הכוכב הזה מת • איך "כוכב נולד" לעומת האחיות מעבר לים?

הערב, במוצאי שבת, תעלה עונתה התשיעית של "כוכב נולד", התוכנית אשר שינתה את חייהם של עשרות אנשים וסידרה להם מקום להופיע בו בחמשת ימי העצמאות הבאים.

את פאנל השופטים יקשטו העונה לראשונה מירי מסיקה ויאיר ניצני, שישבו לצד צדי צרפתי ומרגלית צנעני, שופטים ותיקים המוכרים לנו מ-100 השנים הקודמות של המפעל. פרט לכך, נראה של"כוכב נולד", בניגוד לתוכניות זמר אחרות בביצה הגלובאלית, לא דחוף להשתדרג, ודווקא חבל. ניסיון העבר מלמד אותנו שכל פורמט ריאליטי, גם הטוב שבהם, חייב לעבור ניעור מידי פעם כדי להצית מחדש את הספארק עם הצופים. ב"נולד", וריאציה חלשה מלכתחילה מחברותיה החו"ליות, "אמריקן איידול" האמריקנית ו"האקס פקטור" הבריטית, זה כבר לא יקרה השנה. אז איך אנחנו נראים מול האחיות הגדולות של תחרויות הזמר? 

באמריקן איידול ריעננו את השופטים, באקס פקטור את הפורמט

לכאורה, הפרמיס של שלוש התוכניות דומה: המתמודדים שרים, הקהל מסמס, כיס הזכיינית מתנפח והמנצח מוציא אלבום גרוע עוד לפני שהוא עוזב את במת הניצחון. ההבדל הוא שבשנה האחרונה גם "איידול" וגם "האקס פקטור" ריעננו את הפורמטים וכס השופטים שלהן, בזמן שב"כוכב נולד" ממשיכים לנוח על זרי הדפנה וזורקים לבלילת השיעמום (ובואו נודה בזה, ב"נולד" אין את ארסנל הכשרונות של "האקס פקטור" ו"איידול") את יאיר ניצני. מנסה לומר: שמישהו ידליק את המאוורר, לוהט כאן. או שלא. 

ה"אקס פקטור", לדוגמה, שינו בשנה שעברה את הפורמט ובניגוד למקבילותיה, האודישנים מתבצעים מול קהל חי במקום בחדר סגור (בעונה החדשה של "כוכב נולד" יתקיים יום אודישנים אחד כזה). זה נכון כלכלית, זה נכון מבחינת הוייב והכי חשוב - זה מפריד אותה מ"איידול" באופן חיובי - אלמנט אקוטי, בייחוד לאור העובדה שהיא אוטוטו נוחתת באמריקה והולכת להתחרות ראש בראש עם תוכנית הזמר הותיקה.

הפרמיס הבסיסי ביותר של "האקס פקטור" ו"איידול", בו כל המתמודדים גרים ביחד באותה הוילה אליה נחתו משום מקום, מספק לא מעט ג'וס, אייטמים שכל מגזין בידור ירייר עליהם והעצמת רמת המתח בין המתמודדים. "האקס פקטור" אף הגדילה ואיימה שבגרסתה האמריקנית יהיו שידורים מהבית, א-לה "האח הגדול".

הסיפור של "כוכב נולד": שאננות

הפורמט החצי-אפוי של "כוכב" מתבלט גם בשלב ההכנה לשידור ובחירת השירים - כאשר ב"אקס פקטור" הבריטי וב"איידול" האמריקני ישנו כוכב אורח שבועי שמנחה את המתמודדים ("איידול") או שופט צמוד שמדריך את הזמרים מידי יום ("פקטור"). לעומת זאת, נראה כי ב"כוכב נולד" הקשר בין המתמודדים לשופטים הוא מלאכותי ושטחי, מה שמוריד את רמות האקשן למקומות שאפילו לא מגרדים את אלו של המתחרות החו"ליות שלה.  

וזהו, בעצם, הסיפור של "כוכב נולד" לדורותיו, בגדול: שאננות. מירי מסיקה ויאיר ניצני לא באמת יקחו את "כוכב נולד" למקומות בהם לא ראינו את המפעל עדיין (נניח: מקומות מעניינים). הם לא ג'ניפר לופז וסטיבן טיילר, זוג אושיות חמות טאבון שיכולות למכור לפינגווינים קרח ועדיין לעשות מיליונים. למעשה, אפילו את המאמץ המינימלי של לקנות את פורמט התוכנית ולשחרר את כבל האילוצים המעצבנים שמייחדים את "נולד" מ"איידול" הם לא עשו.

"כוכב נולד 9" תהיה בדיוק מה שהיא היתה בשנה שעברה, כי האנשים למעלה יודעים שאין לכם ברירה אלא לצפות בה. "האח הגדול" נגמר, ומגוון תוכניות הריאליטי בישראל הוא בכל זאת מצומצם יותר מזה שתמצאו בבריטניה ובארצות הברית. אז יגיע צביקה עם הסיגר, מירי תהיה הפייה הטובה, יאיר ניצני יהיה הגרסה האימפוטנטית והקרחת של סיימון קאוול ומרגול תחזור על אותם שטיקים שכבר מיצינו בשנת 2003, כי הדבר הכי מפתיע ב"כוכב נולד" הוא, שבניגוד למפעלים אחרים, הוא בחיים לא מפתיע.