צלע שלישית • מעקב אמריקן איידול

עד כאן. אמריקה אמרה את דברה. היילי, המתמודדת הראויה לזכייה מבין שלושת הנותרים, מצאה את עצמה בדרך חזרה לשיקגו. מדינת הקאנטרי חזקה היא, וכנראה שדין כל מי שמנסה להתמודד מול הרוח הדרומית - בטח ובטח כשהיא מבכה את הטורנדו הנורא שפקד את האזור לאחרונה - הוא הפסד מוחץ. האמת היא שהנוכחות של סקוטי ולורן בחבורת המתמודדים חרצה את הדין על טובים ורבים שמצאו עצמם בחוץ מוקדם מדי, ג'יימס שהודח במפתיע בשבוע שעבר היה ההפתעה שהיתה צפויה להיות אחרונה, אך מתברר היום שהיווה את תחילתה של המגמה.

 

כמובן שלא על סמך היותם אנשי הדרום הגיעו עד הלום סקוטי ולורן. שניהם עשו דרך ארוכה מאז האודישנים ושניהם זמרים מצוינים ובתחומם גם פרפורמרים משכנעים. בכל זאת, חשוב לזכור שהאמנית הכי מצליחה מבחינת מכירות שיצאה מאמריקן איידול, היא לא קלי קלרקסון, אלא קרי אנדרווד. או כמו שאמר רנדי אחרי ההופעה הראשונה של סקוטי אמש: "That's Money". צודק.

 

זה לא שהיילי לא תתגבר ותוציא אלבום משלה. טיפש יהיה המפיק שלא יחתים אותה מאחר ומדובר, בלי קשר לריאליטי, בנערה עם קול זהב ובכישרון מבריק למוזיקה. והיי, לפחות היא הספיקה לפגוש את ביונסה שהשיקה קליפ שעוד נתרגל אליו ל"We Run This World". בתור מנטורית נדמה שלביונסה לא היה את הזמן שלגאגא היה להשקיע והיא חיפפה האזנה בעמידה מול פסנתר וכמה מילות עידוד. אבל המחמאות האדירות שהיו לה על היילי כנראה לא הספיקו ובהיעדרה, הפייבוריט החדש הוא סקוטי. פייבוריט של ברירת מחדל. הוא אמנם נדוש עד כדי כאב וקיטשי להחריד, אבל איכות הקול שלו עולה על זאת של לורן ואם תקבלו מנה ממנו, הסיכוי לקבל בחילה מעודף הסוכר נמוך יותר מאשר אצל לורן המתקתקה.

 

סקוטי מקרירי

בחירה אישית: "Amazed" של לונסטאר. בחירתו של ג'ימי אייבין: "Are You Gonna Kiss Me Or Not" של תומפסון סקוור. בחירת השופטים: "She Believes In Me" של קני רוג'רס.

 

בביצוע הראשון סקוטי נתן את הנשמה והרוויח ביושר את נוכחותו בגמר. הוא הסתכן בצליל הגבוה וצלח אותו כמו שהוא טוב בצלילים הנמוכים. הביצוע השני הוא בעיקר בחירה מעולה של ג'ימי אייבין שהוציא מסקוטי את הפלרטטן בביצוע שבמקור שייך לצמד שהם בעל ואשה. הקול של הבנות רק הלך ותפח בשלב הזה וסקוטי מפלרטט באלביסיות נטולת מאמץ, גם אם קלישאתית. הביצוע האחרון היה, כמה לא מפתיע, בחירה שגויה של השופטים שהחליטו להציג את סקוטי, ילד בן 17 שמתנהג כמו בן 30, כקשיש עוד יותר ממה שהוא נראה. ילד כזה לא צריך לבצע קני רוג'רס לא חשוב כמה טוב השיר.

 

לזכותו: קול נמוך שעובד על הליידיז, מבט שרמנטי בעיניים וקאנטרי.

