הקול או כלום: מעקב דה וויס - שלב הדו-קרב 06

נדמה לי, אבל אני לא סגור על זה במאת האחוזים, שנהוג לומר הגומל ברגעים כאלה. תם שלב הדו-קרב של דה וויס. מערכת בחירות, תקיפה בסוריה וכמובן - סימנים חיוביים בבדיקות של אריאל שרון. שום דבר לא גרם לרשת להדק את החגורה ולהפוך את שלב הדו-קרב לקל יותר לצפייה עבור אוהדי התוכנית. נאדה. אבי צבי התחפר בעמדה והקפיד למרוח את התוכניות.

 

רק הערב, בתוכנית האחרונה, הבנתי סופית כמה מייסרת ומייגעת הצפייה בדה וויס. הרעמים והברקים השביתו את היסמקס הנאמן ונאלצתי לפנות לממיר של הוט ולצפות בתוכנית בלי אפשרות להעביר קדימה את הפרסומות ואת מיכאל אלוני. פתאום הבנתי כמה חלש אני לעומת הצופים שנחשפים לכל הפיאסקו. קטונתי. הפרחים לצה"ל.

 

צחי אלוש נגד אסף גד חנון (משינה)

 

אני די בטוח שלראשונה העונה לוהקו שני דראג קווינס לדה וויס. זאת אומרת, היה להם זקן וגם משהו שנראה כמו גבריות מתפרצת אבל רמות ההיסטריה על הבמה, קרייסט. אפילו בימי ההתפרקות של יובל דיין לא ראינו כזו היסטריה מביכה. נדמה לי שראיתי כמה שחלות מבצבצות בצידי הבמה.

 

אולי היסטריה היא מילה יותר מדי קשה. כשצפיתי בשני הגברים מתייפחים על הבמה ונכנסים להתקף קטטוני שכלל הצמדת ידיים לאוזניים הבנתי שראיתי את הדבר הזה קודם. בגנקי.

 

שאפו אחד קטן חייב ללכת לעורך התוכנית שזיהה את התקיפה בסוריה והחליט לפתוח את הערב עם וידוי של צחי המודח שהבטיח להתפוצץ על הבמה. אמר ולא הוסיף.

 

רוני פרי נגד נעם לשם (אביב גפן)

 

מה שנחמד בדה וויס, זה שברור לכל עיוור וחירש שלאנשי התוכנית אין שום מושג איך לתפור את התוכן השיווקי ממנו מתפקעת התוכנית. רק לפני כמה שבועות כולנו לעגנו כשגילינו שחברת שיכון ובינוי תורמת לסביבה ע"י בניית בניינים. הרי זהו המעשה האקולוגי הנכון.

 

הערב אביב גפן לקח את בניית הבניינים והשמירה על הקיימות צעד אחד קדימה וגילה שאחד התחביבים שלו הוא לזהם את הים ע"י שפיכת בנזין לים. אפילו בסטנדרטים של אביב מדובר במעשה מטומטם. מי ירצה לשפוך בנזין לים? כלום לא יהיה הגיוני יותר לשמור את הבנזין לימים חשוכים, כלומר למחר, בהם מחיר הדלק יעלה?

 

לגבי הדו-קרב, ובכן, היה ברור שגפן יבחר את המתמודדת המעט עצובה (והמטרחנת, אלוהים, כמה היא מטרחנת. קצת שוקולד ופחמימות יעלו חיוך על כל פרצוף) מבין השתיים. ככלות הכל, הוא תמיד אוהב להיות הילדה הכי יפה בגן.

 

מזי חליבה נגד צליל קליפי (שרית חדד)

 

"זה הולך להיות מאוד מאוד מעניין", טיזרה שרית חדד. ובכן, זה לא היה. למעשה, במשך כל הדו-קרב העצוב הזה, גלשתי באתרים סוריים וניסיתי להבין האם צריך להטעין את המכשיר הסלולארי לקראת ישיבה ממושכת במקלטים. מצד אחד, מי רוצה מלחמה. מצד שני, אי אפשר לשמוע את צווחותיה של מזי חליבה במקלטים.

 

דילמה.

 

אור בן עטר נגד טימור וזנה נגד נועם מימון (שלומי שבת)

 

אולי הטוויסט של כל הטוויסטים. ביצוע ים-תיכוני ("פרי גנך") שלא גרם לי להתקף אפילפסיה קל מול המסך. היה אחלה ביצוע. ואתם יודעים כמה קשה לי לפרגן לדברים כאלה. כלומר, לביצועים ים-תיכוניים. אני אלרגי לסלסולים.

 

אבל השלישייה הזו שיחקה אותה. ואני לגמרי מבין מדוע שלומי שבת בחר באור בן עטר והדיח את שני המתמודדים המוכשרים האחרים. מדובר בסופו של יום בניסיון נוסף של רשת לגנוב מותג ריאליטי מערוץ 10. אחרי הישרדות מגיע תורה של לרדת בגדול. מי יירד יותר במשקל עד סוף העונה: אור בן עטר או דנה צלח? אולי מיכאל אלוני הוא ציפי שביט. כן, זה נשמע הגיוני.

 

 

זהו, השלב הבא הוא שלב ההופעות החיות. אתם יודעים, המקום בו כל המתמודדים יהפכו לבשר תותחים ויגישו לרודי ביינסין את הניצחון. יש למה לחכות.

>>> מה צפניה חשב על התוכנית הקודמת?

 

>>> ואביב גפן מפחד ממבחן הקהל