האותיות הקטנות
בטוחים שאתם יודעים מה מכילים המוצרים שקניתם בסופר? יעל ניסקי חקרה את התוויות הקטנות, וגילתה גלידות סינטטיות, מוצרי דיאט משמינים ומרכיבים מיסתורים
לפני כמה ימים ישבתי מול הטלוויזיה וטחנתי בהנאה גלידת שרבט בטעם מנגו. היות ועל האריזה התנוססו המילים "מנגו" ו"ללא שומן", הרגשתי בטוחה למדי לזלול את הגלידה כמו ילדה מתלהבת, ישר מתוך האריזה. אבל אחרי מי יודע כמה כפיות, הצצתי במקרה בתווית הקטנה שהייתה דבוקה לה בתחתית האריזה. בלב פועם ואישונים מורחבים מאימה, ראיתי שלא הייתה כל תזכורת למנגו ברשימת המרכיבים הסינטטים, ומצד שני, גיליתי שאני אוכלת 300 קלוריות ל- 100 גרם. ההכרה שבמהלך החצי שעה האחרונה אכלתי בעצם סוכר מזוכך, מים וצבע מאכל, שעומדים להשמין אותי למרות שאין בהם טיפת שומן, גרמה לי לזרוק את מה שנשאר מאותה גלידה ישר לפח.
החוויה הלא נעימה הזאת, שהתרחשה כמו תמיד במהלך דיאטה כושלת ממילא, גרמה לי להבין שאי אפשר לסמוך רק על המילים המודגשות בגדול על האריזה. רק אם מתעלמים מהלוגו, הגרפיקה והצבעים שתוקפים אותנו כמעט באלימות בעת הקנייה - אפשר לגלות איפשהו בצד האריזה, רשימת מרכיבים וסימון תזונתי החושפים את האמת לגבי המוצר.
מהרגע שהתחלתי לחקור את אותה תווית קטנה ונחבאת אל הכלים, התחלתי לגלות שכל מה שהאמנתי בו מצוץ מהאצבע - ופלים בטעם שוקולד, למשל, לא מכילים בכלל שוקולד. ואילו משקה שמכיל פרי אינו באמת מיץ טבעי, אלא מכיל רק קצת קליפות של פרי עם הרבה סוכר. מסתבר שכדי לגלות את כל המידע הזה לא צריך להוציא דוקטורט בתזונה, אפשר לגלות אותו בקלות אם יודעים איך לקרוא את הנתונים שעל האריזה.
לצרכן יש כוח
היצרנים, בהיותם גופים כלכליים שרוצים להרוויח כסף, ירצו להדגיש בפני הצרכנים תמיד את האינפורמציה החשובה בעיניהם. גם אם בשמן זית אין כולסטרול באופן טבעי, היצרן יפרסם זאת באותיות קידוש לבנה על האריזה, כאילו עלה על תגלית מדעית חדשה. כך גם היצרן ידגיש על גבי גבינה צהובה את העובדה כי היא "עשירה בסידן" אבל יצניע באותיות הקטנות את תכולת הכולסטרול והנתרן. אי אפשר להאשים את היצרן ברצונו למכור כמה שיותר ממוצריו, אבל אפשר לבוא אליו בביקורת עקיפה שתתבטא בכוח הקנייה.
איך עושים את זה? בכדי לתת לנו הצרכנים כלים אובייקטיביים להבנת הרכב המזון שנכניס לפה שלנו, נחקקו בישראל חוקים ותקנות ברורות באשר לחובתם של היצרנים לסמן על המזון את רשימת המרכיבים המדויקת. בנוסף, היצרן מחויב על פי חוק לסמן את ההרכב התזונתי של המוצר, כלומר את ערכו מבחינת כמות הקלוריות, החלבון, השומן, הפחמימות וכדומה, וזאת על מנת לאפשר לצרכנים לחשב ביתר קלות את מאזן התזונה היומית שלהם.
בימים בהם המזון התעשייתי שולט בסופרמרקט ובמטבח המודרני, כמעט ואין מוצרים טבעיים לגמרי שניתן לקנות. כל מוצר, אפילו הפשוט ביותר כמו לחם, עשוי להכיל חומרים משמרים, מייצבים וחומרים אחרים המסייעים לשמור על חיי מדף ארוכים. מעבר לכך, המזון התעשייתי בדרך כלל פחות מאוזן ממזון טרי המיוצר בבית מחומרים טבעיים, ועשוי להכיל יותר שומן, יותר סוכר, יותר מלח ויותר קלוריות. מאחר שכולנו רוצים לשמור על הגזרה, אבל אין לנו תמיד זמן להכין שניצל, אנחנו מסתמכים הרבה פעמים על המזון המוכן. אין בכך כל רע, אך כדאי לשים לב קצת יותר למרכיבים הרשומים על האריזה, להשוות בין המוצרים השונים ולקנות רק את אלה בעלי הערכים המתאימים ביותר לבריאותנו.
