הדיירים מתחדשים בבגדים שהזמינו ומודדים את הלוקים. ענבל מחמיאה: "כל הבנות קברו".


משה אוכל לארוחת בוקר פרנץ' טוסט שרפאלה הכינה. אלירן אומר שהוא לא אוכל דברים כאלה, אבל מחמיא על המנה: "נראה הצגה".

גל משתפת שהיא רצתה לשבת אתמול לשיחה מסודרת על התקציב, כי השיחה שהדיירים ניהלו עכשיו הייתה מבולגת מדי עבורה.
ענבל מנסה להסביר שגם אם היא הצד ההגיוני בשיח, ההיגיון הוא לא תמיד הרוב: "בסוף אנחנו בבית עם עוד הרבה אנשים, ויש דבר כזה שנקרא דמוקרטיה".

הדיירים יושבים בחדר השינה כדי לדבר על התמריץ שסוכם לישיבת התקציב. גל מתנגדת לקבלת תמריץ אישי, וטל מסבירה לה: "הרוב קבע". דני מצטרף: "זה לא קשור לרוב, זה פשוט מה שעובד".
גל מבהירה שאם היא על הטאבלט - לא יהיה תמריץ לאף אחד: "מה אכפת לי מה החלטתם כל הבית?".

דני, אלירן ורפאלה מתכננים מה יזמינו בתקציב האישי שלהם, ומחשבים כמה הכול יעלה להם.

טל ועומר מדברים לקראת ישיבת התקציב. עומר אומר לטל שהיא צריכה לעשות, אבל היא מבהירה: "אני לא יכולה לעשות תקציב". טל מציעה שגל ודני ישבו על הטאבלט.

משה מתקשה לקום מהמיטה. שיר הבוקר "אבניבי" מושמע פעם נוספת, ורפאלה ודני עוזרים למשה להתעורר.

הדיירים מתעוררים בריקודים לצלילי השיר "אבניבי" של יזהר כהן, ורפאלה שולחת מסר: "יזהר כהן אני אוהבת אותך!".



בשיחה על אדיר וגל, רפאלה מסבירה שלדעתה לאדיר אין דעה והוא מרצה את גל. דני אומר שלדעתו הוא מרצה אותה כי הוא רוצה להרשים אותה.
עומר מסביר שלדעתו לגבר שמחזר אחרי אישה עדיין צריך להיות אופי ודעה משלו: "זה לא קשור לזה שהוא מחזר אחריה, זה קשור לזה שהדעה שלו זה הדעה שלה". דני מסביר שיכול להיות שאדיר באמת חושב כמו גל לפעמים.

משה וענבל יושבים לשיחה על המצב ביניהם. הוא אומר שהוא לא מבין את ההתנהגות שלה, ומבקש קשר חברי בלי תסביכים. ענבל לא מבינה אותו: "אמרנו שאנחנו אוהבים מרחוק". משה מסביר שהוא לא רוצה להתעלם ממנה, והם מדברים על הקשר ביניהם בבית.
משה מסכם: "אני יודע איך להתנהג איתך עכשיו", ומוסיף שמעכשיו הם צריכים לפתוח דף חדש. ענבל מסכימה ומעריכה אותו על השיחה.

משה מחליט לאפר את רפאלה. היא מעירה לו על ההצללות: "ככה לא עושים קו לסת", והוא שואל בביטחון: "את באה ללמד אותי?".
