שבע בום • מעקב "אמריקן איידול"

שופטי אמריקן איידול התעייפו בשבוע האחרון מלתת ביקורות של ממש, אז הילית וולברג החליטה לעזור להם ולהסביר למה לא מגיע למתמודדים שנותרו להגיע לגמר

קייסי אברמס - אמריקן איידול
קייסי אברמס אמריקן איידול | צילום: מתוך התוכנית

שבוע שירים מהמאה ה-21 נחגג השבוע עם שבעת המתמודדים של אמריקן איידול ועבר באופן רגוע יחסית עם שני רגעי שיא בדיוק. האחד, ההופעה של ג'יימס דרבין, שאפשר להגיד עליה גם כמה דברים רעים, אבל בסופו של דבר היא מהווה בסיס מוצק להתמודדותו האפשרית בגמר. רגע השיא השני שייך למי שאולי יתמודד מולו, קייסי, כשנשק בסוף הביצוע שלו ללחי בעלת הגוון המושלם של ג'ניפר לופז.

 

מעבר לשיאים הללו, למרות שמדובר בעונה מוצלחת למדי מבחינת כישרון השירה, די ברור שהשיא שלה כבר מאחוריה (אי שם באזור הטופ 11). השופטים כבר לא ממש נותנים ביקורת, אלא בעיקר הולכים על אמירות היפותטיות, או שבחים על מה שכן היה מוצלח בהופעה. כשמתמודד מפשל הוא זוכה גג ל"לא קפצתי למעלה ולמטה" של רנדי, או ל"רגשית זו היתה הופעה מוצלחת" של לופז. מצד אחד, זה הופך את איידול לתחרות שירה אמיתית שלא מתהדרת בגימיקים אחרים מהצד, כמו המלמול של פאולה או הרוע של סיימון. אם פעם היינו מחכים לשמוע מה הוא יגיד, היום אנחנו שופטים טוב יותר בעצמנו. מצד שני, זה מעט משמים וגורם לרצות לזרז את השלבים הבאים כך שכבר בשבוע הבא נוכל לדעת מי המנצח. כי הם באמת יכולים לשיר לנצח.

 

אז בשביל לפלפל את העניינים בכל זאת, קבלו את הסקירה הרגילה בתוספת הסיבה שמועמד כזה או אחר לא צריך לזכות, גם אם הוא כן. כי הרי הם כולם כבר זכו, כמו שנוהגים לומר בתחרויות ריאליטי קיטשיות.  

סקוטי מקרירי – "Swinging" של ליאן ריימס

סקוטי נשאר בקאנטרי, אבל הפעם הוא לקח את זה למקום קצת יותר סקסי. בטוח שסקוטי הוא הבחור החביב הזה שכיף להסתובב איתו, אבל בגיל 17, הוא וסקס-אפיל הם כמעט שני הפכים. היה מביך לראות אותו מנסה לפתות את המצלמה, אבל הצלילים הנמוכים שלו היו כל כך נפלאים ומבוצעים היטב, שזה פיצה. מה שכן, הוא שוב עושה את אותו הדבר. בטוח מדי ומשעמם מדי.

 

למה הוא לא צריך לזכות: הוא נראה כמו הפרצוף של המגזין "Mad", וזה בטוח לא הולך עם סקסי. אפשר לשווק את זה את גבול מסוים. לביצוע

 

 

ג'יימס דרבין - "Uprising" של מיוז

יופי של בחירה עדכנית בשביל דרבין, שגם הוציאה אותו מתהומות ההבי מטאל שאיימו להפוך אותו למאוס. זו גם ההופעה הראשונה מזה שבועות שג'יימס החליט לשוב ולהשקיע בה יותר בשירה ופחות בהופעה (אותה הוא השאיר לחבורת המתופפים). מה שכן, למרות השבחים שהרעיפו עליו, כשהוא שר את הפזמון באוקטבה אחת גבוה מדי, זה היה בעיקר צעקני ומלחיץ.

 

למה הוא לא צריך לזכות: ג'יימס מצהיר על עצמו שיש לו "ראש משוגע" וזה כבר מעורר תהייה, היות ומשוגעים אמיתיים לא ממהרים להכריז שהם כאלה. יש לו מודלים לחיקוי וזה אחלה, אבל חדשני ומרגש הוא לא. לביצוע

 

 

היילי ריינהארט - "Rolling In The Deep" של אדל

עוד בחירה מצוינת של היילי, שמוכיחה את מה שטענתי בשבועות האחרונים: אם יש דור חדש שכולל זמרות כמו אדל, ווינהאוס ודומותיהן, הרי שהיילי מייצגת אותו בכבוד. מה גם שמגיע לה כבוד על הבחירה העדכנית מאוד בניגוד לבריחה של חלק מהמתמודדים לתחילת העשור. אני אמנם במיעוט, היות והיילי מוצאת את עצמה בשלישייה התחתונה כמעט מדי שבוע, אבל מה צריך לעשות בשביל לשכנע את אמריקה שהיילי היא הדבר הבא? ואם לא היא, אז קייסי!