מה אומרות המילים
"רוב הצרכנים שמים לב בעיקר לקלוריות ולשומן שרשומים על האריזה" מסבירה לילך רונן-פריאל, דיאטנית קלינית: "האינפורמציה הזאת באמת חשובה אם רוצים לשמור על המשקל, אבל ישנם נתונים נוספים על האריזה שיש נטייה לבלבל ביניהם". פריאל מבהירה כי המילה "קל" על האריזה אינה בהכרח מצביעה על מוצר דיאטטי, ואילו המילים "דל קלוריות" או "דיאט" מעידות על מוצר דיאטטי אמיתי. משרד הבריאות מאשר לרשום על האריזה את המילים "דל קלוריות" רק על משקה שמכיל פחות מ- 20 קלוריות ב- 100 מ"ל משקה, או על אריזת מזון שמכיל פחות מ- 40 קלוריות ל- 100 גר'.
"המילה 'קל' על אריזת מזון משמעותה כי המוצר מופחת קלוריות לעומת המוצר המקורי, אבל לאו דווקא דל קלוריות. יכול מאוד להיות שעדיין יש בו לא מעט קלוריות, ואפשר ליפול חזק בדיאטה אם לא שמים לב לכך" מסבירה פריאל. כך לדוגמה מילקי קל מכיל כ- 112 קלוריות ל- 100 גר' לעומת מילקי רגיל המכיל 150 קלוריות ל- 100 גר', אבל הוא עדיין לא מוצר דיאטטי.
עוד מפתיע לגלות כי קפה נטול קפאין, למעשה מכיל קפאין, כפי שמסבירה פריאל: "המילה 'נטול' בסך הכול אומרת לנו שהמוצר מופחת בכמות, כלומר קפה נטול קפאין מכיל קפאין, אבל בכמות קטנה יותר". פריאל מסבירה כי יש אנשים שהנתון הזה עשוי להיות קריטי עבורם, כמו אלו הסובלים מלחץ דם גבוה ואמורים להוריד את צריכת הקפאין שלהם: "למי שמעוניין לשתות קפה שלא מכיל קפאין בכלל עדיף שיקנה בסופרמרקט קפה שרשום עליו 'ללא קפאין'. בקפה זה אפשר להיות בטוחים שאין שריד לקפאין".
רשימת המרכיבים
רשימת המרכיבים על האריזה יכולה לעזור לנו להבין את הרכב המזון והמשקאות בצורה יותר נוחה. משרד הבריאות מנחה את היצרנים לסמן ברשימת המרכיבים את המרכיב הראשון בתור המרכיב שנמצא בכמות הגבוהה ביותר, ואילו המרכיב שנמצא בכמות הנמוכה ביותר הוא האחרון ברשימה.
לדוגמה - אם אנחנו רוצים לוודא שהמשקה שקנינו הוא אכן מיץ תפוזים טבעי, כל שעלינו לעשות הוא להציץ בתווית. "אם המרכיב הראשון ברשימת המרכיבים הוא מים ולאחר מכן סוכר, לא מדובר במיץ טבעי, משום המרכיבים שנמצאים בו בכמות הגבוהה ביותר הם מים וסוכר, ויש סיכוי גבוה שלא תמיד תמצאו תפוזים ברשימת המרכיבים בכלל" מסבירה פריאל. לעומת זאת, אם המרכיב הראשון ברשימת המרכיבים הוא "תפוזים", סימן שהמשקה מכיל יותר תפוזים טבעיים מכל מרכיב אחר, יותר מסוכר ויותר ממים, ולכן נחשב יותר איכותי, כל שכן אם המשקה מכיל תפוזים בלבד.
היצרנים מחויבים לרשום ברשימת המרכיבים את כל המרכיבים, כולל המרכיבים שנמצאים בו בכמויות מזעריות ביותר. על האריזה תוכלו לעיתים קרובות לראות רכיבים המסומנים באות E ומספר לצידה. מסתבר כי מדובר במספרים סידוריים של תוספי מזון כגון חומרי טעם, חומרי שימור וחומרי צבע. אם מעניין אתכם לגלות מהו שם המרכיב המדויק המסומן על אריזת המוצר, תוכלו לבדוק זאת באתר משרד הבריאות, שרותי המזון והתזונה, ברשימות מספרי E של תוספי המזון.
סימון תזונתי
בכל תווית מזון תמיד אפשר למצוא את טבלת הסימון התזונתי. הטבלה מחולקת לפי הקלוריות, החלבון, הפחמימות, השומן והנתרן, כאשר ההנחיה בישראל היא לרשום את תכולת המרכיבים הללו ל- 100 גר' או ל- 100 מ"ל. במקרים מסוימים ניתן גם למצוא תכולת ויטמינים ומינרלים, כמו גם תכולת כולסטרול ושומן רווי. מאד קל לחשב את הערך התזונתי למנה, כאשר מדובר בגביע יוגורט של 200 גר', פשוט מכפילים ב- 2. אבל ברוב המקרים לצערנו, סימון תזונתי מעין זה ל- 100 גר' עלול להיות מבלבל. אף אחד לא שוקל לחם כדי לדעת כמה פרוסות נכנסות ב- 100 גר', ואף אחד לא שוקל חתיכת עוגה לפני האכילה, כי זה פשוט לא פרקטי.
