ליב דה קידס אלון: מעקב בית ספר למוסיקה 04
פריאל רובין היא ילדה חמודה, שלהבדיל מרוב התלמידים האחרים בבית ספר למוסיקה, שרה בדיוק כמו שילדים אמורים לשיר – לא טוב. ירין כץ נכנס לגוב האריות, תהיו עדינים

התוכנית האחרונה של בית ספר למוסיקה הוקדשה כולה למשורר חיים חפר שנפטר בספטמבר האחרון. כלומר, ערב נוסף בו נצפה במילים יפות בשפה העברית כשהן מתרסקות אל עבר ילדים חמודים שבסך הכל רצו לשיר בטלוויזיה. אכן תמונות קשות.
אם זה לא מספיק, צביקה הדר המשיך לטרחן ולנסות להצחיק (ללא הצלחה) כשהתייחס בלי הפסקה לכך שעד עכשיו רק תלמידיו של המורה משה פרץ זכו בביצועים המצטיינים. הוא הפעיל את הקהל באולם וסימן לו בכל כמה רגעים להגיד את המילה "משה", כאילו רשות הבידור עם דודו טופז מעולם לא ירדה מהמסך. זה לא הצחיק בפעם הראשונה, וגם לא בפעם ה-28. בבקשה די.
הליהוק של פריאל רובין פשוט יוצר אי נעימות מתמדת
אבל הדבר שאני באמת רוצה לדבר עליו מהתוכנית של אתמול, זה משהו שאני מתאפק ונמנע מלכתוב מתחילת העונה והוא נוגע למתמודדת הזאטוטה פריאל רובין. בגלל שמדובר בתוכנית שהמשתתפים בה הם ילדים קטנים, קשה מאד לבקר את הפחות טובים מבניהם, מה עוד שבמקרה הזה לא רציתי שיאשימו אותו בבוכרופוביה (כי מי רוצה להסתבך עם בוכרים), אבל אני חושב שבכל זאת הגיע הזמן לפתוח את זה.
פריאל היא ילדה חמודה, שלהבדיל מרוב התלמידים האחרים, שרה בדיוק כמו שילדים אמורים לשיר - לא טוב. זה נחמד בתור סרטון ביוטיוב, אבל הליהוק שלה לתוכנית פשוט יוצר אי נעימות מתמדת, ושוב - שלא באשמתה. כיוון שמדובר בתוכנית בלי הדחות וכמעט בלי מילים רעות, אחרי כל ביצוע של פריאל אנחנו צריכים לשמוע כמה היא מדהימה, שרה מצוין, בוגרת וכו'. היא באמת ילדה חמודה, רק שבשלב זה של חייה היא לא מתאימה לשיר בפריים טיים בטלוויזיה.
לעומתה, התלמידים היותר טובים והפחות מביכים הם פשוט אלה שלא מרגישים שהם ילדים, וכאן בדיוק הבעיה של התוכנית. לראות ילדים ששרים ברמה של ילדים זה לא מעניין ולרוב יוצר אי-נוחות, ולכן אנחנו למעשה מקבלים תוכנית שהעניין בה נוצר רק מזמרים טובים ובוגרים שבמקרה גילם צעיר ומימדי גופם קטנים. כאלה היו אתמול למשל שיר אורדו, פיני פולטוב ואגם בוחבוט שנתנו ביצועים טובים ומקצועיים שלא היה בהם שום דבר ילדותי מלבד המראה שלהם.
כך קורה שברגעים הטובים שלה, בית ספר למוסיקה נראית כמו כוכב נולד שמחקה מתנאי הקבלה את סעיף הגיל, וברגעים הרעים כמו הצגת סיום של כיתה ד'.
בוחן פתע:
1. קרן פלס אמרה לאגם בוחבוט ש"איש באמת חכם לא צריך לדבר יותר מדי, רואים לו בעיניים". אולי באמת הגיע הזמן שפלס תשפוט עם העיניים.
2. ואותה אגם בוחבוט הפגינה אתמול מעט סאדיזם כשאמרה למראיין: "כיף מאוד כשאני רואה את כולם בוכים, זה משמח אותי מאוד". ודאי מדובר בצופה אדוקה של מאסטר שף.
3. מיקי שביב מהוועדה המייעצת כנראה התקנא במשקפי-ז'בוטינסקי של דנה עדיני, והופיע לתוכנית עם משקפי עיוורים סטייל סטיבי וונדר. גם התנהגותו עוררה חשד, במיוחד כהשווה את פיני פולטוב לזוהר ארגוב והפגין געגועים לזמר הנערץ שלא היו מביישים את הדילר של זוהר בימיו הגדולים.
4. ולסיום: אחרי שתלמידה של קרן פלס, עילי, זכה בביצוע המצטיין של הערב הם עלו לשיר ביחד את השיר "ואת". רחמיי יוצאים אל הבחורה בה עוסק השיר. קודם שר לה הראל סקעת ("אם רק היית נשארת/ הייתי עושה אותך מאושרת") ואז יוצא מהארון, ועכשיו שר לה ילד בן 10 ("ולעולם שוב לא רוצה להתאהב/ האהבה שתירקב/ הרגישות שתישרף/ לאט") בדואט עם אמא בת 34 (" אני מקווה שהוא מאושר שיש לו אותך/ לא מכאיב לך/ בך לא פוגע/ הייתי כזה אם הייתי יודע"). אכן סיום מושלם לתוכנית שנושאת על דגלה את חוסר הקשר בין מילים למבצעים.



