הקול או כלום: מעקב דה וויס - הגמר

אז בסוף הערביה ניצחה. היינו צריכים לראות את זה מגיע. דמוגרפיה וכל העסק הזה. מעניין אם אורית סטרוק יודעת שככה הסיפור נגמר. קשה להאמין אבל הניצחון של לינה מחול בגמר דה וויס סוגר טריו נצחונות ריאליטי מעפנים. הראשון היה אור טרגן בכוכב נולד שאלוהים יודע איך אני בכלל זוכר את השם שלו. אחריו היה תום פרנץ במאסטר שף ועכשיו, ובכן, עכשיו זו לינה מחול עם הקול הצלול והמשעמם רצח.

הניצחון של לינה על אופיר בגמר הוא פייבאק מוצלח במיוחד לתוצאות קרב הכלוב בחברון (נו, זה עם השרמוטה. אתם בטח יודעים על מה אני מדבר). הערבייה מול שומרת המצוות התמימה. הפעם שומרת המצוות הפסידה. ולשם שינוי, הייתי דווקא בעד שומרת המצוות. תמיד יש פעם ראשונה. לכו תסמכו על שמאלנים ברגעי האמת.

וברצינות, היה נחמד לראות את אופיר מנצחת כי בואו נודה בזה, לאף אחד לא באמת אכפת מלינה מחול. מי בכלל ידע, עד הערב, שהיא מתנדבת במד"א? על אופיר ידענו דברים אחרים. לא חשובים בכלל אבל דברים. ראינו אותה מתפקרת לאורך כל העונה בזמן שלינה ושלומי שבת עשו אחד לשני נעימי בגב והרדימו את הצופים עם השירים האיטיים והמשעממים שלהם. כולם פנטזו על ניצחון של אופיר שילווה בחיבוק, בפריים טיים כמובן, של אביב גפן. אבל לא. במקום זה קיבלנו את שלומי שבת שר במיקרופון סגור ביחד עם לינה מחול שלה, אם היה צדק בעולם, לא הייתה צריכה להיות גישה למיקרופון.

אל תפריעו למשינעס לטבוח בעלילת האנדרדוג

ולחשוב שהכל היה יכול להימנע אם יובל בנאי ושלומי ברכה לא היו מחרבים את הגמר לרודי ביינסין עם בחירות שירים נוראיות. מאז מיי פיינגולד בגמר כוכב נולד 7 לא נרשם כזה סיכול ממוקד עצמי. כל כך חבל. אבל כמו במקרה של לינה, היינו צריכים לראות את זה מגיע. הסיפור של רודי ביינסין היה יותר מדי טוב מכדי להיות אמיתי. יותר מדי טוב עבור סוף טוב. סינדרלה שמעולם לא שרה על במה מול מישהי שלמדה פיתוח קול. אבל אל תפריעו למשינעס לטבוח בעלילת האנדרדוג. לא, באמת, אל תפריעו להם.

את שטף האהדה לקהילת יוצאי אתיופיה בישראל שהביא אובמה קטע הזינוק המטאורי של עכו לכותרות. זה התחיל בניסיון התנקשות בראש העיר ונעצר, נכון לעכשיו, בניצחון של לינה. לכו תדעו מה יהיה השלב הבא. אולי מהומות בחול המועד על רקע מכירת חמץ. כן, סביר להניח שככה זה ייגמר.

מה היה התוכן השיווקי המוצלח ביותר?

מה ניקח מהעונה השנייה? איזה מוסר השכל נלמד ונפנים? כלומר, מה היה התוכן השיווקי המוצלח ביותר - זה של בזק, של דיאט קולה, של בינוי ושיכון או שאולי, רחמנא ליצלן, מדובר בפרסומת מוצלחת ולא בתוכן שיווקי? כי יותר מהכל, העונה השנייה של דה וויס הייתה תוכן שיווקי. התגלמות כל מה שרע בטלוויזיה המסחרית.

ההמחשה הטובה ביותר לטענה הזו היה ביצוע הפלייבק המחריד של מודחי העונה ל"אחלום לנצח". חולמים לנצח על דקות תהילה, עלו זה אחר זה האנשים שלא הגיעו לגמר. לפחות לחצי מהם אין שם פרטי. עבורי כמובן. תהרגו אותי, לא הצלחתי לזכור איך קוראים להם. הכל עבר ליד. נכנס באוזן אחת, עשה נזקים ארוכי טווח ויצא מהאוזן השנייה. אז נשארנו עם הקיימות. לא שהייתה עונה נוראית או גרועה במיוחד. היא פשוט, באופן אירוני, לא הייתה קיימת. התחילה עם תוכניות איטיות, המשיכה עם בליץ הדחות ואז עברה לשידור פעם בשבוע. פשוט לא הייתה קיימת.

זהו, עוד גמר ריאליטי מאחורינו. עוד זוכה אנמית ומפוהקת מצטרפת להיכל התהילה ההולך ותופח. חודש וקצת לפני האח הגדול, ימים ספורים בלבד לפני סברי מרנן. יהודים טובים, שרדנו עוד ריאליטי. כל השאר באמת קטן עלינו. מתי מאסטר שף ילדים 2?