לרעתו: קול נמוך שעשוי להימאס על האזניים, מבט שרמנטי על גבול הקריפי בעיניים וקאנטרי סליז.

 

לורן אליינה

בחירה אישית: "Wild One" של פיית' היל. בחירתו של ג'ימי אייבין: "If I Die Young" של The Band Perry. בחירת השופטים: "I Hope You Dance" של לי אן וומאק.

 

אפשר לראות למה ללורן מגיע פחות לזכות בתחרות, לפי הבחירה שלה אל מול הבחירות הטובות שנעשו עבורה. לורן לא בשלה עדיין להיות אמנית משפיעה, בעיקר כי היא בשלב בו היא מעדיפה להיות מושפעת. הביצוע הראשון היה סתמי למדי ומתקתק מדי כרגיל. ובכל הנוגע למראה חיצוני לורן הגדירה מחדש את חוסר הטעם: שיער גדול בשני צבעים, כגילי פרחים ענקיים, שיזוף לא אמין, טוניקה ביזארית, מגפי קאנטרי לבנים עם נצנצים ונענועי אגן של ילדה בת 3. רק על זה היה מגיע לה הביתה אתמול. לעומת זאת, הביצוע השני, עוד בחירה מבריקה של ג'ימי אייבין, איזן את כל הטראש הזה בזכות המילים הקודרות של השיר. השילוב שלהן עם המתיקות של לורן איכשהו עשתה רק טוב לשיר וריככה אותה מעט. הביצוע השלישי של לי אן וומאק, עם להיט ענק שחצה את גבול הקאנטרי לקהל המיינסטרים, הדגיש כמה הקול של לורן קטן לעומת האחרים, אבל התאים בדיוק למידותיה.

 

לזכותה: כשהיא רוצה היא יכולה, היא מתוקה דרומית חמודה עם פוטנציאל מסחרי מדהים.

לרעתה: לא נראה שהיא כל הזמן רוצה, היא מתוקה מדי ולפעמים מסחרית מדי.

 

 

הלכה הביתה: היילי ריינהארט

בחירה אישית: "What Is & What Should Never Be" של לד זפלין. בחירתו של ג'ימי אייבין: "Rhiannon" של פליטווד מק (סטיבי ניקס כתבה). בחירת השופטים: "You Oughta Know" של אלאניס מוריסט.

 

ההופעה הראשונה של היילי כאילו היתה גם בשם הרוק שהלך מהתחרות עם לכתו של ג'יימס. לד זפלין על במת איידול, זה סיכון והיילי ביצעה את זה, כשאביה מנגן איתה על הגיטרה, בצורה מושלמת. בדרך היא גם התרסקה על הבמה, אבל קמה כמו מקצוענית והמשיכה לשיר. הבחירה של ג'ימי אייבין היוותה אתגר די רציני להיילי, אבל היתה בחירה שמציגה את הצד הרך שלה. היא ביצעה את השיר בצורה כל כך יפה ומרגשת שעדיין משאירה אותנו לתהות איך היא לא עלתה לגמר.

 

כמובן שברגע שהגיע התור של השופטים לעשות משהו חיובי עבור היילי, הם חירבו לה כל סיכוי והשאירו אותה עם שיר שמזוהה כל כך עם המבצעת שלו, שאפילו לביונסה שביצעה לו קאבר באחת מהופעותיה, לא היה סיכוי לצלוח אותו בכבוד. מה גם שהרוק של אלאניס הוא לא זה שהיילי מבצעת ונטול החספוס והנשמה שהיילי היתה צריכה בשביל לייצר את מה שג'ניפר לופז לא מפסיקה לכנות "רגע". הצלילים הנמוכים קשים לקול צרוד כמו שלה וזה די הרס לה את הביצוע.

 

לזכותה: יש לה קול נדיר, אינטליגנציה מוזיקלית ולוק של כוכבת.

לרעתה: השופטים היו נגדה והיא לא שרה קאנטרי.