המקופחים • דמעות התנין של עופר לוי ואבי ביטר

ישראלים יכולים ללמד את העולם איך חיים עם ברירת מחדל איומה. ברירת מחדל שחורה משחור. לחיות במדינה בה זה מאוד טבעי שחבר כנסת ירמוז שצריך להשמיד את חברי הקהילה הגאה כמו שמשמידים עופות שחשודים בהידבקות בשפעת העופות. לנשום במדינה בה אף אחד לא מזיז אצבע כדי להוקיע איש שמשתמש בקולו כדי להתפרנס, טוב, זמר שזועק בקולי קולות כי השחורים מקוללים וכי יהיו עבדים ועניים לעד.

ועוד לא דיברנו על האבחון המרגש לגבי הקהילה הגאה: כן, גם עליהם הזמר לא פוסח וביום מצעד הגאווה התל אביבי קובע בראיון שחברי הקהילה הגאה "הם בהמות על שתי רגליים". הוא מיד ממהר לנשק את הכיפה לאחר מכן ומוסיף: "ואני מבקש סליחה אם אני פוגע במישהו".

למה, למה שמישהו ייפגע שאדם כמו עופר לוי מכנה אותו בהמה. האפשרות האחרת הרבה יותר מפתה.

הרבה יותר קל להזין את מעגל הקסמים ההזוי בו חיים אנשים כמו עופר לוי, נסים זאב ואבי ביטר. השלישייה המכובדת הזו מייצגת יותר מדי אנשים, הרבה יותר מדי אנשים, שחיים בישראל ולכודים במעגל הקסמים ההזוי.

מקופחים, תמיד מקופחים

הסיבוב מתחיל כשהם בטוחים שהם מקופחים. הם תמיד מקופחים. פעם זה בגלל שהם ספרדים. למחרת זה בגלל שהם מאמינים באלוהים. תמיד מקופחים. תמיד גונבים מהם משהו. אולי את היכולת להתפרנס. אולי את היכולת להתקרנף. תמיד נמצאים במינוס. הן כלכלי והן רוחני.

אז הם משתלחים בעולם כדי לצאת מהמינוס. מוצאים אוכלוסיה יותר חלשה. אוכלוסיה יותר פגיעה. כזו ששותקת. לפעמים ובעיקר כזו שלא מוגנת בחוק העונשין. מתחבאים בספר בן כמה אלפי שנים ואז פולטים משפט כמו "כולנו פנחס" רגע לפני מצעד גאווה. אתם יודעים מי זה פנחס, הכהן המטורלל שבתזמון מושלם טבח באנשים שהעזו לקיים יחסי מין כמו שבא להם. היי, בארה"ב אפילו ייסדו ארגון על שמו ויצאו למסע רציחות.

אז אחרי שהמקופחים מסיתים קלות, מישהו מטעמם תמיד ממהר לעשות סדר. אולי זה יהיה הסגן שיאמר שהדברים הוצאו מהקשרם. אולי מקורב שיסביר שהמקופח נמצא בתקופה מאוד קשה נפשית, אתם יודעים, הוא מקופח, אל תקחו אותו ברצינות. ובכל זאת, הוא משלנו, עממי עם חוכמת רחוב. אז התפלק לו שכל חברי הקהילה הגאה הם חולי נפש. אבל תראו איזה יופי הוא מניח תפילין.

כולם קונים את ההסברים. אולי מגחכים מבפנים. לאף אחד אין באמת כוח ו/או סבלנות להתעסק עם הבעיה הזו. כל עוד ההסתה מכוונת למישהו אחר, לא באמת אכפת ממה שקורה. אפילו אם מתפרצים למועדון נוער ורוצחים בדם קר בני נוער תמימים. סביר להניח שהרצח באמת מנע מגפה שאולי הייתה מגיעה לישראל. עובדה, כולנו עדיין בחיים. חוץ מאלה שנרצחו.

והמקופח נשאר במעגל הקסמים ההזוי כי אף אחד לא טורח להוציא אותו משם או להוקיע אותו פעם אחת ולתמיד. הגיע הזמן. הגיע הזמן לא להתבייש. הגיע הזמן להפסיק לתרץ ולמלמל בפה רפה: "הוא מטורף. מי בכלל לוקח אותו ברצינות? הוא אומר את זה רק כדי לחזור לכותרות". המניע לא משנה כל עוד ההסתה קיימת.

הגיע הזמן להעמיד מראה מול האנשים המכוערים והאלימים שמשתמשים בדת ככלי נשק ביום אחד וכמגן ביום אחר. המקופח רוצה להשתמש בהגנת חופש הביטוי? זה נהדר. שייקח בחשבון שחופש הביטוי לא מגיע בחינם. אפילו לא למקופח עם מינוס בבנק וכיפה על הראש.