייר זאב אנלמאייר), הרצאות על דודו גבע ז"ל ופאנל מיוחד על קריקטורות בימי מחאה בהשתתפות אמנים משני צידי המפה הפוליטית.

"ביום הקומיקס", מוסיף פינק, "יחולק לראשונה פרס נבון לקומיקס. בין המועמדים לפרס אפשר למצוא יותר נשים מאשר גברים. זה מצביע על המגמה המסתמנת כי עתיד המקצוע נמצא בידי המין החזק והיפה, ללא ספק. ביום הקומיקס יתקיים גם פאנל קומיקסאיות מובילות. בין יוצרי הקומיקס בארץ ישנן המון נשים מוכשרות, כמו דניאלה לונדון דקל, שעושות חיל ומעניקות חיים למדיום הקומיקס הישראלי. בכלל, הפסטיבל משמש כבמה מושלמת עבור יוצרי קומיקס צעירים להציג את עבודותיהם, כך שזו הזדמנות מצוינת לפרגן לדור ההמשך".

אילו סדנאות אתה תעביר ביום הקומיקס?
"יש את הסדנה המוכרת שלי 'כל אחד יכול לעשות קומיקס', שתפקידה הוא להפיג את החרדה שביצירת קומיקס. בסדנה אני מלמד איך יוצרים דמות קומיקס מאפס ומראה כמה זה פשוט. בנוסף לכך, אעביר הרצאה על הניסיונות הכושלים שלי ביצירת קומיקס למבוגרים".

למה באמת הם לא הצליחו?
"זה עניין של טיימינג, אני מניח. הרבה גורמים צריכים לעבוד בתזמון מושלם. מה גם שנתפסתי בזמנו כיוצר קומיקס לבני נוער ובעקבות זאת הרבה תוצרים טובים פשוט הלכו לפח".

חשבת לנסות ולהוציא אותם מחדש?
"לא בא בחשבון. מי שרוצה לעשות את זה, יותר ממוזמן. אני כבר לא בנוי לתהליכים הבירוקרטיים האלה. אני מעדיף לשבת ולצייר".

בפסטיבל יוקרן הסרט התיעודי "גיבור העל העברי" של שאול בצר ואסף גילאי משנת 2015. בסרט, הצולל לנבכי הקומיקס הישראלי וגיבוריו, מדבר פינק על סברמן. לדבריו של פינק, במרוצת השנים הוא ניסה להתנער מהגיבור שמגן דוד מתנוסס בגאווה על חזהו, אבל עם הזמן הבין את החשיבות שלו עבור חובבי קומיקס רבים.

זהו המקום לציין כי בימים אלו מפיקים באולפני מארוול סרט שבו תככב השחקנית שירה האס כסברה, גיבורת העל היהודייה הראשונה. "כנראה שסברמן ירכב על הגל הזה ויקבל עדנה מחודשת", אומר לי פינק. "לי ולדיויד הרמן, שותפי ליצירת סברמן, יש כוונה לחדש את ימיו של הגיבור הזה. עדיין לא ברור באיזו מסגרת, אבל מה שבטוח - אנחנו נצטרך להתאים את סברמן לרוח הזמן ויהיו לו בדרך המון מוקשים: פוליטיים, חברתיים ועוד רבים".

כמי שמשנת 2014 מאייר את הקריקטורה היומית בעיתון מעריב, אי-אפשר לשוחח עם אורי פינק מבלי להזכיר פוליטיקה - ובפרט את השסע הנוכחי בחברה הישראלית. "אני הולך בין הטיפות כל הזמן", הוא מודה. "במעריב אני לא יכול לעשות כל מה שאני רוצה ואני מחוייב במין צנזורה עצמית. אני מנסה להעביר את המציאות הפוליטית כפי שאני רואה אותה עם המון הומור ושעשוע". ועדיין, לדבריו - הוא אינו חף מטעויות: "זה לא שאני לא מקבל על הראש אף פעם. לא מזמן ציירתי קריקטורה של שר התרבות שנתפסה כגזענית. כמובן שזו לא הייתה כוונתי כלל וכלל, אבל טעיתי וזה שימש כתחמושת בידי הצד השני וחבל. אני מקבל הרבה תגובות פוגעניות אבל אני כבר חסין כלפיהן".

והיכן אתה מביע את דעתך המוצקה?
"בטוויטר ובפייסבוק הפרטיים שלי אני עושה מה שאני רוצה. במקומות האלו אני יכול לבטא את עצמי. מעבר לפלטפורמות האלו, יש את המגזין הסאטירי של חברי ניסים חזקיהו, 'פרדוקס', שהוא מעין 'שארלי הבדו' הישראלי. שם אני יכול להיות הרבה יותר בוטה מאשר במעריב. בכל מקרה, אם למישהו יש בעיה איתי ועם דעותיי - אני מזמין אותו לשיחה על כוס קפה".

לאן מועדות פני המדינה לדעתך?
"אני לא נביא. מה שכן, הכול כרגע מתבסס על אי-אמון של צד אחד בצד השני. הכול כאן שחור או לבן וזו הבעיה אמיתית. אולי נסראללה יתקיף אותנו ואז נתאחד. מי יודע".

לסיום, מילה לקוראים?
"אני מזמין את כולם לפסטיבל הקומיקס ובפרט לאירועי הקריקטוריסטים. הכנו לכם אחלה תכנים וכל מי שאוהב את התחום - זה המקום בשבילו. כל הבכירים של התעשייה יהיו נוכחים וזו הזדמנות נהדרת לפגוש אותם".