אצלן הכל בסדר • מה חשבנו על "מחוברות 2"?

העונה השניה של "מחוברות", שעלתה לשידור אתמול, חושפת את הרצון העז של המשתתפות לאהבה ולקבלה, וכמעט מצליחה לשחזר את הקסם הראשוני של עונת הבכורה. ליבי בגנו פיפ שואו

מחוברות 2
מחוברות 2 | צילום: יחצ

אחרי עונת בכורה מפתיעה ומרגשת של "מחוברות" ועונה מטלטלת, יצרית ועוצמתית של "מחוברים", הסקפטיות זקפה את ראשה, באופן טבעי למדי, כשהגיע הזמן לחזות בפרקי הבכורה של "מחוברות 2". האם השטאנץ יוסיף לעבוד? האם יצליחו ללהק נשים שיספקו את הסחורה מבלי לקלקל את מעט ה"אותנטיות" שיש בז'אנר הזה שהוא לגמרי ריאליטי, אבל עדיין קצת דוקו? האם הן יצליחו לגעת בנו כפי שעשו קודמותיהן בתפקיד, ולהפוך לשיחת היום בפינות הקפה?

 

לאחר היכרות ראשונית עם חמש הנשים החדשות בחיינו, אפשר לומר כמעט בוודאות שמשעמם לא יהיה. אין ספק שחלק מן המשתתפות לוקחות את קלישאת ה"ריאליטי = פורנו" למקום קצת מילולי למדי, ואחרות מפגינות אובר-מודעות כמעט מבהיל למצלמה, אבל המשותף לכל החמש הוא שמשהו בהן, דיספונקציונלי ככל שיהיה, גורם לנו לרצות לדעת עליהן עוד, ולהתנחל בביתן ובהווייתן עם קערת פופקורן, בעוד הן נותנות את השואו של החיים שלהן - תרתי משמע.

חושפת את בלוף העיתונאית המאגניבה

בניגוד לעונות קודמות, בהן ההתחלה הייתה מן סוג של היכרות מהוססת והג'וסיות נבנתה בהדרגה, בפרקי הבכורה של "מחוברות 2" אנחנו נזרקים מיידית אל המים העמוקים עם חיי הלילה והאמהות של ננה שרייר, החזרה בתשובה של מיקה קרני וההשפעה של חיי הרוח החדשים שלה על משפחתה, אל דינה אברהמסון המקסימה שנקרעת בין אהבה, דת ומחשבה חופשית, אל הילי עמנואל החייזרית המופלאה וחסרת הביטחון שבין בכי מאולץ אחד למשנהו משחררת אמירות מבריקות ומלאות תיעוב עצמי, ואל שיר נוסצקי, שבין אם היא מתכוונת לכך או לא, חושפת את הבלוף של "העיתונאית התל אביבית המאגניבה" במלוא "תפארתו" ככיסוי לחייהם של עשרות ג'אנקים של צומי.

חוסר המבוכה המוחלט שלהן, והרצון לחשוף כל כך הרבה, כל כך מהר ובכאלו עוצמות אינטימיות, הוא מעט מבהיל ולפרקים אפילו מעורר חשד בנוגע לאינטרסים שלהן. לחזות בנוסצקי במיטה עם הבויפרנד, מנסה בכוח להזנות רגע אינטימי עם דיבורים מלוכלכים, או לשמוע את מיקה קרני מנסה לאלץ את בעלה, מיקי שביב, להתפלל כדי להיות שמח, הן אינן משימות קלות עבור צופה בעל רגישות מינימלית. מדובר ברגעים של חדרי חדרים, שאנחנו, האנשים שלא מצלמים את עצמם לטלוויזיה, שומרים מכל משמר תחת מעטה כבד של פרטיות. על ההיבט החולני-מציצני של החוויה מקלה מעט הידיעה שהנשים האלו ידעו בדיוק למה הן נכנסות, ומעל לכל, התובנה - שלא קשה מאוד להגיע אליה, שכולן מאוד, אבל מאוד רוצות שיתייחסו אליהן, שיכירו במקומן בעולם ויותר מכל שיאהבו אותן - כמה שיותר, וכמה שיותר חזק.

 

כמו בכל דוקו, או ריאליטי, או דוקו-ריאליטי, תמיד קשה לשחזר את הקסם הבוסרי של העונה הראשונה לפני שכולם - המשתתפים והקהל גם יחד - ידעו מהו האימפקט של התוכנית ומהן השלכותיה. אבל הרצון הזה של המשתתפות, לאהבה ולקבלה, למרות שיש בו משהו תלותי קמעה, כמעט נואש, הוא משהו שקשה, ואולי אפילו בלתי אפשרי להתעלם ממנו. הוא פורט עדיין, למרות המודעות המוגברת של כל הנוגעים בדבר, על כל המיתרים הנכונים, ומייצר קסם אחר, שונה, אבל כזה שהופך גם את "מחוברות 2" לצפיית חובה.

 

"מחוברות 2", HOT3, א-ה בשעה 22:00