יש מקום לשיפור
מתברר כי ישראל היא בין המדינות המובילות בעולם בכל הקשור לסימון התזונתי באריזת המוצר. ההנחיה לסימון התזונתי של המוצרים קיבלה תוקף בישראל כבר בשנת 94, בעוד במדינות כמו אנגליה הנחיות לסימון תזונתי התפרסמו רק בשנים מאוחרות יותר, ובמדינות אחרות ייתכן ובכלל לא תוכלו למצוא סימון תזונתי.
בארצות הברית, ששמה כמטרה לאומית את המלחמה בהשמנה, נהוגה תווית ערכים תזונתיים שונה מזו של ישראל, ומתברר כי כנראה יש לנו עוד מה ללמוד. "בארצות הברית הערך התזונתי של המוצר מסומן לפי מנה, כאשר כל מנה מוגדרת במדויק על גבי התווית, לדוגמה כוס או פרוסה. בנוסף למשקל המדויק של מנה זו, רשום גם מה החלק של כל רכיב בתזונה מאוזנת, לפי אחוזים" מסבירה פריאל. לדוגמה, אם במוצר של מקרוני עם גבינה יש 12 גר' שומן, לצד נתון זה כתוב בנוסף 18% - כלומר, אכלתם 18% מצריכת השומן היומית. אז כדאי לכם לאכול מוצרים דלי שומן בארוחה הבאה.
יצרנים מסוימים נקטו יוזמה והוסיפו גם סימון תזונתי לפי מנה, לדוגמה, סימון לפי כמות של גביע יוגורט, חמישה וופלים או שתי פרוסות לחם. בצורה זו הצרכן יכול ביתר קלות להבין את הערך התזונתי של המוצר שאותו הוא צרך.
שיטת הסימון לפי מנה כמו גם הוספת אחוז מהצריכה היומית של כל רכיב יכולה לסייע מאד לשמור על איזון ושליטה בדיאטה ויש לקוות כי היא בעתיד תהיה בגדר חובה ולא רק בגדר זכות בישראל. אם קניתם מוצר המיובא מארצות הברית ואין לכם בעיה עם אנגלית, תוכלו לנסות לקלף את התווית העברית ולראות את הסימון האמריקאי, וכך לקבל מידע נוסף.
לעומת יצרנים הנוקטים ביוזמה ובגישה נכונה לסימון התזונתי, אפשר עדיין לראות כאלה המסמנים את המוצרים שלהם בצורה כמעט פושעת, בין אם זה מדבקה במקום נסתר או כיתוב קטנטן ובלתי ניתן לפענוח. במקרים כאלו, ההמלצה היא לא לוותר על הזכות שלכם, כצרכנים, לקבל את המידע בצורה ברורה - ולבחור במוצר אחר, של יצרן שלא חושש לפרסם את המרכיבים התזונתיים שלו. אל תשכחו שהראשון שיהיה מושפע מהבחירה הזו הוא הגוף שלכם, וזה בעצם מה שחשוב.
כמה שוקלת מנה?
כדי להקל עליכם לחשב את הקלוריות של מנה ממוצעת בלי לשקול את המזון כל פעם מחדש, שקלנו בשבילכם כמה מוצרים נבחרים:
פרוסת גבינה צהובה פרוסה (כמו עמק) – 30 גרם
שתי כפות גדושות של גבינה לבנה 5% - 100 גרם
כף מיונז שטוחה – 15 גרם
שני וופלים – 20 גרם
שתי כוסות פופקורן מפוצח – 20 גרם
שתי פרוסות לחם אחיד פרוס – 110 גררם
כף טחינה – 15 גרם
כפית ריבה שטוחה – 5 גרם
שניצל מוכן בינוני – כ- 120 גרם
שניצל סויה מן הצומח – כ- 90 גרם
מילון מונחים מקוצר
• קל - מופחת קלוריות, אבל לאו דווקא דל קלוריות.
• דל קלוריותדיאט - פחות מ- 20 קלוריות ב- 100 מ"ל או פחות מ- 40 קלוריות ל- 100 גר'.
• דל שומן - מכיל פחות מ- 2 גר' שומן ל- 100 גר'.
• נטול - המזון מופחת בכמות של המרכיב הרשום, אך הוא עדיין קיים בו במידה מסוימת.
• ללא - כמו "ללא סוכר", "ללא קפאין" – המזון לא מכיל את המרכיב בכלל.
• דל נתרן - מכיל פחות מ- 100 מ"ג נתרן ל-100 גר'.
• דל כולסטרול - מכיל פחות מ- 30 מ"ג נתרן ל- 100 גר'.
• בטעם - כמו "בטעם שוקולד" או "בטעם תפוזים" - המוצר מכיל לרוב תמציות טעם ולאו דווקא שוקולד או תפוזים.