ראנץ' כפול • על גמר "אמריקן איידול 10"

תחילה, ספויילר מהגמר: כולנו הפסדנו. למרות נתוני פתיחה בעיתיים לעונה העשירית (תחלופה של רוב צוות השופטים ופקפוק לגבי כישרונם האמיתי של זוכי עבר), הנבחרת הפתיעה באיכותה. הכישרונות היו מגוונים, וניתן היה למצוא נציגים כמעט לכל ז'אנר (פופ, פולק, ג'אז, מטאל, קאנטרי). נדמה היה שאנחנו בדרך לעונה איכותית והוגנת, שהדבר היחידי שיפגום בה היא הביקורת המנותקת מהמציאות של השופטים, שנשמעה אותו הדבר לכל ביצוע של כל מתמודד (סטיבן "ביוטיפול" טיילר, ג'ניפר "בייבי" לופז ורנדי "X בא לנצח!" ג'קסון).

אבל אז התחילו הצרות. קייסי אברהמס, אחד הזמרים המוכשרים והרעננים שהופיעו על במת איידול קיבל את מספר הקולות המועט ביותר מהקהל כבר בשבוע השלישי. השופטים אמנם השתמשו בהצלה שלהם והשאירו אותו בנבחרת, אבל הקורבנות המוקדמים התווספו: פיה עליה הימרו כזוכה (הודחה בטופ 9), פול בעל הסגנון המקורי (הודח בטופ 8), וסטפאנו העכשווי (שהודח בטופ 7). את המכה המוחצת ביותר, כנראה, קיבלו המעריצים כאשר ג'יימס דרבין הודח בטופ 4. דרבין סומן כפיינליסט עוד משלב האודישנים ולעשות את מה שאדם למברט לא הצליח: להיות הגלאם-רוקר הראשון שזוכה באיידול. את גורלה של התכנית חרצו המצביעים, כשרגע לפני הגמר בעטו את היילי ריינהארט המעולה והותירו אותנו עם גמר של ילדים בני 16 ששרים קאנטרי - סקוטי מקרירי ולורן אליינה.

השירים: קאנטרי-קיטש

בחלק הראשון (והמאכזב) של הגמר, ביצעו המתמודדים שלושה שירים כל אחד: שיר לבחירתם שכבר ביצעו במהלך העונה, שיר שהאיידול הפרטי שלהם בחר עבורם ואת הסינגל העתידי שלהם במידה ויזכו. סקוטי מקרירי פתח עם הביצוע החוזר שלו לשיר -"Gone" ההופעה המעולה היחידה שלו בכל העונה. ממש כמו בפעם הראשונה, הוא הרגיש בנוח עם השיר, והשמיע לנו גם קצת מהטווח הגבוה שלו. ג'ורג' סטרייט בחר לסקוטי את שירו שלו "Check Yes Or No", שיר שהקהל האמריקאי אולי מאד אהב אבל את הישראלים כנראה שעמם. אגב, לפי ההצהרות והנישוקים מהגמר כנראה שלורן כבר סימנה "יס" לסקוטי. השיר השלישי והסינגל החדש של סקוטי נקרא "I Love You This Big" ולא בטוח מה גרוע יותר - השיר עצמו או השם שלו. מאז ומעולם שירי ההכתרה היו ידועים לשמצה, אבל ילד בן 17 שנשמע כמו בן 50 ושר כל כך הרבה קיטש, זה פשוט יותר מידי.

לורן אליינה בחרה לשוב ל-"Flat On The Floor", שיר קצבי שדורש טונים גבוהים. בחירה תמוהה מאחר ושנייה לפני שעלתה לבמה הרופא הצמוד של התכנית עלה לבמה, והסביר לנו שלורן אימצה את מיתרי הקול שלה וקיבלה המון משככי כאבים בכדי לעבור את הערב. את שירה השני "Maybe It Was Memphis" בחרה זוכת העונה הרביעית (בערך הפעם האחרונה שהתכנית ראתה זוכה ראוי) קארי אנדרווד. הוא אמנם נשמע כמו רוב השירים שהיא שרה במהלך העונה, אבל התאים לקול שלה והציג את הרכות שבו. קצת חבל על מגפי הבוקרים הזהובות והשמלת הקצרה והתפוחה, שגרמה לה להיראות כמו מתמודדת בתחרות יופי לילדות. "Like My Mother Does" היה השיר שנבחר ללורן, וכנראה אחת הסיבות שהצעירונת לא זכתה - אנשים פשוט לא רצו לשמוע אותו שוב. כבר אמרנו קיטשו? לורן ירדה מהבמה ושרה לאמה הנרגשת (שלגמרי נראית צעירה יותר ממנה) את שיר ההלל האיום הזה.

