סברי מרנן: עבשה כמו מצה

לא היה מועד מתאים יותר מחול המועד פסח לשיבוץ הפרקים הראשונים בעונה החדשה של "סברי מרנן". עבשה כמו מצה, חזרה "סברי מרנן" לתקוף את עם ישראל. מנצלת את חולשתו לאחר סעודות החג. לכוד בכורסה ללא דרך מילוט. הקורבן המושלם. וגם ההזדמנות המושלמת עבור קברניטי "קשת" להציג נתוני רייטינג נאים. אין שום דבר אחר לראות בטלוויזיה, כל העם "סברי מרנן".

כמעט שנתיים לאחר שהגיעה לראשונה אל מסכי הטלוויזיה, "סברי" חוזרת לסיבוב נוסף. 42 פרקים היו לעונה הראשונה. מספר בלתי נתפס בתעשיית הטלוויזיה הישראלית. ובכלל. 42 פרקים. אלוהים אדירים. אולי חצי מהם היו בכלל של "החיים זה לא הכל". ולכו תדעו מה הסדר הכרונולוגי ואם הוא בכלל חשוב. עם כל השידורים החוזרים, קשה היה לזכור שהסדרה בכלל יצאה להפסקה. אבל כעת ההפסקה הסתיימה.

רותם אבוהב חתומה, בין היתר, על כתיבת שני הפרקים הראשונים של העונה החדשה. ראוי להדגיש זאת שכן ניתן לראות הבדל די מדהים ברמת הכתיבה בין שני הפרקים. הראשון איום ונורא, השני כבר לא מעליב את הצופה האינטליגנט. אבל עדיין לא מצחיק. ואולי זו רק תגובה טבעית לאחר מכת ההלם הראשונה. אחרי הקטסטרופה שהיה "לוטו" (הפרק הראשון), כל דבר נראה כמו טקסט תבוני. ובכל זאת, על פניו, נראה שלרותם אבוהב יש את היכולת לכתוב לכמה קהלים. לא דבר שאפשר לבטל במחי יד. או בהינף מקלדת.

ואולי מדובר בתוכנית גרועה

אל תתפרעו עם הקונפטי. כמו בעונתה הראשונה, גם בעונה החדשה, "סברי מרנן" לא ממציאה את הגלגל ונותרת אותה קומדיית מצבים מביכה שנראה כאילו טיילה בזמן משנות השבעים. הבורקס רטוב בקצוות, מתפרק מבפנים וניחוח של עובש מלווה כל פריים. עבור הצופה הישראלי הממוצע, כנראה שזה מספיק. וחבל שכך.

סנדרה שדה, דביר בנדק ושאר חבריהם לקאסט המרשים של "סברי מרנן" ממשיכים להתבזבז ולהתבזות. והכל כדי לשים תמונת מראה מול המשפחה הישראלית הממוצעת. הרי זוהי בעצם מטרת הקומדיה- תיעוד ארוחות שישי במשפחה הישראלית.

אולי כאן טמונה הגאוניות. אולי "סברי מרנן" היא הדבר הכי חתרני שמשודר כעת בטלוויזיה. ואולי מדובר בתוכנית גרועה. כן, כנראה מדובר בתוכנית גרועה.