אוצר מהזבל • על העונה החדשה של "עספור"

על חנן סביון וגיא עמיר, יוצרי וכוכבי "עספור" (קצר וניוטון), הוטלה משימה לא קלה - מפחידה אפילו. השניים היו צריכים לעמוד בציפיות המטורפות של מעריצי סדרת הקאלט שהנפיקו תחת ידיהם ממש לא מזמן, ולהראות שלא מדובר כאן במזל או בטעות, אלא במוצר טלוויזיוני עם כוח עמידה ומשיכה ותוחלת חיים של יותר מעונה אחת.

"עספור" הצליחה מעל לכל ציפייה אפשרית, כך שנשפכו יותר מדי מילים על יותר מדי מקלדות שתיארו את  התופעה והפולחן סביבה. הסדרה הזניקה את הקריירה של עוז זהבי, הוכיחה לעולם ששלום מיכאלשווילי הוא הכי שחקן דרמטי/ הארטברייקר, ופתחה לסביון ועמיר את הדלת לליגה של הגדולים.

העונה השנייה נפתחת כש"מותו" כביכול של איציק עדיין מרחף מעל לראשינו, והגעגועים של החבר'ה גוברים כמו גם חשדם שלא באמת מדובר כאן במוות "כשר". הרבה סצנות פלאשבק מעצבות לא רק את ההיסטוריה של החברות ארוכת השנים בין הרביעייה, אלא מסייעות גם בבניית קווי עלילה חדשים שצפים ועולים מהעבר הרחוק יותר של החבורה - ומאיימים להפר את שלוות חייהם המעורערת גם ככה.

אז נכון, לא הכל מתחבר על ההתחלה. שיר ומוטי חזרו? איפה מה שמו, דן שפירא? הם לא התחתנו? ומה? שוב יש למוטי בעיות עם השטח - עכשיו רשות העתיקות עושה לו את המוות? ולמה לניוטון יש בלורית שיער ומתי הוא הספיק לטייל בדרום אמריקה עם אורלי? בקיצור, יש כמה חורים משמעותיים בפרק הראשון שיש לקוות שימולאו לאיטם במהלך הפרקים הבאים.

תחושה של חזרה הביתה

מה שכן, החזרה ל"עספור" היא כמו חזרה הביתה למקומות, פרצופים וסלנג מוכרים שמרגישים לך כמו טבע שני. הדיאלוגים של קצר וניוטון ממשיכים להיות מופת של כתיבה כיפית, קולחת ומודעת לעצמה ולמרות שהם מתובלים בז'רגון המוכר, בהמון טעויות לשוניות ובהברקות סמי מטופשות סמי-גאוניות כפי שכבר התרגלנו לראות, ניכר שסביון ועמיר העמיקו את הדמויות שלהם עצמם, שהיו אמורות להיות סייד-קיקס קריקטוריסטיות של זהבי ומיכאלשווילי, אך עד מהרה שבו את לב הקהל והיו חייבים לקבל ממדים נוספים.

קצר וניוטון גדלים, לומדים ומשתנים ולמרות שהם נותרים בהוויה הייחודית שלהם, הם מורכבים ומעניינים יותר ואם בעונה הראשונה הם גנבו קצת את ההצגה, יש סיכוי סביר שבעונה הזו הם פשוט יהיו מרכזיים יותר ולא יצטרכו להתחרות על אור הזרקורים עם שני הכוכבים "הראשיים". זהבי, שדמותו עדיין בגדר בר מינן, לא הופיע בפרק הראשון אבל נוכחותו מורגשת כאמור בכל סצנה. איציק (שביים את מותו בסוף העונה שעברה) מפציע מעל המסך הטלוויזיה במשחק כדורגל כשלצידו גל גדות. אנחנו מריחים קו עלילה סקסי ויפה עד כאב, לא יודעים מה אתכם.

ובנתיים בארץ...

בינתיים, שלום מיכאלשווילי צריך לגייס עוד קצת (נו, הרבה) מהכריזמה שאנחנו יודעים שיש לו כדי לא ללכת לאיבוד. ליד זהבי האלילי וסביון את עמיר, המספקים את ההפוגה הקומית המבורכת של התוכנית, על מיכאלשווילי מוטלת המשימה להיות הלידינג מן, הגיבור הכמעט טראגי עם הלב הטוב והכוונות הטובות עוד יותר שדברים אף פעם לא נוטים להסתדר עבורו. עם קו עלילה של רומן ישן שצף ועולה מעברו וטומן בחובו סוד, יש למיכאלשווילי צ'אנס לזרוח בתור ציר גברי של משולש רומנטי וסקסי. השאלה היא אם הוא שחקן מספיק טוב (לי נראה שכן) בכדי להתמודד עם חומרים, שלפעמים נוטים קצת לכיוון המלודרמה/ טלנובלה, ולהפוך אותם למשהו שהצופים יוכלו להתחבר אליו. העונה הקודמת הוא היה הגיבור ללא עוררין, העונה הזו, הוא אולי על תקן קול ההיגיון, אבל יש מי שלוקחים ממנו פוקוס ועליו מוטלת המשימה להחזירו.

כמו כל פרק טוב של "עספור", פרק הבכורה של העונה השנייה היה קצבי, מצחיק ומרגש לפרקים ובעיקר מבאס. למה מבאס? כי הוא נגמר בדיוק כשהתחיל להיות מעניין.

"עספור - ענה שנייה", ימי שני ושלישי ב-22:00, בערוץ הוט 3.

>>> "עספור" חוזרת: "נפצענו, התנשקנו, התפשטנו"

>>> וגם נמכרה לחברת הפקות הוליוודית