הקול או כלום: מעקב דה וויס - שלב הדו-קרב 05
ההפתעה הכי גדולה הערב הייתה שאופיר בן שטרית ידעה שמינוס ופלוס נמשכים אחד לשני. לא כזה מובן מאליו כשזה מגיע מתלמידת אולפנה. לכו תדעו מה מלמדים אותן שם. צפניה מציע צו פיוס


נותרה רק עוד תוכנית דו-קרב אחת נכון? כי אני לא בטוח כמה עוד תוכניות כאלה אני יכול למשוך. הרי לא יכול להיות שאי אפשר לזרז את התהליך. פסח כבר מעבר לפינה.
החדשות הטובות הן שכל חדלי האישים שמתמודדים בדה וויס לא הספיקו לשלוח שירים לקדם אירוויזיון 2013 ולכן ניאלץ להסתפק בשירים של ליהיא גרינר (אלוהים אדירים, סליחה שהרגנו את הבל), אריק פורמן (הכניסו כאן בדיחה על פז וקלסו) ויועד פקטה (אין לי מושג מי זה. אולי בעצם כן מדובר במתמודד דה וויס ככלות הכל ואני ממש מתאמץ לא ללכת על בדיחות פקקטה למיניהן).
אני גאה בעצמי. הצלחתי לאבד את הסבלנות רק אחרי חמש תוכניות. רואים שהתבגרתי. בעונה הקודמת רציתי לשחרר את ג'ו קרול על המתמודדים כבר אחרי התוכנית הראשונה. ככה זה כשמזדקנים.
אופיר בן שטרית נגד דפנה שילון (אביב גפן)
ההפתעה הכי גדולה בדו-קרב הזה הייתה שאופיר בן שטרית ידעה שמינוס ופלוס נמשכים אחד לשני. לא כזה מובן מאליו כשזה מגיע מתלמידת אולפנה. לכו תדעו מה מלמדים אותן שם. אל תסתכלו עליי ככה. מדובר באותה אולפנה שהשעתה את בן שטרית בגלל שהשתתפה בתוכנית. אם זה היה תלוי בי לא הייתי נותן לה לשחק עם הילדים שלי בגלל שהשתתפה בתוכנית אבל ניחא.
שילון מצידה, נשמעה אינטליגנטית והיה ברור שלא תיעלב אם תיזרק מהתוכנית. בואו נודה בזה, למעגל של אבא היא לא הייתה מוזמנת לעולם. מה גם שהדמיון החיצוני לאבא דן היה די מקריפ בזמן הביצוע. שיקום מי שלא חשב שדן שם על עצמו פאה ועלה לשיר.
כך או כך, הביצוע של אופיר ודפנה היה ביצוע מקסים. אבל באמת. אביב גפן טען שהוא מרגיש משהו פיינליסטי אצל אופיר. הוא כמובן צדק. אופיר עשויה להגיע לגמר. אם היא תשרוד את הסקילה והזפת והנוצות שמכינים לה חבריה באולפנה. לא על ההשתתפות בתוכנית אלא על עיטורי הכתפיים המחרידים.
חי אילון נגד נועה בראל (שרית חדד)
דו-קרב שתוצאתו ידועה מראש. כל מתמודדת שנקראת נועה בראל לא תגיע לגמר התוכנית. זה קרה בעונה שעברה וזה קורה גם העונה. לא מבין מדוע המנטורים מתעקשים להעביר מתמודדות שנקראות נועה בראל. כלום לא מדובר בבזבוז זמן משווע?
השניים ביצעו שיר מחורבן למדי של שלמה ארצי ודודו טסה והתפוגגו, תוך כדי הביצוע, לאוויר. כל חולה המופיליה ממוצע היה יותר מלא חיים מהם. לכן כלל לא מפתיע שעיקר העניין בדו-קרב הזה הגיע מכיוון המנטורים. שלומי שבת טען שהשיר המחורבן יושב על חי "כמו בורקס" ושלומי ברכה הודה שהוא נמשך, ווקאלית כמובן, לחי שאכל כמה בורקסים בחייו. לפחות הוא לא הזמין אותו לסשן תיפוף.
ושלומי ברכה אומר: "אני מצטער, אני לא יכול לעזור לך"