 

למה היא לא צריכה לזכות: בכל זאת, להיילי אין יכולת אמיתית להתחבר למילים שהיא שרה. איכשהו בכל שיר יש לה את אותה הבעה על הפנים וחסר לה קצת אש בישבן.

 

ג''יקוב לאסק – "Dance With My Father" של לות'ר ונדרוס

ג'ייקוב לקח על עצמו משימה לא קלה - לשיר את השיר היחידי של ונדרוס שהגיע ישירות למקום הראשון במצעדים (מפתיע, אבל נכון) מתוך אלבום האולפן האחרון שלו, וגם נתקל בפאשלה קלה באוזנייה עליה התגבר לא רע. קצת חבל שלאסק לא ניצל את השבוע כדי לבחור שיר עדכני יותר שיתן לנו מושג איך ישמע אלבום שלו, אבל הנגיעה שלו למילים (הוא איבד את אבא שלו בגיל צעיר) תרמה להופעה בצורה משמעותית. מה שכן, הקסם שלו פג מעט וגם אם הוא מצליח לפגוע בתווים הנכונים, גוון הקול שלו קצת נמאס.

 

למה לא מגיע לו לזכות: ג'ייקוב לאסק קיבל יותר קרדיט ממה שמגיע לו. גינוני הדיוה על הבמה גרמו לנו לרגע לחשוב שמדובר בנער פלא של סול וגוספל, אבל בפועל יש כל כך הרבה יותר טובים ממנו. לביצוע

 

 

קייסי אברמס - "Harder To Breath" של מארון 5

עוד בחירה מוצלחת בתחרות, בעיקר כי הקול הדק של קייסי מזכיר את זה של אדם לוין אבל מצוייד בצרידות נעימה שמתבלת אותו בעוד שכבה של עניין. למרות שלעתים קייסי לקח מילולית את השיר והיה נראה כאילו חסר לו אוויר, הוא ביצע את השיר בצורה מרגשת ואפילו הכניס אלתורי גיטרה משעשעים לקראת הסוף. קייסי הוא כוכב, ואחד היחידים שבאמת אפשר לומר שיהיה כיף להאזין לאלבום שלו או לצפות בו בהופעה, אבל הדובדבן שבקצפת של הביצוע, כמובן, היא הנשיקה החמודה להפליא שהוא השחיל ללופז על הלחי. כי אם יש לך הזדמנות כזאת, לא תיקח?

 

למה לא מגיע לו לזכות: כי בסופו של דבר, ברמה הווקאלית בלבד, הוא לא זמר גדול כמו ג'יימס או היילי. לביצוע

 

 

הלך הביתה: סטפאנו לנגונה - "Closer" של ניו

בדיוק כשקצת התחלתי לחבב את סטפאנו, הוא לא שרד את השבוע והאמת היא שלמרות שהביצוע שלו היה לא רע בכלל מבחינת השירה, הריקוד הזה שהוא ניסה לרקוד גרם לי לחשוב פעמיים לגביו.

 

למה לא הגיע לו לזכות: כי יש לו מבט מופתע תמידית וכריזמה שיש לה גבול מאוד ברור.

 

לורן אליינה – "Born To Fly" של שרה אוונס

בחירה קצת תמוהה למי שכרגע היא הקול הכי קטן בתחרות והביצוע היה חביב ולא יותר. לורן היא בחורה חמודה, הבת של השכנים וזה עובד לה בינתיים, אבל קרי אנדרווד היא לא תהיה, אז אפשר לוותר עליה כבר בשבוע הבא מהבחינה הזאת. סטיבן ניסה לרמוז לה לבצע פיית' היל או שאנייה, ואולי זה עוד יקרה בשבוע הבא. אם גם אז זה לא יעבוד, אז היא בבעיה.

 

למה לא מגיע לה לזכות: עם "חמודה" לא קונים במכולת, ובטח שלא מוכרים תקליטים. לביצוע

 

שלוש תהיות:

כל כך חמוד #1: עודף הפרגון בין המתמודדים הוא כל כך חמוד, שהוא חמוד מדי.

 

כל כך חמוד #2: עוד לא נאמרה מילה רעה אחת מפיו של סטיבן טיילר לאורך העונה כולה, אפילו לא במסווה של מחמאה כמו שג'ניפר מנסה לעשות. הכל חיוכים ודובוני אכפת לי. והוא אמור להיות רוקר?

 

כך כך חמוד #3: נראה לי שהחיוך של ריאן סיקרסט הוא איפור קבוע, כי הוא לא יורד. אליו הוא גם צרף צחוק מתגלגל מזויף וחמוד להחליא ולהפליא. הוליווד.