האורחים: גאגא-שנדליר וטום ג'ונס זרחני

בערב הגמר השני ועמוס הכוכבים, שני הפינליסטים חזרו להיות חלק מהקבוצה ופתחו את הביצועים של הערב עם "Born This Way" של ליידי גאגא. בגזרת הדואטים ג'ודס פריסט הופיעו עם ג'יימס דרבין, גלדיס נייט עם ג'ייקוב לאסק, ג'ק בלאק (חסר כישרון שירה ברמה בה הוא יכול לנצח את הגמר של העונה הבאה בקלות) עם קייסי אברהמס, טוני בנט עם היילי ריינהארט, טים מקגרו עם סקוטי מקרירי וקארי אנדרווד עם לורן אליינה.

על הבמה כיבדו אותנו בנוכחותם גם השתיים שנשארו בחיים מלהקת TLC, מארק אנתוני, ליידי גאגא שהתחפשה לשנדליר אנושי, U2 וסטיבן טיילר, שעדיין מגיע לקולות הגבוהים ב- "Dream On". הבנות ביצעו מחרוזת מלהיטיה של ביונסה, שלאחר מכן הצטרפה אליהן לביצוע השיר האלמותי "Crazy In Love", הגברים לעומת זאת נתנו כבוד לטום ג'ונס (שנראה יותר כתום מהתפאורה) שהצטרף גם הוא לחגיגה. איזה מזל שיש איידול, אחרת איך היינו יודעים שהוא עדיין בחיים?

הזוכה: איכותי פחות מהמתחרה

למרות האווירה החגיגית, לא שכחנו שמקרירי ואליינה הם לא השניים הראויים ביותר להיות כאן. אם היה משהו שיכול היה להשאיר טעם טוב מהגמר הוא ניצחון של לורן, שאמנם גדלה על ברכי ז'אנר הקאנטרי, אבל הצליחה להביא איכויות מיינסטרימיות משלה. במקומה זכה סקוטי, ילדון שהשופטים כמעט ולא הכניסו לנבחרת מלכתחילה, עם גוון קול מעניין, טונים נמוכים בקטע בלתי אפשרי והרבה הומור. אבל פה המחמאות נגמרות, כי סקוטי לא גיוון בבחירות השירים במהלך העונה ותמיד הלך על בטוח. למרות זאת הוא הוביל את טבלת ההצבעות באופן שיטתי ומעולם לא היה בשלישייה התחתונה - כנראה הודות לעובדה שלסגנון המוזיקה שלו מעריצים רבים באמריקה.

לא מעט נאמר כאמור על איכות המנצחים בשנים האחרונות, והעובדה שארבעת זוכי העונות האחרונות - בהם גם סקוטי - הם גברים בכלל לא מכוערים, הרימה לא מעט גבות. דיוויד קוק וכריס אלן עוד נחשבים לזמרים לגיטימיים, אבל לא לי דוויז ובטח שלא סקוטי מקרירי עולים באיכותם על הנשים שעמדו מולם בגמר. הייתי שמחה אם מפיקי איידול היו מסוגלים להודות שדיי, השופטים לא תורמים חצי מילה רלוונטית למתחרים והזמרים הטובים ביותר ממזמן כבר לא מנצחים פה, אז אולי הגיע הזמן לפנות את הבמה לאלטרנטיבות המרעננות יותר "The Voice" ו-"The X Factor" האמריקנית. בינתיים, הפ עוד פה. אגב, למישהו יש מושג מתי תעלה העונה ה-11 של איידול? חברה שאלה, ברור.

צפו ברגע ההכרזה על הזוכה