מהו הפרק הטוב ביותר בתולדות מראה שחורה?

דרגנו את הפרקים של סדרת המופת "מראה שחורה" מהפחות מוצלח לחזק ביותר. זהירות, ספוילרים לפניכם

זמן צפייה: 00:56
כתבים: טל בן ציון, דיויד ארונוביץ, גילי קמחי

למקרה ששכחנו שהעולם בדרך לאבדון מוחלט הסדרה הבריטית "מראה שחורה" של צ'רלי ברוקר נמצאת כאן כדי  להזכיר לנו את זה. אבל לא מדובר בחייזרים זועמים ולא באסטרואיד המאיים להתנגש בכדור הארץ, אלא בנו עצמנו ובטכנולוגיה שאנו מייצרים ומשתעבדים אליה. הסדרה שעונתה השלישית משודרת כעת ב- Netfilx, מורכבת מפרקים שכל אחד מהם עומד בזכות עצמו, ומציג מציאות חלופית שקצת מזכירה את החיים שלנו היום אבל בצורה קיצונית ועגומה.

עוד ברשת סלבס:

טריילר חדש ליפה והחיה

מה מצפה לנו בעונה 7 של משחקי הכס?

הסדרה עוסקת בהשלכות האפשריות של אורח החיים המודרני על עתיד האנושות. מדובר בסדרה קודרת, אפלה, מטרידה ומעוותת שנכנסת לכם טוב טוב למוח ולא משחררת עד כדי כך שתחשבו פעמיים בפעם הבאה לפני שאתם מעלים תמונה לאינסטגרם, עושים צ'ק אין בפייסבוק או מגיבים בטוויטר. מראה שחורה הפכה לתופעה בעולם כולו, ניתן לראות זאת במיוחד כעת בעונתה השלישית כשעברה מערוץ 4 הבריטי לנפליקס.

זמינותם של הפרקים מהעונה החדשה בנטפליקס הינה הזדמנות טובה כדי לדרג אותם עבורכם מהפרק הפחות מוצלח ועד הפרק החזק ביותר שעד היום יש לנו סיוטים ממנו. תחזיקו חזק הרשימה השחורה יוצאת לדרך:

ובמקום ה-13: 

עונה 1, פרק 2: 15 מיליון נקודות זכות Fifteen Million Merits

נבואות הזעם של יוצרי מראה שחורה לא פסחו על אחד הז'אנרים הטלוויזיוניים שכבשו את העולם בזמנו – ריאליטי השירה. מה שהיה אז הדבר הכי חם בתרבות, תכניות כמו דה וויס, אקס פקטור, כוכב נולד, ושאר הירקות הבטיחו למתמודדים חיים על פרסום, אושר ועושר, ובעיקר לצאת ממעגל החיים בו הם נמצאים. אמנם מראה שחורה עשתה אלפי צעדים קדימה (כמו שהיא תמיד עושה), אבל ניצני התופעה כבר למעשה מאחורינו – חיים שלמים של עבודה בעבור נקודות זכות (היום זה משכורת, לייקים, ביטקוין או כל דבר שתרצו) והסיכוי להיפרד מחיי שגרה ושעמום בזכות אודישן אחד מוצלח. רק כדי לגלות שהעולם הכה נוצץ שחלמנו עליו, הוא למעשה אפל עוד יותר.

מבחינתנו זה אחד הפרקים הכי פחות טובים של הסדרה. אולי בגלל החיבה שלנו לז'אנר הריאליטי, אולי בגלל שאותו ז'אנר הוא גלגול הנשמות של סיפור הסינדרלה המוכר והאהוב. ואולי כי הפואנטה של הפרק כל כך קשה לעיכול. במיוחד ההבנה, שאנחנו כבר חיים במציאות הזו לא מעט שנים, בלי כל הטכנולוגיה המפונפנת אמנם,  אבל אל דאגה, גם זה יגיע..

