חייזר חלילה • מה חשבנו על "השמיים נופלים"?

ראית פלישת חייזרים אחת, ראית את כולן. זו התחושה המתקבלת לאחר צפייה בפיילוט המתיש למדי של "השמיים נופלים", סדרת הדרמה הבדיונית החדשה מבית היוצר של סטיבן ספילברג ומארק ורהיידן. מאז לכתה של "אבודים" נותר חלל עצום למדי בלב הצופים המשתוקקים להתמכרות חדשה שתשלב בין מדע בדיוני, פנטזיה, אקשן, מסתורין ואם אפשר, גם קצת עלילה ודמויות בין לבין.

"השמיים נופלים", שעלתה רק לפני שבועיים בארצות הברית, מתבססת על הנחת יסוד מוכרת, מוכרת מדי יש לומר, אבל עדיין רוצים לתת לה צ'אנס. אולי בגלל שספילברג הוא גאון ומצפים מכל דבר שיוצא תחת ידיו להיות מבריק ואולי בגלל נואה וויילי המקסים תמידית, שחוזר לתפקיד ראשי בטלוויזיה לראשונה מאז ד"ר קרטר האהוב ב"ER".

בוסטון של ימינו היא מוקד ההתרחשות של הסדרה: העולם שרוי במשבר פוסט-אפוקליפטי לאחר שחייזרים (סורפרייז סורפרייז) השתלטו על מקורות הכוח והאנרגיה, ועל הדרך כצפוי גם רצחו את כל מי שעמד בדרכם. אוכלוסיית היקום האנושית מדלדלת פלאים, האזרחים נעים ונדים ממקום למקום ומקימים מליציות מורדים המנסות לשרוד וגם להשיב מלחמה לפולשים הרצחניים. את הלב האנושי של הסדרה אמורה לספק דמותו של טום מייסון (וויילי), לשעבר מרצה להיסטוריה ועכשיו השני בפיקוד המליציה הבוסטונית אחריה עוקבת הסדרה. הוא אלמן, אבא לשלושה בנים (שאחד מהם נחטף על ידי החייזרים), מנהל יחסי ידידות (עם המון מתח רומנטי) עם הרופאה האלמנה אן גלאס (מון בלאדגוד), ומנסה לתמרן כל העת בין תפקידיו כאיש משפחה וכחייל בצבא העם.

קלישאת חייזרים בין פיצוץ לפיצוץ

על הנייר מדובר במוצר טלוויזיוני איכותי עם אופציה גדולה להתמכרות קיצית כיפית. אבל אם להסתמך על הפיילוט, כבר בשעה וחצי של פרק פתיחה, "השמיים נופלים" מתקשה לשמר עניין. מלבד העובדה שנדמה שמדובר בעוד אחד ממאות הסרטים/סדרות שכבר ראינו על פלישת חייזרים, הדמויות, למרבה הצער, שבלוניות למדי (דמותו של וויילי היא וריאציה לא מאוד משכנעת לזו של ג'ק שפרד ב"אבודים") בעוד המשחק לא מתעלה מעל לרמת סרט הולמרק בינוני. האפקטים לא רעים וסצנות האקשן עושות את העבודה, אבל כמעט כמו בכל יצירה של ספילברג, לעתים קרובות מדי ישנה זליגה לאובר-סנטימנטליות מעצבנת ומתקתקה שבשילוב עם דמויות נבובות ולא מי יודע מה מסקרנות, מותירה את הצופה בעיקר אדיש.

לוויילי - שועל טלוויזיה ותיק - יש את היכולת לשאת על גבו דרמת פריים טיים שבה רוב הקאסט מונה פנים לא מוכרות. אבל יחסית לסדרת אקשן סיי-פיי, יש ל"השמיים נופלים" קצב איטי ומייגע שנובע בעיקר מחוסר העניין שמעוררים (או ליתר דיוק לא מעוררים) גיבוריה. שחקן מהוקצע כמו וויילי עובד עם מה שיש לו, וכאן, למרבה הצער, אין לו הרבה.

בין חייזר לחייזר ובין פיצוץ לפיצוץ נדמה שהכל מתנהל בעצלתיים, שהדיאלוגים - שמלכתחילה מפוצצים בקלישאות - נעים במהירות צב, ושאנחנו צופים בדרמה משפחתית עם מוסר השכל מרגיז שממוקמת ממש במקרה בדיסטופיה חייזרית. מגיע ל"השמיים נופלים" עוד צ'אנס, בעיקר מפני שהיא עשויה מכל החומרים הנכונים שאולי ייקח זמן עד שיתגבשו להם יחדיו בצורה מספקת. בינתיים, אם ספילברג ואנשיו צריכים קצת השראה, יש קבוצת ניצולים פוסט-אפוקליפטית אחרת, זו של "המתים המהלכים", שעושה עבודה קצת יותר טובה בלשמור אותנו על קצה הכסא.

"השמיים נופלים" ימי חמישי ב-22:00 yes Action HD

>>> ראיון בלעדי עם יוצר "השמיים נופלים" מארק וורהיידן

>>> אילו עוד סדרות חדשות תראו הקיץ בטלוויזיה?

>>> בחזרה לתרבות ובידור