איך ביטול של תוכנית "לייט נייט" אמריקאית יכול להשפיע על כל אחד מאיתנו

עולם הטלוויזיה האמריקאי גועש ורועש בשבוע האחרון בעקבות ביטול ה"לייט שואו" של הקומיקאי סטיבן קולבר, בסמיכות לביקורתו על יישוב התביעה המשפטית של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ כנגד רשת CBS, בה תוכניתו משודרת. אז איך הביטול הפך לסערה פוליטית שמדגימה את חופש הביטוי המעורער בימינו, וכיצד כל זה קשור לכולנו?

נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ
נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ | צילום: רויטרס

"הכפפות הוסרו", הכריז בשידור חי הסאטיריקן ומנחה ה"לייט נייט" הוותיק סטיבן קולבר בתוכניתו ה"לייט שואו" בליל שני האחרון, בעוד אולם מלא מוחא כפיים. אבל איזה כפפות צריך "להסיר"? אלמלא חייתם תחת אבן בשבועות האחרונים, בוודאי שמעתם על השערורייה החדשה בטלוויזיה האמריקאית, שמשלבת בה ביקורת, לחץ פוליטי וכנראה גם שוחד.

במילים פשוטות יותר: בשבוע שעבר, ביקר קולבר בתוכניתו את חברת פרמאונט - חברת האם של רשת CBS, בה תוכניתו משודרת - על כך ששילמה לנשיא ארה"ב דונלד טראמפ 16 מיליון דולר כדי ליישב תביעה משפטית, בה הנשיא טוען כי הרשת "סילפה" עובדות לגביו במהלך ריאיון עם סגנית נשיא ארה"ב לשעבר קמאלה האריס. קולבר טען כי מדובר ב"שוחד גדול ושמן", בייחוד בקונטקסט של מאמציה של פרמאונט לקבל היתר מה-FCC (רשות התקשורת הפדרלית) למיזוג עם חברת התקשורת "סקיידאנס".

כתבות נוספות במדור תרבות ובידור:

מספר ימים לאחר מכן, הודיעה רשת CBS כי ה"לייט שואו" תרד מהאוויר במאי 2026 אחרי 33 שנות שידור, שהתחילו עם דיויד לטרמן אי שם ב-1992. כשהקהל שרק "בוז" כשקולבר הודיע על כך בשידור יום למחרת, הגיב המנחה כי הוא "שותף לתחושותיהם".

לא רק הקהל באולפן סלד מההחלטה הזו - דקות ספורות אחרי הודעת הביטול, התגייסו לעזרתו של קולבר שחקנים (כדוגמת בן סטילר, שכתב בחשבון ה-X שלו: "כמה עצוב לשמוע ש-CBS מבטלת את אחת התוכניות הכי טובות שלה אי פעם"); פוליטיקאים, רובם מהצד השמאלי של המפה (הסנאטור העצמאי ברני סנדרס מוורמונט טען ברשתות החברתיות כי סמיכות הביקורת של קולבר לביטול תוכניתו בכלל "אינה צירוף מקרים"); ו-250,000 איש שחתמו על עצומה להציל את התוכנית, לצד הפגנה גדולה מחוץ לאולם אד סאליבן בניו יורק, שם היא מצטלמת.

סטיבן קולבר
מפגינים בניו יורק מוחים כנגד ביטול תוכניתו של סטיבן קולבר, שלישי האחרון | צילום: Reuters

כתבות נוספות:

כמובן, גם תמיכת הקולגות/מתחרים של קולבר בתחום, מנחי ה"לייט נייט", לא איחרה לבוא: ג'ימי קימל, שאמר בתוכניתו כי הוא "אוהב את סטיבן, לכו לעזאזל עם כל השלדונים שלכם, CBS" (ברפרור לסיטקום המצליח של הרשת, "המפץ הגדול"); סת' מאיירס; ג'ימי פאלון, שטען כי הוא "בשוק בדיוק כמוכם"; דיויד לטרמן, שפרסם סרטון ברשתות החברתיות שכותרתו - "אתם לא יכולים לאיית CBS בלי BS" (קיצור ל"בולשיט"); וג'ון סטיוארט, מנחה ה"דיילי שואו", אצלו צמח וגדל קולבר בשנות ה-2000, שתקף את הרשת בתוכניתו - "אם אתם מאמינים שתוכלו לשרת אותו בצורה כה צינית כדי שלא תהיו על הרדאר של 'המלך' אי פעם - למה שמישהו יצפה בכם? האמת היא שגם בכך תכשלו".

טראמפ מצידו לא איחר לסיבוב הניצחון שלו, כשכתב ברשת "Truth Social" החביבה עליו כי "אני שמח במיוחד שקולבר פוטר. הכישרון שלו היה גרוע אפילו יותר מהרייטינג שלו"; "אני שומע שג'ימי קימל הוא הבא בתור, הוא אפילו פחות מוכשר מקולבר! גרג גוטפלד (מנחה ב"פוקס ניוז" - ד"ע) טוב יותר מכולם יחדיו, כולל הטמבל ב-NBC שהרס את ה'טונייט שואו'", הוסיף הנשיא, כשהוא מתייחס לפאלון. קולבר לא חסך את שבטו בחזרה, כשקילל את הנשיא בתוכניתו בשני והציג את דמותו המצוירת של טראמפ מתחבקת עם לוגו חברת פרמאונט, כרפרור לשערוריית הבגידה במופע של להקת קולדפליי.

אבל איך כל זה אמור לדבר אלינו, הקהל - ועוד הקהל בישראל? העובדה שביקורת פוליטית בתוכניות בידור - למעשה, לא פעם הקול של הציבור שצופה בהן - הופכת לטאבו, כשאילי הון מבקשים "לא להרגיז" ממשל זה או אחר מעידה על כמה חופש הביטוי בימינו - איך לומר זאת בעדינות? - בפח הזבל. כשטראמפ "מטרגט" אפילו מנחה בעל דעות מרכז כמו ג'ימי פאלון, שנמנע לא פעם מביקורת פוליטית חריפה ואף ספג ביקורת ב-2015 על כך שאירח את הנשיא לעתיד בתוכניתו, מעידה על כך שגם "התנחמדות" אינה מסייעת בעידן של כללים פוליטיים חדשים.

בלשון המעטה, זה מפחיד. דמיינו כיום את בדיחת "השטן שוכב עם סדאם חוסיין" מ"סאות' פארק" בימינו (למעשה, הסדרה בדיוק עדכנה את הבדיחה עם טראמפ - נחיה ונראה), או את המתקפה של "משפחת סימפסון" על נשיא ארה"ב לשעבר ג'ורג' בוש האב בשנות ה-90 או אפילו "היהודים באים" במחוזותינו - כל דבר בעל גוון סאטירי פתאום עומד בסימן שאלה.

אמנות לא צריכה לציית לכללי צנזורה אלא להביע את דעתה, גם אם זה "לא נעים" למישהו. איך מתמודדים בעידן שבו תפיסה שכזו אינה כה ברורה מאליו? אין לדעת, אבל אולי היום זה קולבר, מחר זה אנחנו.