לילה בלי כוכב • על פתיחת העונה של "כוכב נולד"
אמש היינו עדים לפתיחה חלשה של כוכב נולד, עם מירי מסיקה שתפסה את משבצת השופטת הבכיינית, מרגול שניסתה לסמן טריטוריה, מעט מדי שירה ויותר מדי סיפורי רקע. שירן אוחיון מעדיפה לשמוע מוזיקה


תוכנית פתיחת העונה של "כוכב נולד 9" ששודרה אתמול (מוצאי שבת) היתה, אם נודה באמת, דיי עלובה. מעט מידי אודישנים, יותר מידי התרכזות במשפחות המתמודדים (או ליתר דיוק: בבתים שלהם, בעבודה שלהם והיכן הם קנו את הריהוט שלהם). צביקה הדר, כרגיל, ניסה להצחיק אותנו, וכרגיל, גרם לנו להתכווץ בכסאותינו ולהתגעגע לננסי ברנדס; מרגול עשתה כמעט הכל פרט ללסמן את הטריטוריה שלה בשתן, מירי מסיקה לא הפסיקה לבכות (מה שהכניס אותה למשבצת "השופטת הרכה") ויאיר ניצני נזכר להראות נוכחות רק בסוף הפרק (ולשלוף ציפורניים על נערה בסיכון). אז מה היה לנו חוץ מזה? - מעט מידי אודישנים, יותר מידי סיפורי רקע. הנה, מתחילים:
הטוב
את מאגר הכישרונות בפרק הראשון של העונה פתח ארז שמואלי, ששר את "ירח" של שלמה ארצי. גילוי נאות: אחרי השורה הראשונה של האודישן שלו כבר הייתי שטופת דמעות. עוד לפני הרגע בו קראו לו לבמה ראינו אדם צנוע שמפרגן למתחרים שלו, והתכונות הללו, יחד עם ביצוע חזק לאחד השירים הכי יפים שיש, הפיקו אודישן מרגש וכובש. אחרי העונה המוצלחת של יובל לב טוב, סביר להניח שארז ימצא עצמו בנבחרת - אך ספק אם הקהל הביקורתי יאפשר לו להגיע עד הסוף.
כשהופיעה על המסך ילנה אליאייב שמחתי לגלות שהיא שרה כמו שהיא נראית. ילנה סיפקה את הסחורה בביצוע מתוק ל"חברה" של ריטה והקנתה את התחושה שהיא "החבילה המלאה". רק שלא תגמור כמו קרינה קצ'ולין (תעשו גוגל, הכל יתחבר).
האודישן השלישי הטוב ביותר הגיע ממעמקי דיזנגוף סנטר. תמר אוהב ציון הרשימה עם שיר מקורי ומאולתר, מתובל בקורטוב של הומור עצמי ומושר בקול גרובי. לא ממש ברור למה פספסו אותה בהפקה ומיהרו לשלח אותה לחפש בחורים בג'יידייט, ובמיוחד כשהאלטרנטיבה לשלב הבא הייתה מאור תיתון.
אגב, המרוכזים שביניכם ודאי הצליחו לזהות בין קהל המשועשעים את לארה מ"יורדים בגדול", מתעדת את ההופעה בסלולר. ואם לא אז הנה - עשינו לכם בוצ'צ'ו.
הרע
בקול מונוטוני ומרדים רצח רון לייבוביץ' את "תני לי מקום" (בגרסת "היהודים"), לא לפני שהזהיר את השופטים מראש שבגיל 7 חווה משבר מוזיקלי קשה ויצא מהשירה. לאודישן הוא הגיע אחרי שהחברים ואפילו אמא (!) התריעו שאולי כדאי לוותר על התענוג. מה אתם יודעים, כנראה שאנחנו לא נהיים חכמים יותר עם הגיל.
הבא בתור היה שי חיים, שניפח את קורות החיים המוזיקליים שלו למימדים המרמזים שהוא המחמם הרשמי של אלטון ג'ון על במות לאס וגאס. רק שבמקום לנפח את קורות החיים שלו הוא ככל הנראה פשוט שיקר, ואם לא, אז מישהו שם בצה"ל צריך לתת את הדין לכך שהוא שירת בלהקה צבאית. באודישן אחד הצליח שי להרוס את "בתלם אוהבים" של רגב הוד, להוציא את משה פרץ שקרן ולהרוס לעצמוו כל סיכוי להמשיך לעבוד בתעשייה.
ונסיים את הגלולה המרה בקצת ביזאר: כשדוד ימינה עלה לבמה, הוריד את המעיל וחשף תלבושת שגרמה למייקל ג'קסון במצבו הנוכחי להראות יותר טוב ממנו - הבנתי שהנאה מוזיקלית צרופה לא מצפה לי פה. ההופעה הייתה הזיה אחת מתמשכת, בשפה שהיא לא אנגלית ולא כלום ואת שם השיר של מייקל ג'קסון עדיין לא הצלחתי לזהות.
המרגש
המשבצת הזו שמורה לשחר כרמי, נערה בת 17 שהגיעה היישר מפנימייה לילדים בסיכון. שחר שרה את "כשאת עצובה" של עמיר בניון והתנהגה במעמד האודישן כיאה לשם השיר. הרבה אנחנו לא יודעים עליה, כמו מה הביא אותה לפנימייה או למה היא נשברה באמצע השיר ופרצה בבכי בסיומו; אנחנו רק יודעים שהיא הובילה את מרגול לפרץ רגשות לא אופייני שלשם שינוי לא כלל בתוכו את השורש ג.ס.ס.
ונסיים בחידה: כמה אודישנים אתם חושבים שהייתם רואים בפרק פתיחה ממוצע של "אמריקן איידול"? תנו לי לעזור לכם: כולל מונטאז' הגרועים ביותר, הטובים ביותר ובעזרת עריכה שלא נעשית על ידי סטודנט שנה א' למדעי המזרח: בערך 35. וכמה ראינו ב"כוכב נולד 9"? נכון מאוד: הרבה, הרבה פחות. "נולד" חייבת להגביר את הקצב, לתקתק אודישנים ולהבין שהיא לא מסוגלת לצפות מהקהל שלה להיקשר לאנשים שממש אוטוטו הולכים לעוף להם מהפריים מיד לאחר שלב מחנה האימונים. אגב, אפשר (ורצוי) להפסיק לפתח לכ-ל מתמודד סיפור רקע עאלק-מרגש. אנחנו בדיוק בשלב בו הקהל רוצה בשר, כישרון נא שיוביל אותו לזפזפ עם השלט לערוץ 2 כדי לראות מה עוד מחכה לו. "נולד" חייבת להגביר את הקצב, ויפה פזמון אחד קודם.
>>> גם לצפניה היה מה לומר על פתיחת העונה התשיעית של כוכב נולד
>>> איך אנחנו נראים מול האחיות הגדולות? שירן אוחיון עושה השוואה בין "כוכב נולד" לגרסאותיה בגולה



