יום נוסף של פרידה ודמעות | סיכום היום ה-92

הדיירים מתעוררים ליום ה-92 לצלילי השיר Dance Monkey. יוסי מתלונן שנתפס לו הגב ואדם עושה לו מסאז'. יוסי מתפלא: "מה, למדת מסאג'יסט?"

אסיף חולק עם תקוה את תחושותיו לקראת ההדחה: "לא האמנתי שכל מי שהיה כאן ילך ואני אשאר" ומוסיף שהלוואי שאפשר שכל השביעייה שנשארה תהיה בגמר.

אודליה רוצה להכין ליוסי לחם שום עם הקמח שנשאר, ויוסי אומר לה שמספיק עם הלחם כי הוא רוצה להיות דוגמן. אודליה אומרת לו שהוא כבר דוגמן ושיש גם דוגמנים מלאים והם עוקצים אחד את השנייה "אתה רק לש ולש" אומרת אודליה, ויוסי עונה לה בחיקוי: "למדתי ממך: זה אני. קבלי אותי, זהו!".

אדם מתאמן ואסיף מניח תפילין.

ירדן מספרת לאסיף, אודליה וגדי שהיא לוקחת מהמקום הזה את העובדה שהתמסרה לחלוטין לחוויה, חשפה את מי שהיא, שמה את עצמה על השולחן בלי מגננות, למרות שהיו אנשים שלא עשו את זה. "אני מבחינתי עשיתי את שלי במקום הזה".

ככל שההדחה מתקרבת, אסיף אומר לאדם שכולם פה הקריבו ונתנו לכולם מגיע להגיע לגמר. אדם עונה לו שאם צריך לבחור שני אנשים ולהוציא אותם מהבית, זה כמו לבחור את מי אתה יותר אוהב - את אמא או את אבא.

הדיירים אורזים ומתארגנים לקראת המשדר. בסיומה של הדחה מותחת, יוסי מודח מן הבית וגדי פורץ בבכי ומתקשה להירגע.

תקוה וגדי ההמומים מתקשים להאמין. תקוה טוענת שהגיע ליוסי להיות פה יותר מכל מי שיושב כאן. אסיף מנסה לנחם ואומר "הוא עזב בדיוק ברגע שבו אתם כבר לא זקוקים לו יותר". הוא ממשיך ואומר להם שלומר עכשיו שאין כוחות זה לזרוק על כל מה שעשה בשבילם.

הדיירים העצובים הולכים לישון והיום ה-92 מסתיים.