בנות גילמור נפרדות ב-4 מילים

בנות גילמור חזרו באירוע טלוויזיוני חד פעמי, שנראה כי בער בגוף היוצרת ובמעריצים, ומסתיים ב-4 מילים שמטריפות את הרשת

זמן צפייה: 00:47

הרשת גועשת מאז חשיפת הפרקים החדשים של בנות גילמור, שירדה מהמסך בשנת 2007, והביקורות שמתחילות לצוץ משבחות את הקאמבק. יוצרת הסדרה, איימי שרמן פלדינו, לא הייתה שותפה בכתיבת העונה האחרונה ששודרה ב-2007, ומאז שירדה מהמסך, לא הסתירה את חוסר שביעות הרצון מסיום הסדרה. הפרקים החדשים הם סגירת המעגל שכל כך רצתה.

4 המילים האחרונות בהחלט של הפרקים החדשים, ישאירו אתכם פעורי פה, עם רצון עז לעוד. מיום שישי, מעריצי הסדרה יצרו שבועה ברשת, הקוראת לכולם לא לחשוף את 4 המילים שחותמות את הסדרה סופית. כמעריץ אדוק של הגילמורז, נדרתי נדר ואעמוד בו. אך אני קורא לכולכם, לכו להיפרד מסטארס הולו כמו שצריך. ותתפללו, שמישהו שם יבין שאנחנו רוצים עוד.

אבל בואו נתחיל מהתחלה. נטפליקס לקחה על עצמה את הגשמת החלום של דור שלם שגדל על שתי הנשים הדברניות ביותר בתולדות הטלוויזיה. "בנות גילמור: שנה בחיים", לא סתם נחשב "אירוע" לפי נטפליקס, הוא מגלם בתוכו את הגעגוע העז של מעריצי הסדרה לעוד מנת קפה ופופ-טארטס, עם התשוקה של יוצרת הסדרה, איימי שרמן פלדינו, לסיים אותה כמו שהיא רצתה באמת.

הגברים של רורי
הגברים של רורי גילמור

**** זהירות ספויילרים ****

ארבעת הפרקים מגוללים שנה אחת (דרך 4 עונות השנה) בחייהן של בנות גילמור, 9 שנים אחרי שהסדרה ירדה. כזכור, בסוף העונה השביעית, נפרדנו מהגילמורז כשרורי סיימה כל מסגרת חינוך אפשרית וסוף סוף התחילה את הקריירה שלה כשנסעה לסקר את קמפיין הבחירות של ברק אובמה, לורליי ולוק התאחדו סופית, והקשר של לורליי והוריה עגן בחוף מבטחים.
בפרקים החדשים אנו מצטרפים למשפחה, 4 חודשים אחרי מותו של ריצ'ארד גילמור, (אדוארד הרמן, שנפטר במציאות לפני שנתיים). אמילי (קלי בישופ המצויינת) נאלצת להתמודד עם החיים ללא בעל, אחרי 50 שנות נישואים, ומוכיחה שהיא הדמות המרתקת ביותר באילן היוחסים של המשפחה. לורליי (לורן גרהאם) שוב לא מדברת עם אמילי, בעקבות חוסר הטקט האופייני לה, אותו הפגינה בהלווית אביה. הריב הנוכחי ביניהן מציף בצורה מרגשת את כל המשקעים של השתיים ושולח אותן לטיפול פסיכולוגי (שכולנו קיווינו לו בשלב מסוים). רורי (אלכסיס בלדל), מסתירה מאימה את הרומן שהיא מנהלת עם לוגן, המאורס ליורשת עצר צרפתייה, ובכללי שוב לא מוצאת את עצמה, אחרי כמעט עשור בתחום התקשורת.

ואם נודה על האמת, לעומת אמילי ולורליי, המשבר החוזר של רורי מחזק את ההרגשה שהיא הצלע הכי פחות מעניינת במשולש.
ארבע העונות מציגות את איימי שרמן פלדינו במיטבה. הכתיבה השנונה והמהירה, הרפרנסים הבלתי פוסקים ליצירות תרבות (נמוכות וגבוהות כאחד) וטווית הסיפורים המצויינת שלה, יביאו לכל מעריצי הסדרה נחת. פלדינו סיימה את הסדרה עם סגירות מעגל לתחילתה, ותחושת טרגיות חזקה של החיים.

כל החבורה חזרה לעיירה: טיילור דוזי מרים מחזמר על העיירה הכי מוזרה בטלוויזיה, מיס פאטי, שגזרתה החדשה הרסה את הדמות הכה צבעונית, דין חסר הכריזמה קפץ לחצי דקה של דיאלוג מיותר, מישל שיציאתו מהארון הגיעה 6 עונות מאוחר מידי, לוגן הסקסי לא מוכן לסגור פינות וממשיך לחיות בלי השלכות, וג'ס המושלם (מיילו ונטימיליה שמככב כיום באחת הסדרות הטובות שיש כרגע בטלוויזיה - "החיים עצמם") שוב מגיע כדי להכניס קצת שכל לרורי המבולבלת.

לבסוף, רורי מחליטה לכתוב ספר על היחסים שלה עם אימה, וקוראת לספר "בנות גילמור" (כה פשוט וגאוני). לורליי מחליטה כי מה שיעזור לזוגיות שלה עם לוק היא טבעת, וכסגירת מעגל לתחילת הסדרה, מחליטה שוב לבקש מאימה הלוואה כדי להרחיב את הדראגונפליי. אמילי האבלה על מות בעלה, יוצאת לדרך חדשה בחייה כשהיא מחליטה למכור את הבית, לזנוח את ה-DAR שכל כך אפיין אותה, ולעבור לחיים ליד חוף הים.

הממתק הטלוויזיוני הזה פורט על כל מיתרי הרגש ומעצים את תחושת הנוסטלגיה. פלדינו מצליחה להחזיר אותנו כמעט עשור אחורה, ומוכיחה שלפעמים, חלומות מתגשמים.