ליב דה קידס אלון: מעקב בית ספר למוסיקה 03

רגע קסום נרשם אתמול בבית ספר למוסיקה. אחרי יותר מ-60 שנות סכסוך ויחסים שידעו עליות ומורדות, קיבלנו מפגש מוסיקלי מרגש בין שני מגזרים כל כך שונים. מתי כספי בדואט עם משה פרץ. אין ספק שמדובר בסוג האירועים שנותנים תקווה לחיים בארץ המסוכסכת הזאת ומזכירים לנו שבסך הכל, בסופו של יום, כולנו בני אדם.

בית ספר למוסיקה שלפה מהבוידעם את הגימיק היחידי שעוד לא ראינו העונה בתוכנית - ילד ערבי מחיפה (אדי שוקחה) וילד יהודי-דתי מגוש עציון (שלמה זיכל) שרים ביחד שיר כמיהה לשלום ("יונה עם עלה של זית"). אפילו שמעון פרס היה אומר שהנסיונות האלה כבר מתחילים לשעמם.

כצפוי, עוד לפני שהשיר התחיל קרן פלס כבר התייפחה כאילו באותו רגע בישרו לה שיצא חוק האוסר על כתיבת שירים משעממים. בהמשך היא גם הורידה את המשקפיים כדי שכל דמעה תוכל לקבל צילום תקריב משלה. יהורם גאון הוסיף כמה לחלוחיות משלו ובסוף השיר גם הילד אדי נשבר ופרץ בבכי. ממש סרט ערבי (או ערבי-יהודי כמו כל דבר בנאמבר הזה).

עם זאת צריך לומר - שני הילדים ביצעו את השיר בצורה יפה, אלגנטית ואינטלגנטית, וזה אכן מנע מכל האירוע להיות לגמרי מגוחך ופתטי, אך עדיין לא הצדיק את קיטונות הרגש הריק שהוטחו בפניהם של הצופים.

"אבל זה שיר עצוב"

ומעניין לעניין באותו עניין; בשבוע שעבר כתבתי על המבוכה הרבה שגורמים לי חלקים רבים בתוכנית, והנה השבוע החליטו מפיקי בית ספר למוסיקה להעלות דרגה והציגו את דואט הבלהות של זואי דגן ומייה פרנקל קציר. אני מבהיר שוב, מדובר בילדות צעירות מאד ולכן אין לי שום עניין לבוא אליהן בטענות, אבל תפקידה של התוכנית היא לייצר טלוויזיה מעניינת ולא מביכה - וזה רחוק ממה שקרה פה. לא תמיד צחקוקים וריקודים של ילדות בנות 10 הם חומר טלוויזיוני מעניין או מבדר. רוב הפעמים לא. וכשרואים את יואב צפיר מזכיר לבנות שלא ישכחו להגיד "אריבה אריבה, אנדלה אנדלה" לפני ביצוע השיר "ונצואלה", אני מבין שלא רק שאין ניסיון למתן את הרגעים המביכים, אלא שמפיקי התוכנית אף מעודדים את העניין.

אבל מבעד לכל המבוכה והשמאלץ, יש גם רגעים קטנים ומבריקים ששווה בשבילם לצפות בתוכנית. רגע כזה נרשם אתמול כשבסוף הדואט האחרון, קרן פלס העירה לשיר אורדו על כך שהיא רצינית מידי ולא מחייכת. אורדו, ילדה חכמה ופיקחית, לא היססה וירתה לעבר מורתה: "אבל זה שיר עצוב". ואכן את השיר "אסיף" כתב איתמר פרת על אחותו שנהרגה בתאונת דרכים. אופס.

בוחן פתע:

1. מאחורי קרן פלס יושבת מישהי בקהל בפנים חתומות, כמעט מרירות, ומשמשת רקע מושלם להתנהגותה המוגזמת של פלס. יישר כוח.

2. יורם סוויסה מהוועדה המייעצת אמר על אדי שוקחה את המשפט המופתי הבא : "הוא ילד ערבי-נוצרי והוא עמד שם על הבמה והוא סוג של בכה". מתברר שגם ערבים בוכים.

3. הביצוע של עילי והתאומים לשיר "סרנדה לך" לווה בכוריאוגרפיה איומה שהגה יהורם גאון, והילדים ביצעו אותה במכניות רובוטית, כמי שכפאם שד עם השתלת שיער.

4. פריאל רובין וירח לין טוחולוב שרו את "אני אש" של רן דנקר ועילי בוטנר מתוך האלבום "שווים". בדיוק כמו שדנקר ובוטנר "שווים" בניהם, כך גם ירח ופריאל, ולא אוסיף יותר מכך.

5. ולסיום, פנייה לצביקה הדר - אנא מתן את נוכחותך ואל תנסה להצחיק עם נושאים אקטואלים כשמדובר בתוכנית שמוקלטת הרבה לפני שידורה ("מפלגת יהורם ביתנו מול מפלגת פלס-פרץ"). במחשבה שניה, בלי קשר לתוכנית המוקלטת - הרגע עם נסיונות ההצחקה, אתה לא רוצה לגמור כמו אסף אשתר.

>>> ומה ירין כץ חשב על התוכנית הקודמת?