[youtube_embed youtube_id='EqTyZoupc1w']

מקום 12:

עונה 3, פרק 4: סאן ג'וניפר San juniper

הנקודה החזקה במיוחד של הפרק הזה היא האסתטיקה הבלתי מתפשרת והנאמנה אחד לאחד לתקופות בהן הוא מתרחש (שנות ה-80, שנות ה-90 והיום). מלבד זה, הציפייה האופיינית בקרב צופי 'מראה שחורה'  למשהו שישתבש, ללקח מוסרי שיהדהד במוחנו שבועות רבים לאחר הצפייה (אם לא שנים), נותרת ללא מענה. הפרק מתחיל בשנות ה- 80 והדמויות הראשיות הן שתי נשים צעירות ויפות שנרקמת ביניהן מערכת יחסים לא ברורה. מתח שקט מלווה את העמימות של העולם בו נמצאות הדמויות, בעיקר מתח מיני, שנושא אתו סוגיות של מגדר, זהות מינית ושייכות. אז כן יש פה הפקה מוקפדת ויפיפייה למראה, כן יש פה שחקניות מעולות עם כימיה נהדרת, בבירור יש פה בנייה של עולם עתידני, אבל כל אלה מתנקזים לאנטי קליימקס אנמי ונטול עוצמה רגשית.

[youtube_embed youtube_id='bsXl7qAtlTU']

מקום 11:

עונה 3, פרק 5: Men against fire גברים נגד אש

כשמקקים מאיימים להשתלט על כדור הארץ, הצבא מתגייס להשמיד אותם לפני שהם יעשו זאת. אסור לתת להם להתרבות. אז מחסלים אותם במלא סצנות אלימות, בהן גם מתברר שלא מדובר בג'וקים ממש אלא בדמויות בני אדם מזוויעות ומלחיצות, משהו שמזכיר זומבים. חייל צעיר ש"מתמזל מזלו" להרוג שניים כאלה כבר בפעולה הראשונה שהוא יוצא אליה, מתמזל מזלו גם לחטוף פלאש מוזר לעיניים שבעקבותיו הוא מתחיל להרגיש לא טוב. ספויילר: להרגיש לא טוב = לראות את המציאות כפי שהיא, בלי פילטרים של שטיפת מוח שממשלת ארה"ב מקפידה לעשות לחייליה. כלומר, אין זה מקרי שהמקקים דומים לבני אדם, הם למעשה בני אדם. המסר - זוכרים כשהתייחסו לגזע כזה או אחר כאל מקקים, תתי אדם, מזוהמים ומסוכנים? כנראה (בטוח) זה לא ממש מאחורינו וב'מראה שחורה' חוזים שזה טמון גם בעתידנו. חבל שהפעם יצא להם פחות טוב. תסריט לא משהו (משעמם אפילו), משחק לא משהו (קלישאתי ופלקטי) וקצב בעייתי.

[youtube_embed youtube_id='49BjVAdmL_A']

מקום 10:

עונה 2, פרק 3: הרגע של וולדו The Waldo Moment

נראה שהפרק הזה כל כך רלבנטי לימים שאחרי הבחירות בארה"ב, בו ניצח דונלד טראמפ. בניגוד לאדם האמיתי, טראמפ, וולדו היא דמות מצויירת פיקטיבית שהתחילה בתכנית לייט נייט כדוב גס רוח. כשעשוע, יוצרי הדמות החליטו לרכב על גל ההצלחה של הדמות ולהריץ אותה לפרלמנט. עד מהרה הדוב המצויר כובש את הקהל ובונה לעצמו קהל תומכים. דמוקרטיה, לא מכבר, נחשבת כשיטת הממשל הכי פחות גרועה שמצאה האנושות, ומראה שחורה, כהרגלה, מקצינה את האבסורד בה. השאלה החריפה שעולה מהפרק היא עד כמה אנחנו באמת מכירים את מי שאנחנו בוחרים לקבל החלטות ברומו של עולם? אמנם הרעיון מאחורי הפרק לא כל כך מקורי ונעשה בעבר בקולנוע, ואולי גם בגלל זה הפרק אינו מדורג במקומות הגבוהים, אבל תחשבו על זה לרגע ברצינות - מה באמת ההבדל בין ראש ממשלה בשר ודם, לבין דמות פיקטיבית?

