להתבגר ולהתגבר • הסדרות שהלכו לאוניברסיטה

פתחו מחברות (או לפטופים): כמו עוד כמה עשרות אלפים פה בארץ, כמה מאיתנו נשלחו השבוע למוסדות האקדמיה להשכלה גבוהה. אתם יודעים, "אוניברסיטה" או "מכללה". גם אנחנו, כמו כמה סדרות מפורסמות שכולכם מכירים, החלטנו לעשות את המעבר מהתיכון לאקדמיה (באיחור של כמה שנים טובות) ומרגישים שיש מצב שאנחנו לא נשרוד אחרי העונה הקרובה.

>>> עברו בהצלחה

כדי לעודד את רוחכם, החלטנו לאסוף עבורכם את הסדרות שהכריחו את הגיבורים שלהם לשבת בהרצאות, כלומר עשו את המעבר משנות התיכון העליזות לשנות הקולג' הנלוזות. אז נצלו את סוף השבוע ותשקעו בקצת נוסטלגיה מתוקה, כי לכו תדעו - אולי התשובות למבחן סוף סמסטר נמצאות שם.

 

גוסיפ גירל: תיכון הלבבות השחורים

 

התיכון מעולם לא נראה טוב יותר מאשר ב"אחת שיודעת" הניו יורקית שהתחילה כסדרת טינאייג'רים טיפוסית. סרינה ודן התחבטו בשאלות קיומיות בהפסקות, בלייר תיכננה מעשי קונדס בשיעורי מתמטיקה וג'ני האמפרי הייתה תלמידה בלונדינית וחייכנית ולא שרלילת מטאל. ואז זה קרה - הכותבים הבינו שהם לא יצליחו לשכנע את הצופים בכך שכל הקאסט נשאר שנה, והיום כבר אפשר להגיד שהמעבר לקולג' עשה לחברים מאפטאון מנהטן רק טוב. גוסיפ גירל הוכיחה שהיא קצת יותר  מסדרה שמתחזה לארון בגדים. דן הלך לאוניברסיטת ניו יורק, סרינה מצאה את עצמה בקולומביה ואפילו בלייר לא ויתרה על תואר ראשון. ובקמפוס התככים גדולים יותר, הסיכונים נועזים יותר והסטודנטים עשירים יותר מה שרק משאיר לכם הרבה יותר גילטי פלז'ר.

 

בוורלי הילס 90210: שנות הקסם

ואחרי סדרת קאלט של שנות ה-2000, תגיע סדרת קאלט של הניינטיז. אז נכון שבעונותיה האחרונות היא התדרדרה לתהומות שלא נראו מאז "היפים והאמיצים", אבל אנחנו פה כדי לדבר על שנות האוניברסיטה. תנו לנו לספר לכם ששנות הקולג' היו השנים הכי טובות של האחות מלוס אנג'לס. הצלחנו להפטר מברנדה המזוויעה והרווחנו את הצמד סטיב-ברנדון שיכורים במסיבות אחווה, אנדריאה הגיקית האולטימטיבית שנכנסה להריון ונשרה מהלימודים, קלי היפה נשרפת ודייויד שהתמכר לסמים כדי להתליח לעמוד בקצב. אל תגידו שלא ככה תמיד דמיינתם את חווית האקדמיה שלכם.

 

>>> עובר בקושי

דוסון קריק: הכבדים והמשעממים

 

חייבים להודות: הדעות בנושא הסדרה שמתארת את חיי התיכון של עיירה קטנה בניו אינגלנד היו חלוקות. חברנו המוערכים יותר, טענו כי דוסון קריק הצליחה במעבר בין התיכון לאקדמיה - דווקא בגלל ההחלטה לשנות את פניה ולפנות לקהל מבוגר יותר. אנחנו לעומת זאת, טוענים כי שתי עונות נוספות זה לא בדיוק הצלחה, ובכלל כל ההתמקדות הזאת בג'ואי המסורבלת גרמה לכל שאר הקאסט להראות כאילו הם בני 30 ולא פרחים רעננים בני 18. אנחנו כן מוכנים להודות שכל מי שהיה מעריץ אדוק ראה אותה ממש עד הסוף (של ג'ן) וזה כבר הישג לא קטן.

 

בנות גילמור: פיהוק אקדמי

לכולנו היה ברור שהסדרה הזאת תגיע לשלב האוניברסיטה באיזשהו שלב. וליתר דיוק, האוניברסיטה עליה קישקשה לנו רורי בלי סוף וזאת שבגללה תקופת התיכון שלה הייתה עלובה יותר משלנו - ייל. אין ספק שזאת הסדרה ששרדה את המעבר הכי טוב, אבל אולי זה קשור לעובדה שההכנה לקראת המעבר היתה מתישה יותר מהלימודים. בכל מקרה, רורי לא באמת נאלצה לעבור רחוק, והיא ואימה לורליי המשיכו לנהל דיאלוגים שנונים בזמן שהילדה חוותה חוויית קולג' בניחוח פרווה למהדרין (כמו כל דבר שיצא מהסדרה הזאת). אנחנו לא נפלנו.

 

>>> נכשלו לחלוטין

The O.C: התבגרה רע

 

האו.סי הייתה הגוסיפ גירל של ילדותנו. הרבה לפני שחלמנו על שמלות בניו יורק, חלמנו על מסיבות בריכה בבתים מפוארים וסיבוב קניון קבוע בפורשה הורודה שקיבלנו לסוויט סיקסטין שלנו מהשוגר דדי. אבל אז מריסה מתה לנו בידיים ומשהו קטן בנו מת איתה. לא היה לנו יותר רצון להמשיך לצפות ועושה רושם שגם לכותבים לא היה חשק להמשיך ולעבוד עבור הדמויות הקליפורניות. כולם התפזרו - סאמר מכרה את הפורשה שלה והחליטה להיות היפית, ראיין התדרדר חזרה לפשע עד שהאו.סי פירפרה את פרפור הגסיסה שלה, כשניסתה לבנות עלילת תיכון חדשה בכיכובה של האחות הקטנה של מריסה - קייטלין. אח, איך נפלו גיבורים.

 

מופע שנות ה-70: תואר ארוך במיוחד

את הכשלון הכי גדול שמרנו לסוף. מופע שנות ה-70 הייתה סדרת תיכון מופתית, בעיקר בגלל העובדה שהיא לא באמת התרחשה שם. החבורה מסקוטסדייל בילתה את רוב זמנה בעישונים במרתף של פורמן, כך שלא בטוח שראינו מישהו מהם לומד אי פעם. אולי זאת הסיבה שלקח להם חמש שנים לסיים, כי יוצרי הסדרה ידעו שהמעבר ימית את הדמויות ויוציא את האופי השובב של הסדרה ולכן ניסו לדחות זאת. אבל גם בסוף שנות ה-90 אנשים ידעו לספור עד חמש, ונאלצנו לסבול קו עלילה הזוי שכלל כמעט חתונה, הפיכתו של קלסו לאבא וכמובן החטא הנורא מכל - צביעת השיער של דונה לבלונדיני. האימה.