בורקס פינוקים • על "סרט שחור לבן"

למרות שאין בה הרבה חידושים מסעירים, הסדרה התיעודית "סרט שחור לבן" מייצרת תמונה מרתקת של תחילת ימי סרטי הבורקס, ומעוררת געגועים לימים בהם הקולנוע המסחרי שגשג בארץ

חיים טופול ב"סלאח שבתי"
חיים טופול ב"סלאח שבתי" | צילום: יחצ

את הפרק הראשון בסדרה "סרט שחור לבן", שמשודרת בערוץ שמונה ועוקבת אחר עלייתו, נפילתו, ועלייתו המחודשת, של ז'אנר סרטי הבורקס, אף אחד לא ראה. כולם היו עסוקים מדי בהדחה האחרונה בבית האח הגדול. קשה להתעלם מהאירוניה שבדבר: בזמן שנחמן אינגבר מנסה להסביר בערוץ שמונה מדוע הצופים העדיפו לראות את "סלאח שבתי" והדירו רגליהם מסרטים אליטיסטיים כמו "מקרה אישה", הוא למעשה מדגים את ההמשך הישיר של אותה התופעה, ומרצה מול אולם ריק. כל הצופים זיפזפו כבר מזמן לתוכנית ריאליטי פופוליסטית שמשודרת במקביל בערוץ השני.

 

אבל המעטים שכן החליטו לצפות בפרוייקט הדוקומנטרי של רון כחלילי, מן הסתם לא הצטערו. למרות שלא היו בו יותר מדי חידושים מסעירים, ולמרות שהדיון בייצוג המזרחי בסרטי הבורקס, שמהווה את העניין המרכזי של כחלילי, נותר ברמה בסיסית, כחלילי בהחלט הצליח לצייר תמונה מרתקת של תחילת ימי הבורקס, וליצור געגועים לימים בהם הקולנוע המסחרי שגשג בארץ.

מנחם גולן, חיים טופול, אריה אליאס, גילה אלמגור, יהודה ברקן, מייק בורשטיין, אבי טולדנו, הופיעו בזה אחר זה על המסך, כל אחד מהם עם סיפורים משעשעים על הימים ההם. את חלקם שמענו כבר אינספור פעמים (בחייך גילה, עוד פעם הסיפור על הר' המתגלגלת?), אבל חלקם חדשים ומרתקים.

 

העובדה שהמרואיינים כולם ללא יוצא מן הכלל היו אנשים מבוגרים שלקחו חלק בסרטים המדוברים מובנת. מי מתאים יותר לתת עדות על ההיסטוריה של הז'אנר מהאנשים שיצרו אותו? מה גם שכמרואיינים האנשים הללו הם זהב. הם מדברים יפה, ברור, מצחיק ויש להם מה להגיד. אבל תופעת לוואי קצת מעצבנת של הבחירה הזו היא מבוכה קלה שמורגשת בחלק מהראיונות לגבי התוצרת הקולנועית המדוברת. האם יש מקום למבוכה כזו בסדרה שאמורה לחגוג את הז'אנר ולתת לו את הכבוד הראוי לו?

דרושים: מעריצי סרטי בורקס

הפרק עסק בסרטים הראשונים בז'אנר, ב"אלדורדו", ב"סלאח שבתי", ב"אריאנה", שלושה סרטים שנחשבים לקלאסיקות. נחמד היה לו היו מופיעים על המסך גם מעריצים של הסרטים הללו, שהיו מדברים על האיכויות שלהם. גם הכותרות שהופיעו על המסך מדי פעם בניסיון להרכיב סוג של הוראות הכנה לסרטי בורקס, יצרו תחושה קצת מתנשאת. קשה להאמין שזו היתה כוונתו של כחלילי, ולכן המסרים של התוכנית נותרו מעורפלים משהו.

 

אבל מכיוון שהתקופה, הסרטים, האנשים והסיפורים מרתקים ואהובים כל כך, בכל זאת הסדרה מבדרת למדי, ובהחלט שווה צפייה. כיף לשמוע את טופול מודה כי המבטא של סלאח שבתי אינו עיראקי, אינו מרוקאי ואינו כורדי אלא מבטא "כל מזרחי" שהוא ואפרים קישון המציאו. נחמד לשמוע את מייק בורשטיין מדבר על כובד האחריות שהוא הרגיש על כתפיו כשהוא הבין כי הדרך בה הוא משחק את קוני למל תקבע את דימוי החרדי האשכנזי לנצח. ויש הרבה רגעים נוספים שמעלים חיוך וחושפים תובנות מעשירות.

 

"סרט שחור לבן" היא אמנם סדרה קצת מיושנת בתפיסה שלה, אבל מכיוון שההיסטוריה של הקולנוע הישראלי, ובעיקר ההיסטוריה של הז'אנר הספציפי הזה, סובלת מהזנחה, מדובר בכל זאת מאמץ מבורך, וההישגים שלה בהחלט מפצים על חולשותיה. אם מתעלמים מהניסיון לשוות לסדרה משמעות פוליטית חברתית ולייצר אמירה של ממש, מדובר בסרט תעודה חביב, עשוי לא רע בכלל, ומהנה למדי.

 

"סרט שחור לבן", ערוץ 8, מוצאי שבת 22:00