טיימליין האח הגדול - היום ה-16: הבית מתאושש מישיבת התקציב
לאחר ישיבת התקציב השבועית הבית מחולק בדעותיו. עמרי נסער וטוען שלא התחשבו בו אך טליה מרוצה ואומרת שיש שיפור משבוע שעבר. נתנאל ודניאל בוויכוח במהלך הישיבה, שרון מודאג שלא מתייחסים לדינה. אליאב וטליה שוב מתקרבים - כיצד הגיבה לכך בר? | כל העדכונים מבית האח הגדול
ריוואה ואופק יושבים בחצר. ריוואה תוהה איך החברים שלה הרגישו כשראו אותה נכנסת אל בית ״האח הגדול״. אופק אומר שהם חיים באנונימיות אבל עשרות אלפים מדברים עליהם.
אילנה ודניאל מתכרבלים מתחת לשמיכה בחדר השינה. דניאל שואל את אילנה "מה את עושה?" והיא עוקצת "אני מחבקת את החבר הכי טוב שלי".
דיאן ונתנאל מכינים פסטה ברוטב שום, ולאחר מכן נתנאל מבקש מדיאן נשיקה בטעם שום, ומקבל.
בינתיים, הדיירים במטבח מנסים לאלתר משקאות מיוחדים מחלב שיבולת שועל, ומהמעט שנשאר להם במטבח, בהשראתו של שחף. בר כועסת על אליאב שקורא לה דבורה, כי היא כביכול 'עפה אחריו'. בהמשך הדיירים משחקים בחדר השינה "ארץ-עיר".
דניאל ודינה משוחחים על ישיבת התקציב, דניאל משתף את דינה בכך שדיאן הייתה תוקפנית אליו, וזאת לאחר שאמר לה להירגע. הוא מוסיף שאין שום דבר פסול במילה תירגעי, הוא מספר בנוסף שנתנאל צעק עליו בישיבת התקציב וכינה אותו "יפו ד".
אופק וטליה יושבים לבד בסלון, ואופק משתף את טליה שהוא רוצה לשבת איתה יותר. טליה מבקשת ממנו שיפסיק ואומרת לו "אני כאן". אופק מדבר עם טליה על שינה משותפת וטליה לא מראה עניין: "מותר לי הכל, אני בוחרת שלא"
מרינה ונתנאל בנסט, מדברים על ישיבת התקציב, ועל כך שנתנאל הרגיש שלא שומעים אותו עד שנאלץ להרים את הקול. מרינה משיבה שהיא לא מדברת בקול מכיוון שהיא בוחרת בשקט את הריבים שלה, ולדעתה הריבים בבית מיותרים.
בהמשך, מרינה אומרת לנתנאל שמצבי הרוח של הדיירים בבית משתנים כמו רמזור. נתנאל משתף שהוא מרגיש שכולם בבית הם 'ילדי שמנת', וכל אחד דואג רק לצרכים שלו. נתנאל תוהה עם עצמו לפעמים מה הוא עושה בבית בכלל.
הדיירים במטבח מתחילים בהכנות לארוחת הערב. קאזם נכנס למטבח ופותח את התנור בזמן האפייה. שחף מתעצבן על כך, ושואל את קאזם "מה אתה עושה?". קאזם מתעצבן על השאלה והטונים עולים. שחף צועק: "אלו הקציצות שלי, עזוב את התנור". הדיירים מופתעים לשמוע את שחף מעלה את הקול ומתעצבן.
לאחר ישיבת התקציב הרוחות מתחילות להירגע. הדיירים שרים את "שלווה" של להקת הנח"ל ודניאל משנה את המילים בהתאם למצב. טליה מנסה לחשוב על ארוחת ערב מאולתרת ויצירתית. ריוואה אומרת שהיא מתגעגעת לאשראי שלה.
דינה, ריוואה וקאזם עולים אל הנסט. דינה משתפת אותם שדיאן ניסתה להיות נחמדה אליה ושהיא מחפשת חברים. קאזם וריוואה משתפים שזה מקשה להתייחס אל בן אדם כשכועסים עליו. קאזם מוסיף "אני עונה קצר".
שרון מצטרף לנסט ומספר לדינה שדיאן אמרה בדאגה: "לא ראיתי דבר כזה, לא מתייחסים לדינה". דינה מצחקקת ואומרת שדיאן מנסה לקבל נקודות זכות.
עמרי יוצא עצבני אל החצר. הוא מביע כעס על הבחירות וסדר העדיפויות של הדיירים בישיבת התקציב: "מורידים לי אוכל! למה אני יכול לוותר על הסיגריות שלי? לא רוצה כלום, שיביאו אוכל!" מנגד, טליה אומרת שהישיבה הייתה טובה.
הדיירים מתכנסים בסלון לישיבת תקציב. דינה מבקשת לחם ללא גלוטן. אופק מציע לרכוש אבקת חלב ושחף מתנגד בגלל הטעם. נתנאל מרים את הקול ואומר: "אני רוצה 12 במבה". דניאל מבקש ממנו לא לצעוק ונתנאל מתעצבן: "אני אצעק. אתה צעקת פה כמו משוגע, אז למה אני לא יכול לצעוק?" דניאל מבקש ממנו שיפסיק עם התוקפנות. נתנאל מתעצבן ואומר "כל אחד פה תופס לי בעלות כאילו זה הלפטופ של אמא שלו".
בחדר הארונות, טליה ואליאב מעלים זיכרונות מהעבר על טיולים, מריבות ואי ההבנות. טליה אומרת לאליאב שהיא מקווה שהוא לא מדבר בבית האח על המשפחה שלה.
