יבול עונת החורף בטלוויזיה בארה"ב - חלק א'

Deception

מה: מוות של אשת חברה צעירה מוביל את חברתה הטובה מתקופת הילדות שעובדת כיום כשוטרת לחקירה מסוכנת אשר דורשת ממנה להשתלב מחדש בחיי המשפחה העשירה. ובמילים אחרות: רשת "NBC" מציגה את הגרסה שלה ל"נקמה" המוצלחת של "ABC".

 

למה כן: כי בדיוק כמו "נקמה", גם "Deception" היא אופרת סבון פריים טיים טעימה למדי שמתהדרת בקאסט מרשים. החל מברי וויליאמסון ("לחיות את החיים") שמגלמת בחלק מהפלאשבקים את ויויאן, אשת החברה המתה, דרך טייט דונובן ("נזקים") שמגלם את אחיה הגדול של ויויאן וכלה בויקטור גרבר ("זהות בדויה") שמגלם את אביה הספק מרושע של ויויאן.

 

למה לא: כי "נקמה" הרבה יותר טובה וכי הרייטינג של "Deception" מחריד. הסיכויים שתחודש לעונה נוספת ו/או תשרוד את העונה הראשונה לא גדולים.

 

Banshee

מה: אלן בול ("עמוק באדמה", "דם אמיתי") זוכה לקרדיט כמפיק באחד מהניסיונות של ערוץ הכבלים "Cinemax" להפיק תוכן מקורי. שבעת פרקי העונה הראשונה עוקבים אחרי פושע לשעבר שגונב את זהותו של שריף מת בעיירה קטנה ומנסה להשליט בה סדר.

 

למה כן: אל תתנו לשפה הגרפית הבוטה ולעירום הבוטה עוד יותר להרתיע אתכם. התסריט המפתיע לטובה, הפסקול הנהדר והמשחק המשובח של רוב הקאסט הופכים את "Banshee" לאחת ההפתעות של עונת המיד-סיזן. אורכו של הפרק הראשון הוא שעה אולם הזמן עובר במהירות שכן הסדרה פשוט עשויה טוב. וכשסדרה עשויה טוב, הכל מתקתק.

 

למה לא: אין יותר מדי סיבות. כלומר, אם אתם לא נרתעים מקצת אלימות וסקס.

 

1600 פן

מה: הסדרה המביכה של עונת החורף. כמו סיטקומים רבים לפניה, "1600 פן" עוקבת אחרי משפחה אמריקאית לא מתפקדת. הטוויסט? מדובר במשפחתו של נשיא ארה"ב. ביל פולמן מגלם את הנשיא וג'נה אלפמן את האישה הראשונה. ג'וש גאד, אחד מיוצרי הסדרה, מגלם את סקיפ, הבן הבעייתי שמכניס את נשיא ארה"ב לצרות. אולי אם לא היה יוצר את הסדרה, נשיא ארה"ב לא היה נכנס לצרות.

 

למה כן: הפוטנציאל הקומי של "1600 פן" עצום. אם מחלקים כל פרק לחמש דקות וצופים בו בחלקים.

 

למה לא: כי לאחר חמש דקות הפוטנציאל הקומי ממצה את עצמו והצופה יושב מול המסך ותוהה מה לכל הרוחות קרה לחייו. כמו "ארץ נהדרת", גם "1600 פן" לא יודעת מתי לעצור את הבדיחה.

 

The Carrie Diaries

מה: הפריקוול של ערוץ "CW" ל"סקס והעיר הגדולה". כולם, נניח, תהו כיצד נראו חייה של קארי בראדשו כמתבגרת בשנות השמונים. הסדרה הזו אמורה לשפוך אור על האירועים שעיצבו את הבחורה שמדברת לעצמה ולא יכולה להפסיק לתהות.

 

למה כן: הצופים ששורדים את רבע השעה הראשונה המפרכת, זוכים לתגמול. הסדרה צוברת תאוצה, מחברת את כל חלקי האקספוזיציה והופכת לפלאף מהנה למדי. זבלי וחסר חשיבות אך מהנה.

 

למה לא: הרייטינג מחורבן ואם הוא לא ישתפר, קארי לא תגיע לניינטיז ותבוטל בתום העונה. כמו כן, אם אתם אלרגיים לשירים מהאייטיז, תתרחקו מהמסך. הפסקול מלא בהם.

 

Legit

מה: הקומיקאי האוסטרלי ג'ים ג'פריס מגלם גרסה של עצמו בקומדיה פרועה נוספת מבית ערוץ "FX". כן, לא רק אתם חושבים על "לואי". המנוע העלילתי הוא גסיסת אמו של ג'ים ובקשתה האחרונה: על בנה לשפר את חייו ולהפוך לאדם רציני.

 

למה כן: "Legit" העלימה מעולמה את הפוליטיקלי קורקט והדבר ניכר כבר בפרק הבכורה בו ג'ים לוקח את אחיו של חברו הטוב לביקור אצל נערת ליווי. אחיו המשותק של חברו הטוב, כן? בניגוד ל-"1600 פן", ההומור של "Legit" לא מביך. לפחות לא ברוב הפעמים.

 

למה לא: כמה עוד קומדיות פרועות על קומיקאים שמגלמים את עצמם העולם צריך לסבול?

 

>>> יבול עונת החורף בטלוויזיה בארה"ב - חלק ב'