חברת הילדות של אופק היא מישהי שכולכם מכירים

ומה שבכלל כמעט אף אחד לא יודע, זה שוין היא חברת ילדות של לא אחר מאופק לוי, שכזכור - שיתף גם הוא בילדות לא פשוטה על רקע הישגיו הרבים והייחודיות שהפגין בגיל צעיר. אחרי שאופק חלק בפני הדיירים את מה שכולנו גילינו כבר בתעודת הזהות, דיברנו עם וין על התקופה שהובילה את אופק למי שהוא היום."אופק לא למד איתי בשכבה אלא שכבה מתחתיי", היא מספרת, "הוא תמיד היה דומיננטי. תמיד שמעו אותו ומה שיש לו להגיד הוא אומר, והוא בחור עם ביצים של שור".

איך אופק היה מבחינה חברתית?

"בגדול, הוא יכול להעיד על עצמו איך הוא היה מבחינה חברתית. אבל בוא נגיד שהקשרים שהיו לו הם קשרים מיוחדים. הוא לא היה עושה סתם קשרים. הוא לא מאמין בכולם חברים שלי ואני חבר של כולם. הוא היה יותר ילד של יש לי את האנשים שלי ואיתם אני אלך כל הדרך".

פרשת הקשירה לעץ, זו שזעזעה את כל מי שצפה באופק מספר עליה, לא התרחשה בתיכון תלמה ילין, התיכון היוקרתי בו יובל ואופק למדו אלא בתקופת חטיבת הביניים. "גם אני עברתי חרם בחטיבה, בדומה לאופק. הדבר הזה קירב בינינו. מעבר לכך שהיינו באותה מגמה, גם עבדנו יחד. הוא היה המפיק הראשון של ההצגה שלי שרצה בארץ והוא זה שהפיק לי את ההצגה בשלב הראשוני שלה. היה לנו קשר קרוב".

"אופק כמוני", היא מוסיפה, "הוא היה מאוד זהיר בקשרים שהוא בוחר לעצמו מתוך המקום הזה של לא להיפגע. יש לנו המון במשותף. לשנינו היה קשה להשתלב במערכת והיו לנו את אותם קשיים ברמה המערכתית בבית הספר. בגדול, ברמה החברתית הוא לא היה לבד אבל הוא כן היה מאוד זהיר. הוא כתב הצגה על הדברים האלה. אני עזרתי לו עם ההצגה שלו והוא עזר לי עם ההצגה שלי".

ואיך זה היה לעבוד איתו?

"הוא בחור לא קל אבל הוא בחור מאוד מיוחד, ובגלל זה הדברים שהוא עושה הם טובים מאוד. אם הוא היה בחור קל, כנראה שלא הייתי ממשיכה לעבוד איתו. דווקא בגלל שהוא מורכב וקשה, ולא תמיד אומר את הדברים הכי נעימים. אבל הוא אומר את האמת. זה היתרון שלו כמו שזה החיסרון שלו, וזה מה שעושה אותו אופק. בחור עם ביצים של שור שלא מפחד להגיד את מה שהוא חושב".