זבנג וגמרנו: 4 סדרות שחייבים לראות לפני סיום הסגר

התקדמנו. אם פעם היינו "רואים מה שנותנים בטלוויזה" כמו שסבא שלי נהג לומר כששאלתי לפשר עיסוקיו, היום אנחנו טובעים בשפע של אפשריות מכל סוגה. אנחנו מיד עוברים לבינג' הבא שחלילה לא נצטרך להרהר במר גורלנו או בחיינו שתקועים מזה שנה בגלל הוירוס הנורא. הנה כמה כאלו שאפשר לצלול לתוכן ולהמשיך הלאה, לבינג' הבא בלי רגשות אשמה.

1. דוקו פשע רשע: "חדר 2806 ההאשמה" (נטפליקס)

כמו בדוקו "לשרוד את אר קלי" או "ג'פרי אפשטיין: עושר מחריד",  גם בסדרה החדשה של נטפליקס כסף, כוח, מעמד ומין מתערבבים להם יחדיו ומייצרים שערורייה מפלצתית שלה זרועות רבות.

הדוקו על פרשת התקיפה המינית שביצע יו"ר קרן המטבע הבינלאומית בעבר, שר האוצר הצרפתי לשעבר, דומיניק סטראוס קאהן, הוא דוקו מטריד, בעיקר באופן בו חלק מהמרואיינים קושרים בחיוך מבוייש את התיאבון המיני השובב, הבגידות והתקיפות המיניות של האיש הכרזימטי, זה שכמעט הפך לנשיא צרפת אלמלא הסתבך ונאלץ להתפטר.

השערורייה פורצת בעקבות תלונתה של חדרנית במלון סופיטל בניו יורק, מהגרת שחורה מגינאה שטענה כי קאהן תקף אותה מינית בזמן שהותו במלון.

במהלך הצפייה הצופה בוחר אם להאמין לנאשמת המרואיינת או לתיעוד המקרה שבו עולה ההשערה כי הייתה זו מזימה פוליטית זדונית של ניקולאי סרקוזי על מנת להדיח את קאהן מכיסאו. התלונות הרבות שהגיעו מנשים לפני ואחרי המקרה המדובר, אינן משאירות הרבה מקום לדמיון ואין ספק שהסדרה הזו מלמדת אחת ולתמיד את ההבדל המובהק בין להיות עבריין מין או סתם חרמן.

זהו דוקו ברוח ה"מי טו", בעולם בו קורבנות לא שותקות יותר אבל הוא גם מעיד על החברה בה אנחנו חיים, על המוסר שלה ועל מערכת המשפט המוגבלת גם אם בחלונה מנשבות רוחות של שינוי.

 

2. אירופה הקלאסית: "לופן", סדרה צרפתית עם וויב עכשווי (נטפליקס)

70 מיליון צפיות לסדרה שאינה באנגלית זה נתון די מרשים לכל הדעות. למי ש"אמלי בפאריז" זו סדרת נעורים מתקתקה מידי בשבילו, יש את  גירסת המתח הגברית של הצרפתים: עומר סי ( זוכה האוסקר הצרפתי עבור "מחוברים לחיים" ומאז כוכב בינלאומי ) המגלם את הגנב הג'נטלמן, הרגשני והקריזיונר, אסאן, שמשתתף בגניבת שרשרת שהייתה שייכת למארי אנטואנט. התכשיט, שהוצג במוזיאון הלובר, היה שייך למשפחת פלגריני העשירה, זו שהייתה אחראית על המאסר של אביו שהוביל לבסוף להתאבדותו, ואסאן יוצא לחשוף את האמת ולנקום את מות אביו כשאנחנו שותפים לכל הטריקים והשטיקים שלו בדרך.

אחת מהסצנות הנפלאות ביותר של הסדרה היא המחווה של "לופן" לקליפ של של ביונסה וג'יי זי בלובר שגם גרפה רבע מיליארד צפיות ביוטיוב, והייתה הסנונית הראשונה להכרה בעובדה שאת הסדרה הזאת יאהבו לא רק צרפתים. הסדרה נכתבה בהשראת הרפתקאות ארסן לופן, דמות ספרותית בלשית, שהיא סוג של שרלוק הומלס הצרפתי והיא עשירה בצילומים נהדרים, תסריט אינטליגנטי וסוחף, והרבה עומר סי. זה טוב לנו.