[youtube_embed youtube_id='https://youtu.be/ZJdJdJUhaIc']

מקום 9:

עונה 2, פרק 2 דוב לבן White Bear

הפרק הכי הפוך על הפוך בסדרה. למרות שאצלנו במערכת הפרק קיבל ניקוד נמוך, הרי הכל יחסי בחיים ודוב לבן יגרום לצופה לשבת על קצה הכיסא וגם יגיש לו טוויסט עצבני בסופו.  הדמות המרכזית המלווה אותנו בפרק היא אישה המתעוררת בעולם דיסטופי ומוזר בו כולם מחוברים לטלפונים שלהם (בהחלט מוזר), כשהיא איבדה את זיכרונה ורוצחים דלוקים בעקבותיה. *אזהרת ספויילרים*. אנחנו הצופים מזדהים עם הדמות הראשית הנאבקת בציידים השקטים אך לבסוף מגלים כי היא לכודה בלולאה אינסופית וחווה את אותו יום שוב ושוב כעונש לפשעים שהיא ביצעה. האנשים שכל כך אובססיביים לטלפון שלהם ולתיעוד ומצלמים את הגיבורה הראשית בכל רגע, הם אורחים בפארק שעשועים שניזון מהסבל של הפושעת. צפוי לכם פרק לא נעים במיוחד, זהו פרק סדיסטי, אינטנסיבי, אלים  ועצבני שמעביר יותר מכל את ההנחה כי יצר האדם רע מנעוריו.

[youtube_embed youtube_id='z2spS4Lc3CM']

מקום 8:

עונה 2, פרק 1: תיכף אשוב Be Right Back

הכמיהה הזו, הכה חזקה, לאדם קרוב שנפטר. רק עוד מילה, עוד משפט, הגעגוע לצחוק שלו, למגע שלו, לאופן בו הוא נושם מובאת בצורה ריאלסטית ונוגעת ללב בפרק זה. כשמרתה מאבדת את בן זוגה, אש, היא מסרבת להתנחם ונעזרת בתוכנה חדשנית שאוספת את כל פרסומיו של המנוח ברשת (נשמע מוכר מידי), וכך המערכת מייצרת תגובות המותאמות למנוח. אך הטכנולוגיה לא עוצרת כאן. עד מהרה היא מזמינה רובוט שנראה, מדבר ומתנהג בדיוק כמו הנפטר. בעדינות המאפיינת את מראה שחורה, היא נוגעת באופן מדויק בנקודה בה כולנו היינו רוצים שקרובינו לעולם לא יעזבו אותנו. אבל מה שהפרק מחדד לנו הוא ששום טכנולוגיה, מתקדמת ככל שתהיה, לעולם לא תחליף את מי שאיבדנו לעד. ואם תרשו לנו להיות פילוסופיים לרגע, התאבלות על קרוב שנפטר, היא יותר עבורנו מאשר למנוח, אנחנו זקוקים לזמן להתרגל לחיים בלעדיו, לשנות את דפוסי ההתנהגות שלנו ואת ההרגלים הכל כך מוכרים כשהוא היה איתנו. רק בזכות היעדרותו הפיזית, נוכל להמשיך בחיינו.

[youtube_embed youtube_id='ld9m8Xrpko0']

מקום 7:

עונה 3, פרק 6: שנוא באומה Hated in the nation

הנושא החם ביותר של ימינו התחיל את העונה הזו וגם מסיים אותה – כוחן הלא יאומן של הרשתות החברתיות, על הצד ההרסני והאפל שלהן (כמובן) ואם נהיה ספציפיים יותר – כוחו של ההאשטאג.  אלא שהפעם מדובר ב-90 דקות של דרמה משטרתית, עם דמות ראשית שגונבת את ההצגה באמצעות מבטא סקוטי כובש שהופך גם את המשפטים הקלישאתיים ביותר למרעננים (קלי מקדונלד הנפלאה) ושימוש באלמנטים קומיים שמאזנים ולעיתים מגחיכים את הדרמה. פרשיית רצח של דמות פוליטית מתגלה כתחילתה של סדרת רציחות, שמתגלות כטריגר לטבח המוני, שהאחראי להן הוא, איך לא, האקר, וכלי הרצח הוא דבורים אלקטרוניות שהוא שולט בהן מרחוק (מערכת ממשלתית מתוחכמת שנועדה להילחם בהיכחדות הדבורים שמאיימת על תעשיית החקלאות). העלילה מתקדמת ומסתבכת יפה, ההתרה מפתיעה במידה מסוימת, עם זאת, קשה לומר שפרק הסיום של הוענה הנוכחית אכן מצדיק אורך מוגזם של שעה וחצי.

