הכוכב ההוליוודי פותח את הלב: "אי אפשר להיות מוכן לאבד מישהו שאוהבים"

שרידן חוזר לטלוויזיה פעם נוספת ממש היום (ראשון) עם "המדיסון", סדרה חדשה פרי עטו (שתשודר ב-HOT וב-yes), המספרת על משפחה שעברה טרגדיה שמעתיקה את חייה מניו יורק למונטנה הכפרית, שם הם מגלים מחדש את הקשר ביניהם ומבינים אותו יותר לעומק. בסדרה מככבים המועמדת לאוסקר מישל פייפר ("יחסים מסוכנים", סרטי "הנוקמים") וקורט ראסל ("הבריחה מניו יורק", "היצור"),  ולצידם מככבים גם פטריק ג'יי. אדמס ("Suits", "תיקון מידות"), בו גארט ("פיירפליי ליין", "הרופא הטוב") ואל צ'פמן, שהעניקו ריאיון מקוון בלעדי לרשת 13 לרגל עליית הסדרה, ובו סיפרו על הקשר המיוחד שנרקם ביניהם במהלך הצילומים ("אנחנו רוצים לבלות יותר ביחד"), על הקושי לעבוד ולצלם הרחק מהבית ("זה קשה להשאיר את המשפחה בבית") ועל הקשר המורכב של אחת השחקניות עם אימה ("היא מאתגרת לפעמים").

כמובן שהיו להם כמה מילים חמות לומר על שרידן, שעבור חלקם הייתה ממש כמו הגשמת חלום. "מאז שהתחלתי את קריירת המשחק שלי, רציתי לעבוד איתו. חלמתי לשחק באחד הפרויקטים שלו", סיפרה צ'פמן, והמשיכה: "אני חושבת שהוא כותב מדהים והוא מבין מערכות יחסים וכותב אותם בצורה מבריקה. אחרי שקראתי את התסריט של הסדרה, הבנתי שהסיפור שלה כל כך יפה והדמויות בה כל כך דינמיות. הן לומדות על עצמן המון בכל פרק מחדש".

אדמס סיפר: "אני תמיד חשבתי שבסדרות של שרידן כל הגברים מאוד קשוחים, אבל בדמות שלי ראיתי סוג אחר של גבריות. הדמות שלי לא מרגישה בנוח באזור הזה, הוא מתנהג נורא, אבל הוא ממש שם בשביל המשפחה שלו, אשתו והילדים. זה שונה ממה שהכרתי אצל טיילר עד היום".

שאלנו את השלישייה אם לדעתן הדמויות היו צריכות להשאיר משהו מאחור, בניו יורק, כדי לבנות את החיים שלהן בטבע הפראי של מונטנה - ואדמס מיד התבדח: "מכונת קפה". צ'פמן השיבה: "בידה", וצחקה גם היא. גארט ענתה: "אני חושבת שפייג', הדמות שלי, הייתה צריכה להביא למונטנה גרסה טובה יותר של עצמה כדי להצליח לשרוד את החיים החדשים שלה. מי שהיא הייתה בניו יורק זה מתכון בטוח לא לשרוד בטבע". צ'פמן הוסיפה: "אני לא חושבת שפייג' ציפתה לכמה שהיא תהנה מזה".

בסדרה יש כמה סצנות שבהן נשים נלחמות אחת בשנייה. גארט מודעת לכך שמדובר בסצנות שעשויות להיות לעיתים טכניות מאוד או להיתפס כקלישאה, ולכן היא אומרת שכדי אלה יעברו כראוי, צריך שכל השחקנים המעורבים בסצנות הללו יסייעו בכך: "זה כמו כוריאוגרפיה, צריך לרקוד לתוך זה. צריך להרגיש בנוח בתנועה כדי שזה ייראה טוב בצילומי הסצנה, וגם על הדיאלוג צריך להתאמן. ראינו סרטונים של איך הסצנה אמורה להיראות, יש המון תרגול ושיח לקראתה, וככה אפשר להבין לאן זה אמור להגיע". צ'פמן הסבירה: "אני חושבת שדרך מעולה לתאר את זה היא שאחרי אחת הסצנות, הדמות של מישל אומרת 'הכול לא טוב', כי יש בה המון זעם והיא לא יודעת מה לעשות איתו. אני חושבת שאנחנו לא נופלים לקלישאות, אלא פשוט באמת מרגישים את כל זה ומוציאים את זה במשחק. לכולנו יש את הרגשות האלו בתוך תוכנו, זה לא מרגיש לי כמו קלישאה".

אדמס מספר גם על הטרגדיה הלא פשוטה שעוברות הדמויות אותם השלישייה מגלמים. "אני חושב שאין אדם בעולם שלא נקלע לטרגדיה באיזושהי נקודה בחייו. כל אחד מאבד אדם שהוא מאוד אוהב, זה תמיד עצוב ואי אפשר להיות מוכנים לזה. תמיד גם מאוד קשה לדבר על זה, זו בעיטה במציאות", סיפר. "אני חושב שיש הרבה דברים שאפשר להזדהות איתם. אנשים שטרגדיה תפסה אותם לא מוכנים יכולים פתאום להפסיק לדבר אחד עם השני, כך גם אצל בני משפחה ממשפחות מאוד מחוברות, והן תמיד חושבות איך אפשר להחזיר את הקשר. אני קיבלתי מכך המון ערך מוסף, ואני חושב שגם הקהל יכול".