גולשי ספות: מענישה את המשתתפים. ואת הצופים
חצי מהקאסט של "גולשי ספות" מורכב מאנשים מעוררי אנטגוניזם. אנשים שלצופה הממוצע לא ממש אכפת להיכן יגיעו במסע. אולי עדיף שייכנסו לרחוב ללא מוצא ולא, ובכן, ייצאו

נדמה שאפשר להכריע, די בקלות, ש"גולשי ספות" היא מה שהיה יכול לקרות אם ל"מחוברים" היה תקציב נסיעות. יותר מדי הבדלים בין שני הפורמטים לא תמצאו (כלומר, פרט לעובדה שב"גולשי ספות" ההפקה מכוונת את העלילה וב"מחוברים", ברוב הפעמים וכלפי החוץ, המשתתפים הם היוזמים). שני הפורמטים עוסקים במסעות לכאורה של אינדיבידואלים שמוכנים לחשוף את חייהם בתמורה לדבר לא ברור בכלל. מסעות לכאורה כי רוב המשתתפים בתוכניות האלה לא עוברים מסע אמיתי. הם לא באמת חוקרים את עצמם ומגלים על עצמם דברים חדשים. הנוסע האמיתי הוא הצופה שעבורו הטלוויזיה הופכת למראה.
אבל נצא מנק' הנחה שהפתיח של "גולשי ספות" אומר אמת ושלפנינו ניצבים שבעה אנשים שיוצאים למסע. מדי לילה הם יתארחו אצל מארח אחר ויישנו על ספתו. רק אלוהים יודע מדוע אנשים ירצו לישון על ספות, מטונפות כמובן, של אנשים אחרים. כמו בכל סדרה, הליהוק הוא הבסיס והבסיס של "גולשי ספות" הוא לא בסיס יציב. אפילו בכלל לא יציב. חצי מהקאסט מורכב מאנשים מעוררי אנטגוניזם. אנשים שלצופה הממוצע לא ממש אכפת להיכן יגיעו במסע. אולי עדיף שייכנסו לרחוב ללא מוצא ולא, ובכן, ייצאו.
כזה הוא הסיפור של קובי וליעד. בני הזוג שמנצלים את התוכנית עבור "הזדמנות לבחון האם מונוגמיה מתאימה להם". כן, בדיוק. ליעד מתקשה להיפתח מבחינה מינית וקובי תמיד חלם לחיות במשפחה מורמונית. קובי וליעד טסים למיאמי והמארחת הראשונה שלהם היא, כמובן, מטפלת בטנטרה. שש שעות אחרי הנחיתה במיאמי קובי וליעד כבר מנהלים דיון על חדירה וגינלית עם המארחת. זה קורה לכולם אחרי טיסה כל כך ארוכה. אף אחד לא זקוק למקלחת או למנוחה קלה. ובכלל, למי אכפת האם קובי וליעד ישברו את הגבולות שלהם?
חמשת התהליכים שעוברים המשתתפים לא שווים בעוצמתם
180 מעלות מאוחר יותר, הפרק השני של הסדרה כבר מארח את איתי ואסף, צמד חנונים מקסימים שמוצאים את עצמם, רחמנא ליצלן, בבלגרד. בניגוד לקובי וליעד, איתי ואסף מעוררים חיבה ורצון לעקוב אחרי הסיפור שלהם בתוכנית. הרבה יותר קל להתחבר לסיפור של אדם שרק רוצה להשיג כלים חברתיים מאשר להתחבר לסיפור של אדם שרק רוצה לזיין עוד ועוד בחורות. כאמור, הכל קם ונופל על ליהוק. הפרק השני של "גולשי ספות" טוב בהרבה מהפרק הראשון וחבל שבהפקת התוכנית לא החליפו בין שני הפרקים. הפרק השלישי כבר מתיש ואף גרוע יותר מהפרק הראשון.
וכשרק פרק אחד מתוך שלושה מעורר חשק כלשהו להתמכרות, כנראה שהסדרה עליה מדברים נמצאת בצרות. ולא רק הסדרה נמצאת בצרות, גם משתתפיה. כי "גולשי ספות", אולי יותר מהכל, מענישה את משתתפיה. במסגרת הנסיונות "לצאת מעצמם כדי למצוא את עצמם", המשתתפים מוצאים את עצמם מתמודדים עם הסיטואציות הכי לא נעימות, עבורם, כן? המשתתפת החרדית נאלצת לחלוק דירה עם גוי ספרדי שרמנטי והמשתתפת הצפונבונית נתקעת בשכונת עוני בריו דה ז'ניירו. רוצה לומר, יש הבדל קל, פעוט, בין מה שעוברים שני החנונים למשל ובין מה שעוברת אסתי החרדית. לפחות בתחילת הדרך, חמשת התהליכים שעוברים המשתתפים לא שווים בעוצמתם ומעניין יהיה לראות האם האחראים על הפורמט יתייחסו לנושא בשלב כלשהו. סביר להניח שהם לא.
בסופו של יום, הצופה הממוצע צריך לשאול את עצמו האם יש לו כוח לעקוב, מדי יום, אחרי שבעה אנשים זרים חדשים שרובם מעוררי סלידה. חופשת הפסח והבצורת הטלוויזיונית שתגיע בחודש אפריל הן מנוע טוב להתמכרות. אבל אתם יודעים שאפשר לעשות דברים טובים יותר. כמו לצפות פעם נוספת בעונה הראשונה של "מחוברים". שם לפחות, האנטגוניזם יותר מעניין.
"גולשי ספות", ימים ב'-ה' בשעה 20:15 ב- HOT3 וב-HOT VOD.



