דיאן שוורץ נכנסה לספר ההיסטוריה של הריאליטי בישראל, ובקלות

דיאן שוורץ היא מה שמכונה טיפוס שמושך אש. דרך מנומסת מאוד לומר שהיא חלומו של כל מלהק, ובעולם יותר צ'יל, גם חלומו של כל צופה שאוהב את הטלוויזיה שלו מעניינת ומורכבת. דיאן משכה אש עוד לפני שהספיקה לפלוט ציטוט אייקוני אחד (מתוך עשרות שקיבלנו ממנה במהלך העונה). עוד לפני ריב הביכורים שלה על סיגריות או תקציב. ותכלס, אפילו עוד לפני שצוותה לנתנאל בפרק הבכורה, כבר הסתקרנו מהדיירת הזו כיוון שהיא מתאימה מאוד למה שאנחנו חושבים עליו כשאנחנו מדמיינים את בית האח הגדול.
כבר עשרים וקצת שנים שטלוויזיית המציאות הישראלית מעוצבת ומעצבת את הטיפוסים שאנחנו רגילים לראות על המסך. הכוונה איננה למתמודד ספציפי, אלא לארכיטיפ, לדגם, לטייפ או איך שלא נבחר לקרוא לזה. אין כמעט עונת ריאליטי בלי שמתמודד אחד יזוהה בה, למשל, כמאמי-אהוב-האימהות. ואין עונה שלא תכלול מתמודד או מתמודדת מעל גיל 50, שיספקו קצת אתנחתא קומית והרבה תובנות על החיים.

אבל דיאן היא מהמקרים האלה בהם מתמודד חובש כמה כובעים ויכול להתאים לכמה מהאבטיפוסים הללו: ראשית, ולו בשביל להוציא את זה מהסיסטם, היא יפה כמו חלום ואף מתפרנסת מיופייה, מה שמניח אותה מיד במשבצת של "היפה" - תכונה מכוננת כמעט בתולדות הטלוויזיה. במקביל, אחרי הזיווג עם נתנאל בפרק ומערכת היחסים שהתפתחה ביניהם, דיאן מצאה את עצמה במשבצת נוספת, זו של בת הזוג. כמיטב המסורת של ישראל ומגי, של רועי ומריה, ואפילו של משולש תקוה-ליאור-ירדן - תכניות מציאות בכלל, ו"האח" בפרט, פורחות כשיש במרכזן זוג רומנטי של מתמודדים, ורצוי כזה שאפשר לריב איתו. אל אלה צריך להוסיף ארכיטיפ ריאליטי נוסף שדיאן נענית לו - זו שאינה דופקת חשבון. שוב, כמו תקוה או דרור מהעונות הקודמות. אפשר לגנות את האופן בו דיאן מתנסחת או את הקרבות המילוליים שהיא בוחרת להיכנס אליהם, אבל אי אפשר - ולא צריך - להתכחש לכך שמדובר במתמודדת עם מוח סופר משוכלל ותפיסה מילולית משגעת, שיודעת לעמוד על עקרונותיה באסרטיביות ובשנינות.

[brightcove_iframe video_id='entertainment-the-big-brother-season-04-clips-2626-part-2207041644' autoplay='0' credit='' desc='' poster='' kid='1_h60ypmx5' duration='']

דיירים רבים מצליחים לייצג את הטיפוס הטלוויזיוני שלהם נאמנה: כל המצחיקים נותרים מצחיקים, הנבלים בדרך כלל נשארים מנוולים קלות והחמודים הלאומיים נותרים כאלה גם אחרי מאה ימים. אבל מתי-מעט מצליחים ללהטט בין ארכיטיפים בלי להתבלבל וחשוב מכך - בלי שזה יבלבל את הצופה, ודיאן הצליחה במשימה הזאת. היא הייתה גם היפה של הבית, גם חטיבה מרכזית בסיפור האהבה הגדול של העונה וגם מי שצריך להיזהר לא ליפול לה לפה. ואת כל אלה היא עשתה במאה מתוך מאה - היא השיתה סטנדרטים אסתטיים (ע"ע תסרוקת המחושים, שהופיעה לפתע בשיערה של שרין רגע לפני הפגישה הראשונה שלה פנים אל פנים עם משה), היא תמכה בנתנאל וסייעה לתהליך התפתחותו כדייר בבית וכדמות על המסך, וכן, היא גם רבה הרבה. אבל היא לא גרמה לזה להיראות קשה או מתאמץ, והיא בעיקר לא נראתה כאילו היא מתרגשת מהנטל הזה בצורה יוצאת דופן. גם המשברים הגדולים ביותר של דיאן קרו על רקע ביטחון עצמי מעורר קנאה. גם אם היא לא הבינה במדויק את ההתקבלות שלה ושל מעשיה מחוץ לבית, היא הבינה שמבחינה טלוויזיונית היא הדיירת שמכתיבה את הקצב - ושהשאר יעמדו בו, או שלא. היא הבינה שמעשיה אמנם מושכים אש, אבל היא ידעה גם שאש היא אלמנט שאפשר לעבוד איתו, ובמקרים מסוימים האש הזו יכולה גם לעבוד לטובתך.

כתבות נוספות בנושא "האח הגדול":

• היום שאחרי דיאן: איך הגיבו דיירי הבית להדחה?
• דיאנה מגיבה לפרידה של דניאל ואילנה: "דנה נחשה לא קטנה"
• "מה הם יחשבו אם אני אצא בבגד ים?": לירן חוששת

"האח" הייתה יכולה לנסות ולאלף את דיאן, ולהעביר אותה ממשבצת אחת לאחרת. דגש על ה"לנסות", כי ככל הנראה שהתכנית הייתה נכשלת. אבל מה שקרה במקום זאת הוא מאורע די נדיר בריאליטי הישראלי: הבנה של תכנית ושל קהל הצופים שהם אלה שצריכים לעבור שינוי. שהם אלה שיכולים להכיל את הגם וגם וגם הזה של דיאן, את ריבוי הפנים שלה. אם היו לריאליטי הישראלי ספרי היסטוריה, דיאן הייתה צריכה להיכנס אליהם למרות שלא שרדה את העונה עד תומה, פשוט משום שהמתמודדת האחת הזו שינתה את סדר השיח. היא לקחה את המארג הוותיק והנוקשה הזה, שיודע לכאורה לקבל רק טיפוסים מאוד קבועים ועקביים, והוכיחה שיש ביקוש גם להיבריד, ליציר הכלאיים, למי שהוא הרבה יותר מייצוג טלוויזיוני של תכונה אחת. במקרה שלה זה הסתיים בהדחה מפתיעה, אבל אפשר לקוות שהגמישות הזו שגילינו, כקהל, תחזור ותתגלם גם מול מתמודדים אחרים בעתיד. זה מגיע להם כי זה אומר שהשיפוט שלנו יהיה מכיל ומשוכלל יותר, אבל זה מגיע קודם כל לנו - מגיעות לנו עוד אלף דמויות כמו דיאן.