הקול או כלום: מעקב דה וויס - שלב הדו-קרב 04

הגיע הזמן שנדבר על חולצת הזהב של אביב גפן. לא, ברצינות, מה לכל הרוחות אביב גפן לובש? ככה נראה משבר גיל הארבעים? חולצה בצבע זהב. אלוהים אדירים. אני לא יודע מה היה יותר מזעזע הערב: חולצת הזהב של אביב גפן או הגוש החוסם המסלסל שפתח את התוכנית.

 

הייתי בטוח שדה וויס תעבור יום כדי שכולם יוכלו לדבר על הבחירות שהיו אתמול ויתנו לי לנוח. כזה אני, אנוכי. אבל לא. לפי רשת, הרבה יותר חשוב לגלות מי ניצח בדו-קרב המרתק בין ניב מנצור ואסף יעקב. אולי הם צודקים.

 

סתם, הם לא.

 

ניב מנצור נגד אסף יעקב (שלומי שבת)

 

בכלל לא זכרתי ששני המתמודדים האלה קיימים. מוכן להישבע שכבר ראינו אותם בעבר. או לפחות גרסאות שלהם. שלומי שבת משריץ מתמודדים מסלסלים באותה התדירות בה אלדד יניב ממלמל בלילה "נוני מוזס".

 

אין באמת הבדל בין המתמודדים המסלסלים של שלומי שבת. הם תמיד יהיו מרגשים כביכול וילוו בקלישאה בנוסח "הלב שיפעם הכי חזק ינצח". איזה שטויות. הלב שיפעם הכי חזק יתפוצץ והמתמודד ימות על הבמה. למה זה לא קורה לפעמים?

 

כצפוי, המתמודדים המסלסלים מביאים איתם לבמה כל מיני פגמים. לאחד אף סתום, לאחר צרידות מטרידה בגרון. אבל זה מה שהופך אותם למיוחדים ומרגשים בעיני שלומי. הוא לא ישלח אותם לבדוק את הפגמים. לא, הוא יבהה בהם בהתרגשות, יזיל דמעה, יאמר שקשה לו להחליט ואז יבחר רנדומלית באחד מהם, כי אין ביניהם הבדל, ויפלוט לעבר המודח: "הדרך בינינו לא נפרדה".

 

היא כן.

 

דנה צלח נגד שרון גולבארי (שרית חדד)

 

"שתי נשים עוצמתיות עם לב חזק", מכריז מיכאל אלוני ומתחמק מלהגיד את מה שכולנו חושבים בלב: שתי נשים שמנות. ואין עם זה שום בעיה. ממש לא. אבל הגיע הזמן שנפסיק לקרוא לכל אישה מלאה "עוצמתית". די לאתרוג הצמיגים.

 

שרית חדד בחרה בטריק הכי משומש בספר. לקחה שתי מתמודדות חסרון ביטחון עצמי, הלבישה אותן בוילונות ובמה שנראה ביום טוב כמדי אסירה בכלא שאטה ושלחה אותן לשיר את "חיה לי מיום ליום" של ריטה.

 

מוקפת במתמודדות נואשות לחיזוקים חיוביים, חדד הפנימה את לקח קטלין רייטר וממצבת את עצמה כאישה החזקה בחדר. בניגוד אליהן, היא כן יפה. והיא עדיין בת 16. היא אפילו לא מתייעצת עם קובי אוז לפני שהיא בוחרת בדנה צלח שמאז הספיקה כבר לרדת 800 ק"ג והפסיקה להיות אישה עוצמתית עם לב חזק. כן, היא לא תשרוד עוד הרבה זמן.

 

מייק ג'ייד נגד מנאר שהאב (אביב גפן)

 

ובעצם, מי צריך את ניסים משעל כשאביב גפן יכול לטרחן למוות את המתמודדים שלו? מייק ומנאר, שני מתמודדים סימפטיים לחלוטין, הם התגלמות הנורמליות. שניהם רוצים לחיות חיים רגילים, לגעת בישבן של ג'ניפר לופז ולא ממש להתייחס למה שקורה בישראל. אתם יודעים, בדיוק כמו שהטבע רצה.

 

את אביב גפן זה לא מעניין והוא מנסה לבדוק עם מנאר מדוע ערביי ישראל לא הגיעו לקלפיות ולמה הם מתלוננים שדופקים אותם אם הם לא טורחים לגשת לקלפיות. מנאר לא ממש מבינה מה הוא רוצה מחייה. בכל זאת, היא מתמודדת עם "קול כמו של חלב סויה". אל תשאלו. באמת.

 

לשמחת השניים, באופן מקרי בהחלט, יושב בקהל קוואמי, גבר שחור שאביב פגש בלונדון. כלומר, המפיק סלאש המנהל המפורסם של אביב. קוואמי, או קוואם כמו שקוראים לו החבר'ה בסילבר לייק שיקום מי שיודע איפה זה, מתקשה להחליט בין השניים ואביב גפן בוחר בסופו של דבר במנאר, הערבייה הצעירה שמסרבת להביע דעה בפומבי. מייק מחבק אותה ומקפיד לא לגעת בישבנה. חבל. שקופית ההתנצלות ברשת כבר מוכנה.

 

מורין אסרף נגד רודי ביינסין (משינה)

 

כך נראה הגארבג' טיים של דה וויס. אני לא מאמין שנתנו זמן מסך לסיפור האנושי הממש לא מרגש של מורין אסרף. כולנו היינו בשלב זה או אחר זמרי קאברים במועדונים, היא לא ממש מיוחדת. בינינו, גם להלן קלר ברור שלא היה לה סיכוי מול רודי, המתמודדת הכי טובה בעונה הנוכחית שגם תהיה, אם לא יהיו הפתעות, המנצחת הגדולה.

 

מנחם לדעת שלמרות בליץ הסלסולים של שלומי שבת ואזכורי השכונות בניו יורק של אביב גפן, בסופו של דבר המנצחת תהיה זמרת מצוינת שלא איבדה את התמימות. מדהים לדעת שלאחר עשור של ריאליטי מוזיקלי, העם היהודי מצליח לייצר עוד זמרים מצוינים שכובשים את המסך מהרגע הראשון.

 

זאת אומרת, בהנחה שרודי יהודיה. שמישהו ישיג את אריה דרעי בפקס.

 

>>> וזה מה שצפניה חשב על התוכנית הקודמת