[youtube_embed youtube_id='SbtnFRFd5ho']

מקום 6:

עונה 3, פרק 3: שתוק ורקוד. Shut up and dance

כללי המוסר החברתי והחוק היבש מתערבבים בפרק שכולו סחרחורת של מאורעות שהולכים ומסתבכים עד להתרה שלא משאירה מקום לתקווה. נער צעיר ותמים למראה נופל קורבן למה שנראה בתחילה כמו סחיטה, לאחר שהאקר שפרץ למחשב שלו ואסף עליו מידע מפליל במיוחד. באמצעות הודעות סמס, ההאקר מפעיל את הנער לבצע שרשרת של פעולות שלכאורה יימנעו את חשיפת המידע. מרגע זה הנער יוצא למעין מרוץ, במהלכו מתברר שההאקר מפעיל רשת שלמה של "נסחטים", שרק מבצעים את הפעולות הדרושות על מנת להציל את עורם מחשיפת חומרים שככל הנראה יהרסו את חייהם. מיותר לציין שהחומרים המפלילים של כל המעורבים כוללים תיעוד של התנהגות מינית שעוברת על כללי המוסר החברתי ו/או על החוק (פדופיליה ובגידות).  מצוקה מעוררת הזדהות, אחוות קורבנות שנאלצים לשלם על חטאיהם והשאלות המוסריות, מקדמים את העלילה הקצבית עד לפינאלה מפתיע שמותיר את הצופה עם חור ענקי בלב.

[youtube_embed youtube_id='hXtXYJjqbLs']

מקום 5:

עונה 3, פרק 2: פלייטסט Playtest

טקסט טלוויזיוני שמצליח לגרום לשינוי קיצוני של רגשות כלפי הדמות הראשית, הוא טקסט מצוין. בהתחלה הייתה סלידה מהדמות הראשית של הפרק, קופר. דמות בלתי נסבלת, סחית, כמעט מעוררת אנטגוניזם, ממש כמו הדמויות המעייפות שניתן למצוא בפלורנטין. רצינו שרק רע יהיה לו, שמישהו ישתיק אותו. קופר הסכים להשתתף בניסוי טכנולוגי חדשני של מציאות רבודה במשחקי מחשב, בו שבב מושתל למוחו אשר שואב את הפחדים, הזכרונות, ולפי זה משנה את אופי המשחק. הוא מתמודד בין היתר עם אגרופוביה, הבריון שהטריד אותו בילדותו והחשש שלו מלדבר עם אימו. הטוויסט שמתגלה בסוף הפרק, הוא מאותם הגילויים שומטי הלסת, פוקחי עיניים ומשחררי ה-WTF האלו. אמנם זה לא טוויסט חדשני, כי באמת ראינו כזה במלא מקומות, אבל פה הוא חזק, בועט וכואב. הכתיבה של היוצרים והמשחק המצוין של וואייט ראסל, מעבירים את הצופים מסלידה חסרת רסן, דרך אמפתיה אמיתית ועד לכאב רגשי עמוק שהצליח, ממש כמו השבב, להתחבר למשהו לתת מודע שלנו. וזו, טלוויזיה מצויינת.

[youtube_embed youtube_id='RUM_evdCl4I']

מקום 4: 

עונה 1, פרק 1: ההמנון הלאומי The National Anthem

הפרק הראשון של הסדרה הוא גם המדובר ביותר ולא בכדי  והוא זה שגרם לה לתחושה של סנסציה סביבה. זאת הייתה בחירה אמיצה של ערוץ 4 הבריטי לשחרר אותו כפרק הבכורה של הסדרה והיום אפשר להגיד שזאת הייתה בחירה חכמה ומוצלחת. בפרק, ראש הממשלה הבריטי (רורי קינר)  נסחט על ידי טרוריסטים שחטפו את בת מלוכה האהובה סוזנה (לידיה ווילסון). דמותה של סוזנה נעשתה בהשראת אהבת העם הבריטי לקייט מידלטון. כדי שסוזנה תוחזר בשלום ראש הממשלה צריך לעשות רק משהו קטן, לקיים יחסי מין מלאים עם חזיר בשידור חי. אנחנו מלווים את ראש הממשלה במהלך הפרק כשהדילמה האכזרית מתנוססת כמו חרב על צווארו עד לסוף המטריד. הפרק החולני והפרובוקטיבי עשה כל כך הרבה רעש תקשורתי (בדיוק כמו בעלילת הפרק), והסדרה יצרה לעצמה תדמית של שוחטת פרות (או חזירים) כשרות ופורצת דרך.

