במאי "חיים כפולים" חושף: "לא למדתי בבית ספר לקולנוע – לימדתי את עצמי הכול"
אחרי שביים קליפים לנסרין קדרי, רביב כנר ואחרים, יואב צדיקוב כבש את הצופים עם "חיים כפולים", המיקרו-דרמה המצליחה של 13+. בריאיון מיוחד לרשת 13, הוא מספר איך זה מרגיש להיות הבמאי הצעיר ביותר בישראל שביים סדרה לגוף שידור גדול ("תמיד הייתה לי התעוזה לקפוץ למים העמוקים") ועל העבודה עליה ("זו הייתה זכות"), משתף למה התעקש להביא איתו ל"חיים כפולים" את הצוות שמלווה אותו כבר שנים ("חולם שנצליח יחד") ומגלה מה צופן לו העתיד: "יש לא מעט דברים מעניינים בקנה"
יואב צדיקוב הוא לא עוד שם בעולם ההפקות. בגיל 26 בלבד, ורק שלוש שנים וחצי לאחר שהתחיל לעסוק בכך באופן מקצועי, הוא הפך לבמאי הצעיר ביותר בישראל שיצר סדרה לגוף שידור גדול. הכול התחיל, לדבריו, מילד קטן שאוהב לשחק במחשב – שהפך עם השנים לבמאי צעיר שהספיק לעבוד עם כמה מהשמות הכי גדולים בעולם המוזיקה הישראלית.
"העריכה התחילה בכלל בתור תחביב, זה היה משהו שעשיתי בשביל הכיף", הוא מספר בריאיון מיוחד לרשת 13 לרגל ההצלחה הגדולה של "חיים כפולים", המיקרו-דרמה המדוברת של 13+. "לא הלכתי לקורסים, לא למדתי בבית ספר לקולנוע ולא היה לי מישהו שיכוון אותי – פשוט ישבתי שעות מול יוטיוב ולימדתי את עצמי כל דבר מחדש, צעד אחרי צעד".
כתבות נוספות במדור תרבות ובידור:

הדבר שגרם לו להתאהב באמת בתחום היה התגובות החמות שהוא קיבל מהסביבה הקרובה לו. "הייתי יוצר משהו קטן, והם התלהבו ממנו כאילו מדובר בהפקת ענק. שם הבנתי שיש משהו מיוחד ביכולת לקחת רעיון מהראש ולהפוך אותו למשהו שאנשים מתחברים אליו ומתרגשים ממנו", הוא נזכר. אותו תחביב הפך לתשוקה, והתשוקה – למקצוע: "גם היום, אחרי כל הפרויקטים וההפקות שעבדתי בהן, אני עדיין מרגיש קצת כמו אותו ילד שיושב מול המחשב ומנסה ליצור משהו שעוד לא ראה קודם".
מאז נכנס באופן מקצועי לתעשיית הבידור, הספיק צדיקוב לעבוד עם שמות גדולים מהתחום, בהם נסרין קדרי, רביב כנר ואייל גולן. "זה קרה בצורה מאוד טבעית ובהדרגה. התחלתי מפרויקטים קטנים, וכל עבודה הובילה לעבודה קצת יותר גדולה. בתחום הזה דברים לא קורים ביום אחד – אתה בונה את עצמך צעד אחרי צעד", הוא אומר, ומודה שבפעם הראשונה שאמן גדול פנה אליו, הוא מאוד הופתע מכך. "במשך שנים כל החיים שלי סבבו סביב היצירה. או שעבדתי או שישנתי. היו תקופות שזה אפילו בא על חשבון דברים אחרים בחיים, אבל תמיד הייתי נעול על המטרה שלי. אני חושב שבסופו של דבר אנשים רואים עבודה קשה, רואים התמדה, רואים תוצאות, וזה מה שפותח דלתות".
לצפייה בפרקי "חיים כפולים" - לחצו כאן

מהצילומים למילואים
תוך כדי עבודה על קליפים, גויס צדיקוב למילואים, שם שירת בגבעתי כקלע חוד – והוא עדיין ממשיך לשרת. "אין ספק שלשלב בין עולם היצירה והמילואים זה אתגר, אבל מבחינתי יש סדר עדיפויות ברור. התעשייה תמשיך להתקיים גם מחר, אבל כשצריך להתייצב בשביל המדינה ובשביל החברים שלך, אין בכלל שאלה. זה הדבר הכי חשוב שיש", הוא אומר. "בכל פעם שהייתי צריך לעצור הכול ולהיכנס למילואים, עשיתי את זה בלב שלם, לא משנה איזה פרויקט מחכה בחוץ או כמה הוא גדול".
עם "חיים כפולים" הפכת לבמאי הצעיר ביותר בישראל שיצר סדרה לגוף שידור גדול – חששת לפנות לתחום שלא היה לך בו ניסיון?
"תמיד הייתה לי התעוזה לקפוץ למים העמוקים. אני לא מסתכל על דברים כאלה כעל משהו מלחיץ, אלא כעל אתגר. כשאתה עובד כל כך קשה במשך שנים ומחכה להזדמנות כזאת, אתה לא יכול לתת לפחד לנהל אותך. בסוף התאמנו כל הזמן הזה, אז בקרב נוותר?".

מה שמשך את צדיקוב לפרויקט היה העובדה שמדובר בסדרה. "הייתה לי הזכות לעבוד לצד יוצרים מוכשרים כמו רון טרויאן וברקת מופקדי", הוא מספר, ומוסיף שאחד הדברים שהכי שימח אותו היה לקחת את הצוות שלו מעולם הקליפים ולהביא אותו איתו לעולם הסדרות. "בסופו של דבר, הרגשתי שיש כאן הזדמנות לחבר בין שני עולמות שאני אוהב – השפה הוויזואלית והנועזת שהבאתי מעולם הקליפים, ובין סיפור דרמטי עם דמויות ורגש. יש בינינו שפה משותפת ואמון שנבנה לאורך זמן, וידעתי שאם נביא את האנרגיה, הקצב והחשיבה הוויזואלית שאנחנו רגילים אליהם, ייצא משהו עם צבע מאוד ייחודי. אני עובד עם צוות שהולך איתי כבר שנים, והחלום שלי הוא לא להצליח לבד, אלא שנצליח ביחד".
אחרי ההצלחה הגדולה של "חיים כפולים", צדיקוב כבר מתכנן קדימה. הפרויקט הזה לא סגר לי פינה – הוא פתח לי תיאבון", הוא אומר. "פתאום גיליתי עולם שלם שלא הכרתי לעומק. אם תהיה עונה נוספת, כמובן שאשמח להמשיך".
ומה עם העתיד, אתה כבר מתכנן קדימה?
"יש לא מעט דברים מעניינים בקנה. חלקם עדיין לא יכולים להיחשף, אבל אני עובד על פרויקטים מטורפים, גם עם אמנים בינלאומיים. אני חולם לעבוד עם אמנים בינלאומיים שגדלתי עליהם ושאני אוהב. אני תמיד שואף להיות הכי טוב במה שאני עושה, לא מתוך תחרות עם אחרים, אלא מתוך תחרות עם עצמי".


