דון של יום חדש: "מד מן" פותחת עונה

 אחרי כמעט שנה של ציפייה, הפרק הכפול שפותח את העונה השישית של "מד מן" מתרחש חודשים ספורים בלבד מאז שנפרדנו מדון דרייפר וחבריו, ולמרות שלכאורה לא הרבה אמור להשתנות בזמן כל כך קצר, בתקופה הסוערת של שנות השישים, נראה שבעצם הכל משתנה, ובמהירות. 1968 עומדת בפתח, מלחמת ויאטנם בשיאה, "קיץ האהבה" בסן פרנסיסקו חולל מהפכה ולכולם יש פיאות לחיים ממש ארוכות.

כמה דקות לתוך הפרק וכבר נראה שבאופן רשמי, עולמה של "מד מן" כפי שהכרנו אותו עד עכשיו כבר לא קיים יותר. אמנם כלפי חוץ, מצב החברה מעולם לא היה טוב יותר, אבל למרות הכסף, הקומה השנייה ועשרות העובדים החדשים, אנשי החליפות האפורות והוויסקי נדחקים החוצה ממרכז העניינים על ידי אנשי השיער הארוך, הזקן והמריחואנה, דור ילדי הפרחים שחולמים על אהבה ושוויון, והחיילים המותשים שחוזרים מוויאטנם ומנסים לבנות לעצמם חיים. ערכי הבורגנות והקפיטליזם שפרחו בשנים הקודמות מתמוטטים בזה אחר זה והדמויות המבוגרות שמובילות את הסדרה מגלות שהבחירות שעשו בחיים היו הרסניות, והן הופכות ללא רלוונטיות בעולם שאת חוקיו החדשים מכתיבים הצעירים, בנסיון ליצור לעצמם מציאות טובה יותר.

יש משהו טרגי בדמותו של דון דרייפר, הגבר החלקלק והנערץ בחליפה התמידית שפתאום הופך לבעלה האלמוני של כוכבת אופרת סבון ידועה. כשהוא לא מבין למה הקופירייטרים שלו דוחפים את המילה "אהבה" לכל מקום, כבר ברור עד כמה החשיבה שלו נשארת מאחור וכשהוא מקיא את כל האלכוהול ששתה באמצע הלוויתה של גברת סטרלינג, לא נשאר הרבה מלבד תחושת מבוכה בצפייה באיש המושפל הזה, שאומרים שהיה פעם סמל הגבריות והעוצמה.

בטי, שלא הופיעה הרבה בעונה הקודמת, עדיין נלחמת במשקל העודף, בשעמום ובשגרה. סנדי, חברתה של סאלי, מנפצת לה את הבועה שהיא עובדת כל כך קשה כדי לחיות בה - החלום שלה ושל בנות גילה על משפחה מושלמת ובית בפרברים הוא שקר. היא בסך הכל אישה עצובה וממורמרת, והנסיון שלה להכניס עניין לחיים באמצעות צבע שיער חדש מעורר רחמים. גם אם היא תרצה לשפר את המציאות שלה, היא לא תדע איך. מה שבטוח, סאלי וסנדי כבר לא ילכו בדרכה. שתיהן לועגות לה בגלוי.   

אבל הכי עצובה היא דמותו של המבוגר ביותר מבין השלושה - רוג'ר. הליצן הנצחי, שתמיד ידע להפוך כל רגע רציני לקומדיה, נשבר. אחרי שכבר מזמן איבד את מעמדו במשרד ואת אהובתו האמיתית, ג'ואן, הוא מאבד גם את אמו, האשה היחידה שעוד רחשה לו כבוד ולא ראתה אותו כארנק מהלך. הוא מבין שבשלב זה של חייו, לא נשאר לו שום דבר מלבד אובדן ומוות - נושא שחוזר על עצמו כל הזמן ומזכיר לנו שוב ושוב את הסמליות שלו בחיי הדמויות, שכבר לא מוצאות טעם או מטרה בחיים.

מי שמפתיעה לטובה בפרק הזה היא פגי אולסן, שכנראה אפשר כבר להכתיר אותה כהצלחה גדולה בעולם הפרסום. עם רעב, שאפתנות, בטחון ובעיקר כשרון, העונה השישית מציגה לנו את פגי כיורשת הצעירה של דון. היא מזכירה לנו את כל מה שהיה בו בימים היפים שלו ותופסת את מקומו ככוכבת המובילה של הענף. הופעתה המעולה של פגי גורמת בעיקר לסקרנות ורצון לראות עוד ממנה בקרוב. אחרי כל השנים, העבודה הקשה שלה משתלמת וסוף סוף מגיע הרגע שלה.

אבל תשעים הדקות הראשונות של הפרק, הן רק הקדמה מול השאלה הגדולה שנותרה תלויה באוויר עוד מסוף העונה החמישית: האם משבר האמון של דון כלפי מייגן יגרום לו לחזור לדרכיו הישנות והבוגדניות? "מד מן" מעולם לא מיהרה לספק את הסקרנות של צופיה וכמובן שהתשובה מגיעה רק ברגע האחרון ממש, כמעט כבדרך אגב, ואחרי שעה וחצי של תהיות וחופשה מאושרת למראה ורגועה להכעיס של בני הזוג בהוואי, אנחנו מגלים שלא משנה כמה שינויים תביא איתה השנה החדשה, כשמדובר בדון דרייפר, מלך ההרס העצמי, כנראה שיש דברים שכבר לא ישתנו לעולם.