[youtube_embed youtube_id='oa8HX7qMjoc']

מקום 3:

עונה 3, פרק 1: צלילה Nosedive

פרק פתיחת העונה השלישית מעביר את אחד הרעיונות המרכזיים שבסדרה- רשתות חברתיות הן השטן. הפרק דווקא נפתח במציאות נעימה, מוזיקה מרגיעה ופריים שטוף שמש. אנחנו מכירים את הדמות שמובילה את הסיפור בפרק לייסי (ברייס דאלאס-האוורד) באמצע ריצת ג'וג'ינג ספורטיבית. אבל מה, היא לא מורידה את העיניים מהטלפון. דיי מציאותי נכון? אבל בעולם של לייסי הרשתות החברתיות עלו שלב. לכל אדם יש ציון  בין 0 ל-5. האנשים סביבך יודעים איך קוראים לך, מה הציון  שלך ויכולים לדרג אותך, ככל שהציון הממוצע שלך עולה כך המעמד החברתי שלך מתחזק ואתה זוכה להקלות והטבות מהרשויות השונות אבל כשהממוצע שלך יורד, יש מקומות שאפילו לא יעניק לך שירות. לייסי , עם ציון של 4.2, אובססיבית לעליית מעמדה החברתי שנוצר מאפליקצית האימה. כשיש הטבה לשכר דירה לבעלי ציון 4.5 ומעלה, האובססיה שלה מתחזקת והיא תעשה הכל כדי לקבל דירוג גבוה יותר. באותו הזמן, חברת ילדות שלה בעלת דירוג גבוה במיוחד, מזמינה אותה להיות שושבינה ראשית בחתונה המלאה באנשים עם דירוגים גבוהים, שיוכלו להקפיץ את מעמדה. לייסי קופצת על ההזדמנות אך הטיסה שלה מתבטלת והיא נגררת למסע מפרך ומורט עצבים כאשר אירועים שונים גורמים לנזקים משמעותיים בניקוד שלה.

[youtube_embed youtube_id='h5F94LV1fHE']

מקום 2:

ספיישל חג המולד: חג מולד לבן White Christmas

אוהבים את החגים? מראה שחורה כאן כדי להרוס לכם. פרק החג המולד המיוחד יצא כספיישל בין עונה 2 לעונה 3 בכיכובו של ג'ון האם הכריזמטי מהסדרה עטורת הפרסים "מד מן". זהו הפרק היחיד שאת הדמות המרכזית משחק שחקן עלית היישר מהוליווד ולפיכך מדובר בספיישל אמיתי. זהו פרק של מציאות מעוותת שישחק לכם עם המוח. לכאורה סיפור רגיל בו שני גברים נפגשים בבקתה בחורף מושלג ומספרים אחד לשני על הדרך שהובילה אותם לשם. סיפור המסגרת מתפתח לאט לאט עד שנחשף המוטיב של הפרק - המונח BLOCK המקושר היום לרשתות החברתיות אבל במציאות החלופית שמציעה הסדרה הוא חודר גם לחיים עצמם שבלחיצת כפתור נוכל לחסום את האדם שמולנו והוא יהפוך לדמות מטושטשת. לא נוכל לתקשר איתו והוא לא יוכל לתקשר איתנו. וזה הרבה יותר קריפי ממה שזה נשמע.

[youtube_embed youtube_id='xYQSVODWo1I']

מקום 1:

עונה 1, פרק 3: כל ההיסטוריה שלך The Entire History of You

אולי הפרק הטוב ביותר של האנתולוגיה הזו, נוגע בכוח שכולנו היינו רוצים, זיכרון. בעזרת גרעין המושתל לגופנו, נגמרו בעיות זיכרון, אי אפשר כבר לא לזכור פרצופים, ואפשר לחוות מחדש, באופן אודיו-ויזואלי באיכות HD, כל אירוע שעברנו בחיים. הכוח הזה, כמו כל כוח, מכיל בתוכו גם צדדים שלילים, מה שמראה שחורה מיטיבה להראות. הדילמות המוסריות שהפרק נוגע בהן, כל כך פשוטות וכנות, שפשוט קשה שלא להתרגש ולהתחבר לדמויות. בין אם בפירוק הנישואים של ליאם ופי, הניכור והדחייה שמרגישה הלן, חסרת הגרעין, והרצון העז לחזור לימים בהם אפשר לשכוח דברים.

[youtube_embed youtube_id='3bFCqK81s7Y']