חטופים 2: כבר לא סדרת טלוויזיה רלוונטית

כמעט שנתיים וחצי עברו מאז שהסתיימה העונה הראשונה של "חטופים". ולמרות מה שאפשר לחשוב, שנתיים וחצי הן פרק זמן די ארוך בחיי שבויים. בשנתיים וחצי האלה גלעד שליט חזר. ו"הומלנד" שודרה. קשה שלא לתהות איך לכל הרוחות "הומלנד" המותחת והמרתקת קשורה ל"חטופים" הקיטשית והכבדה. אולי מדובר במקרה של אימוץ. של ילד מאומץ. אבל עוד נגיע ל"הומלנד".

מדהים לגלות שגם כעבור שנתיים וחצי, "חטופים" לא התאוששה ממחלת הילדות של העונה הראשונה: השעמום. כעת, כשגלעד שליט חזר ומציג חזית נורמלית למדי, אפשר להודות בפה מלא שסדרה על חיילים חטופים שחוזרים לישראל היא פשוט דבר משעמם. זו תהיה הכללה גסה אבל פרט ל"חטופים" אין לנו סדרות נוספות על חיילים חטופים שחוזרים לישראל ואולי טוב שכך. אולי כעת אפשר לסמן וי ברשימת המכולת ולהתקדם לטרגדיה הלאומית הבאה. נניח, סדרת דרמה על מה שקורה בשטחים.

אי אפשר להתחמק מזה. העולם של "חטופים" כל כך קיטשי, כל כך כבד, כל כך מייגע. כאילו יוצרי הסדרה רוצים להעניש את הצופים, להפוך אותם לחטופים לשעבר ולמנוע מהם לחזור לחיים הרגילים. שוב עדי עזרוני לובשת את הבגדים של אחיה המת (לכאורה). שוב יורם טולדנו ישן על הרצפה. הכל מרגיש כל כך מוכר. כמו טקס יום זכרון שנתי מייסר. במקום להתקדם קדימה בעונה השניה, "חטופים" בוחרת להתבוסס באותו המקום בו הייתה בעונה הראשונה. כי בישראל אף אחד לא מתקדם. כאלה אנחנו, תקועים במקום ומסרבים להתקדם. לכל מקום. סטטוס קוו שהפך למדינה. זכיינית שמתעקשת לשמור על מדורת השבט הישנה ולא לתת לאש לדעוך.

"הומלנד" היא סדרת טלוויזיה, "חטופים" היא קמפיין לאומי לשטיפת מוח

ויש גם את "הומלנד". הו הו. קברניטי "קשת" מתגאים בהישג המרשים של "הומלנד". מותר להם. השמות שלהם מופיעים ברשימת הקרדיטים. אבל "הומלנד" היא ההיפך הטלוויזיוני המושלם של "חטופים". בזמן שהמקור הישראלי מתעקש לנבור ברגש ובפצעים הפתוחים שכבר מזמן הגלידו, העיבוד האמריקאי עושה את מה שהאמריקאים יודעים לעשות הכי טוב: להיות מעניין. אין רגע מת ב"הומלנד". ב"חטופים" תמיד אפשר להירגע עם חצי דקה של צילומי מסגד וכמה דמעות שמזילה עדי עזרוני על רקע מנגינה עצובה. "הומלנד" היא סדרת טלוויזיה, "חטופים" היא קמפיין לאומי לשטיפת מוח.

וזו לא הבעיה הגדולה עם פתיחת העונה השניה של "חטופים". הבעיה הגדולה של "חטופים" היא שהסדרה פשוט איבדה את זכות קיומה כסדרת טלוויזיה רלוונטית. התעקשותם של היוצרים לא להתקדם, פער הזמנים בין שידור העונה הראשונה והשניה, חזרתו של גלעד שליט והעובדה שמישהו לקח את הרעיון הבסיסי של "חטופים" והפך אותו למופת טלוויזיוני מייתרים את קיומו של המקור הישראלי והופכים אותו לנטע זר בלוח השידורים.

בסופו של יום, ההפסד הוא לא רק של הצופים. ההפסד הוא של כל תעשיית הטלוויזיה הישראלית שתיאלץ, כמו תמיד, להתאים את עצמה להצלחה של מוצר לא רלוונטי. ועד שזה לא ישתנה, כולנו נמשיך לזכור את מי שלא איתנו ונמצא מעבר לגבול. הטלוויזיה הטובה כמובן.