בינתיים, לידם, עמרי שואל את בר אם הסיטואציה מפריעה לה. בר משיבה שהסיטואציה לא מפריעה לה, רק מוזרה לה. עמרי אומר שלא היה לו שיח עם טליה ובר משיבה: "היא באמת חמודה, קצת אבודה"
עמרי, שחף, נתנאל, דיאן ומרינה מעלים זכרונות נוסטלגיים מתקופות שונות בחיים ומדברים על ההתרגשות שהייתה להם לפני הכניסה אל הבית.
אליאב מתפלל ודינה מתיישבת לידו ומוסרת ד"ש למשפחה ולחברים מהעבודה.
בפינת הישיבה עמרי אומר למרינה: "את יודעת שאת הכי טובה פה". מרינה אומרת שמה שהכי מחזק אותה בבית זה העובדה שיש לה חבר טוב כמוהו, ושהיא יכולה להישען עליו. שרין ודניאל מצטרפים ודניאל מספר שהוא היה ״ילד סנטר״ אבל שונה.
בוקר חדש בבית. בר מתעוררת לפני שאר הדיירים ויוצאת אל החצר. היא שותה קפה, בוכה ואז חוזרת אל חדר השינה. דקות אחדות עוברות עד שהדיירים מתעוררים לצלילי השיר נגן נגנה.
בחצר, נתנאל משתף את שחף ודיאן שהוא לא מתכוון להשתתף בישיבת התקציב היום. דיאן אומרת שהיא תשב איתו ולא תשתתף גם.
בחדר הארונות, בר מנתקת לשרין את המגהץ בשביל לעשות פן. שרין ממתינה כמה דקות ולבסוף מעירה לבר. בר בתגובה: "ניתקתי את המגהץ כי קמתי ראשונה בבוקר". שרין אומרת לה שצריך להגיע לעמק השווה ובר מגיבה לה: "אני מדברת עם קיר". אליאב מגהץ לריוואה ושרין את הבגדים.
קאזם חושב שלא נותנים לשרין לגהץ ומתעצבן עליהם. ריוואה אומרת: "הוא סתם מתעצבן כי אין לו מה לעשות על הבוקר".
בחצר, דיאן מדברת עם עמרי ונתנאל על דניאל: "אני אעריך יותר את קאזם שבא ויורק לי בפנים מאשר חבר צבוע שהולך מאחורי הגב".
במטבח, דניאל ניגש אל נתנאל, מחבק אותו ואומר: "הכל בא ממקום טוב". הוא משתף את דניאל בתחושותיו לגבי דיאן. בהמשך, דניאל הולך לצחצח שיניים ואומר לטליה שבעוד עשר שנים הוא יסתכל על הפרקים ויגיד לעצמו: "אני שמח שהיית הגבר שאתה".
דיאן ונתנאל תולים כביסה בחצר. דיאן אומרת לנתנאל שהיא פגועה ממנו כי דיבר עליה עם דניאל. נתנאל מנסה להסביר לדיאן שצורת ההתבטאות שלה לא תמיד באה בטוב לכל אחד, ושכשהיא כועסת היא זורקת משפטים לאנשים שכבר פגועים ממנה: "יש דרך ולא צריך לרמוס בן אדם".
בר, טליה, קאזם, אליאב, ואופק יושבים בחצר ומדברים על התנהגותה של דיאן. בר אומרת לטליה שהיא צריכה להגיב לדיאן, וטליה עונה: "את סומכת עליי שאני לא טיפשה? ככל שאני שותקת, יוצא ממנה יותר רוע". אליאב אומר שהוא מופתע מכך שטליה לא הגיבה לדיאן "כנראה הרמה של דיאן רדודה לה".
בר ואליאב הולכים אל חדר השינה. קאזם מדבר עם טליה ואופק על הקשר של דיאן ונתנאל: "החבילה בין דיאן לנתנאל חייבת להתפרק. נתנאל אדם עם מלא רגש והוא נכנס אחרת לבית מאיך שהוא עם דיאן. היא ילדה בת עשרים ושלוש שמפרפרת גבר בן שלושים ושתיים". קאזם מוסיף שאין לו טענות על כך שנתנאל אוהב את דיאן, אבל הוא צריך להגיד לה מתי היא מתנהגת לא בסדר ולא לפחד ממנה.
אופק מסכם את השיחה: "במקום שאין אהבה, יש רק פחד".
לילה סוער בבית לקראת ישיבת התקציב שתתקיים בהמשך היום. הדיירים רבים על סיגריות ואוכל והטונים עולים בין בר לדיאן.
בחצר, מרינה קוטעת את השיחה בין הדיירים ואומרת שהם רבים על שטויות בזמן שיש מלחמה מחוץ לבית: "יש אנשים שנשארו בלי בית כי אין להם כיפת ברזל שתגן עליהם".
בחדר השינה, דיאן בשיחה עם נתנאל, דיאנה, אילנה ומרינה. היא אומרת להם שיש אנשים אגואיסטים בבית ומרינה משיבה: "אנחנו כמו חיות, רבים על כלום". נתנאל משתף אותן בשנים הקשות שהיה לו כסף רק לשכר דירה ואילנה משתפת גם: "היו ימים באוקראינה שאני ודיאנה היינו מתות מרעב". דיאן אומרת שהיא לא גדלה במחסור: "לא באתי מבית שחסר לי, אני רעבה, אני פותחת את המקרר ויש כבד אווז".