3. קצת דיכאון לפני שהולכים לישון:"ברודצ'רץ" (הוט)

עונה שלישית לסדרה הכה בריטית שהחלה בסיפור על ילד קטן שנרצח בעיירת החוף הקטנה והמשעממת מוות "ברודצ'רץ'", ובלשי המשטרה המקומית אלי מילר (אוליביה קולמן המעולה המגלמת את אליזבת ב"הכתר" ונדמה שנמצאת בכל סדרה בריטית עכשווית) ואלק הארדי (ד"ר הו") הממונים על חקירת המקרה המסתורי שמטלטל את העיירה המנומנמת, כל כך מנומנמת שהיא נרדמה ממזמן. העונה הראשונה הגיעה אלינו לפני שבע שנים כך שקצת קשה לעקוב אחרי המאורעות מאז אבל לברודצ'רץ יש קצב משלה ומי שהתאהב בה גייס הרבה סבלנות בין עונה לעונה.

ברודצ'רץ היא כל מה שניתן לצפות מסדרת מופת בריטית: היא עמוקה, השחקנים מעולים, הקצב מכבד, יש ים והוא קר, לא מזמין ומורבידי, ומעל כל עונה מרחפים אבל, אשמה וכאב.

העונה השנייה התמקדה במשפט התיק של העונה הראשונה ובעונה החדשה והשלישית יש תיק חדש לזוג החוקרים, כנראה צמד הבלשים היחידים בעולם ללא מתח מיני ביניהם, אבל  איכשהו, משהו בהרמוניה ביניהם עובד. אולי זו ההתמסרות לכל מקרה ותחושת שותפות הגורל של שני אנשים שלא יכולים להיות שונים יותר זה מזו.
המשחק של כל השחקני הסדרה הוא ללא דופי, כראוי וכמצופה משחקנים בריטים שלוקחים את עצמם ברצינות, ולכוכבי הסדרה הצטרפו סוללה של שחקנים מצויינים כדוגמת שרלוט רמפליניג. ולסיכום- אם אתם אנשים שנהנים משירים עצובים ויגון משמח את לבבכם- זו הסדרה עבורכם.

 

4. סקס בעיר הגדולה אבל בלונדון ועם כוכבת שנונה: "פליבג" Fleabag (אמזון)

אם "חזרות" מעידה על עצמה כקומדיה לא רומנטית, "פליבג" מכריזה מיד בתחילת העונה השנייה שלה שהיא סדרה על סיפור אהבה. השחקנית פיבי וולר-ברידג' כתבה ומככבת בתפקיד הראשי, בדמות פליבג, צעירה סקסית ואלגנטית, מלאת פגמים חינניים שחובבת מפגשים מזדמנים ומתגוררת בלונדון.

"פליבג" קטפה פרסים רבים והעונה השנייה זכתה בפרס גלובוס הזהב לסדרה הקומית הטובה ביותר, וולר-ברידג' זכתה בפרס השחקנית הטובה ביותר בסדרה קומית ובהחלט מגיע לה על המשחק הלא מתחנף ועל הכתיבה המדוייקת.

הסדרה ידועה בכך שהיא "שוברת את הקיר הרביעי", כשהדמות הראשית מדברת ישירות אל המצלמה ופליבג לוקחת אותנו עמוק לתוך חיה המבולבלים, המסובכים והמסתבכים וחושפת בפני הצופה את הרגעים הכי כמוסים ומצחיקים -עצובים שלה כשהיא נושאת בגאווה את דגל ז'אנר הקומדיות המצחיקות- עצובות שהשתלט על המרקע שלנו לאחרונה, כיאה לתקופה בה לכולנו נמאס מבולשיט.

זו העת בה אנחנו רוצים לראות את גיבורי הסדרות שלנו דפוקים ונהדרים כמונו. אנושיים, מדממים, צוחקים ומנגבים דמעה באותה הנשימה. אנחנו רוצים לגלות שגיבורת הסדרה היא בסופו של דבר כמו כולנו, זקוקה לחיבוק. הרבה חיבוקים. ואהבה.