טראש והעיר • על פרק הפתיחה של "TLV2"
עלילות העונה השנייה של הריאליטי "TLV" עולות על כל דמיון, ושוברות פעם אחר פעם את האשלייה שלמה שקורה על המסך יש קשר קלוש עם המציאות. ליבי בגנו גילטי פלז'ר
כנגד כל הסיכויים, הפכה בשנה שעברה "TLV" ללהיט. ה"ריאליטי" - שכל קשר בינו לבין המציאות מקרי בהחלט - בו ארבעה צעירים יפים ושווים מגיעים לעיר הגדולה (לא ניו יורק כן? כולה תל אביב), חולקים דירה ומנסים לכבוש את עולם התקשורת, הצליח להפוך להתמכרות טראשית וכיפית בעיקר מעצם מופרכותו ההיסטרית, ועם קצת עזרה מהיציאות המצחיקות של חברות הקאסט הקלולסיות.
ראו המפיקים כי טוב והחליטו שאם זה לא שבור, למה לתקן? העונה השנייה של TLV מכניסה שוב שלוש בנות וגבר אחד לדירה משותפת ומעוצבת (מאזן מינים אחר יכול היה להיות יותר מעניין, אבל מי אנחנו שנאמר משהו), ושולחת אותם שוב למקומות עבודה שונים בתחום התקשורת בו ינסו להתברג. למרות שאף אחד כבר לא תמים לאחר העונה הראשונה, ולמרות שאנחנו יודעים שהמציאות ב"TLV2" מהימנה בערך כמו בעל בוגדני עם התנצלות וזר פרחים, ה"עלילות" שרקחו כאן הפעם באמת עולות על כל דמיון, הדמויות שלוהקו סטריאוטיפיות להחריד ומרגיזות (וגם גורמות לנו לחבב מאוד את פקאצות הלייט מהעונה הראשונה) ובעיקר, העולם הכאילו-אמיתי בו הן פועלות מבוים ומהונדס בצורה כה מלאכותית עד שגם האשליה שאנחנו רוצים לכפות על עצמנו, מתקשה להחזיק מעמד למשך יותר מכמה דקות בכל פעם.
תוכניות "מציאות" מתוסרטות מחו"ל, בעיקר כאלו שהיו עסוקות באנשים יפים שרוצים להצליח כמו "דה הילס" ו"הסיטי", עשו מאמצים גדולים כדי להפוך את כל הסיטואציות המבוימות לטבעיות ככל האפשר. בארץ, מה לעשות, זה פשוט לא עובד. "ראיונות העבודה" של הקאסט גמלוניים ומוזרים בעיקר כשלוקחים בהם חלק אנשים שחלקנו מכירים (לא כולם יכולים להיות שי פרץ). מה גם שברור לנו שהם יקבלו את העבודה - כי על זה מבוססת התוכנית. אפשר וצריך היה לחסוך מאיתנו את שלב הבחינה והראיון ופשוט לראות אותם כשהם מתחילים לעבוד. לא אכפת לנו איך הם קיבלו את הג'וב, זה הורס את שביב האשליה שעוד נותר.
הפאקצה, המעצבן ונציגת הפריפריה
גם הסיטואציות היומיומיות בהן נתקלות הדמויות חייבות לעבור שדרוג רציני מאוד בפרקים הבאים, על מנת שלא נשב וננחר בבוז לעבר המסך. מפגש מקרי עם נתן בשבקין וסהר שורש ברחוב בעוד פפראצי מכוון אליהם את עדשתו האימתנית? אם זה לא היה עצוב, זה היה ממש עצוב. אבל לא הכל רע ב"TLV2" והאלמנט ההתמכרותי שהפך את העונה הקודמת לכזה גילטי פלז'ר מענג, קיים גם כאן - בעיקר בגלל ששניים מחברי הקאסט הם פשוט בלתי נסבלים. ואנשים בלתי נסבלים הם אנשים (שאני לפחות) אוהבת לראות בטלוויזיה.
עומר בר הוא הגבר הכי מעצבן שעלה על המסך מאז סער שיינפיין. מדובר בפשטות בילד כאפות שחש את עצמו גולש חתיכי ודון ז'ואן שמתקתק קוגריות. או במילים אחרות: ליהוק ריאליטי מושלם. מור סילבר היא האמ-אמא של כל הפקאצות הצפונבוניות והיא כל כך סטריאוטיפית וכל כך נוסחתית שבא לך לצפות במעלליה רק כדי להבין אם הדבר הזה אמיתי. הילה קרוגמן היא כוסית משעממת וכמו שהעונה האחרונה של "האח הגדול" הוכיחה, כוסיות על עם אישיות של פיהוק דווקא יכולות להגיע רחוק. ומה עם מריל? לא סטריפ, בוזגלו, כן? היא נציגת הפריפריה קשת היום ותמיד צריך כאלו כדי להשלים את פסיפס הבנטון האנושי שמכיל כל ריאליטי. אם לומר את האמת, למרות שגם היא כלואה בסיטואציות המפגרות שרוקחים המפיקים והתסריטאים, היא היחידה שמצליחה לשדר איזשהו שמץ של אותנטיות. ובים של זיוף נוצץ - זה חתיכת הישג.
הדרך היחידה ליהנות באמת מצפייה ב"TLV2" היא באמת להתמסר ולשכוח מהכל. לשכוח מהעובדה ששום דבר שקורה על המסך לא מחובר להיגיון פשוט, לשכוח מהעובדה שכל מילה, כל סיטואציה, כל מפגש וכל הבעת פנים - הכל מרכיב סלט טעים וטראשי של "מציאות" המותאמת במיוחד להנאתכם המירבית.
"TLV2: עושים את תל אביב", שבת 21:45 בערוץ 10, ראשון-שלישי 22:30 בערוץ HOT בידור ישראלי.