האח הגדול 3 • מדד הדיירים: ננס ליחו

בפעם הראשונה העונה נצבט לנו בית החזה חסר הלב שלנו מעט; מתוך בליל האנשים המשעממים של העונה (שבראשם עומדת כעת מיס מדעי המוח המטרחנת), קיבלנו הדחה לא צפויה ישר לפנים - הדחה מעציבה קמעה עם קורטוב של אכזבה קלה מהאצבעות הלוחצות על הסמסים. לאיש הקטן-גדול המעניין (באופן יחסי למצעד השיממון האנושי) עם השלמות שהולמת בני ארבעים ומעלה, הגיע להיות בחמישיית הגמר.

נראה שהפוריטניות המקומית שגרמה לסיוון דרור לעוף ראשונה על סעיף הצעת אורגיה תחת גילופין עלתה גם לגמד הענק ביוקר; כל השמרנים המתחסדים שיכולים לספוג את האמירות האלימות של השליטה הבריונית של הבית, לא יכלו לספוג סיפורי סמים של בחור תל אביבי צעיר שאוהב להתנסות וחי כאילו אין מחר. ואולי אם נשכיל לרגע להבין איזה נתח ניכר מחייו בילה הבחור בבתי חולים בניתוחים מסכני חיים, היינו מבינים שמי שחרב דמוקלס מרחפת תמידית מעל צווארו, חייב לקחת את כל עניין הדבקות בחיים נכונים עם אוכל בריא (דווקא כתוב שיש כל מיני ערכים תזונתיים על החפיסות של הבמבה, לא?) ופעילות גופנית (ריקודי קרחנה במועדונים לא נחשב?) באירוניה מסוימת.

תנו לו קמפיין

ובכל זאת, ייתכן שעדיף כך - ברור שאם הוא היה גורף את הפרס הראשון היינו מתעדכנים דרך הצהובונים כיצד בזבז הגמד שאינו מסוגל להיות בדד, ומוכן להרחיק לכת בנדיבות מוגזמת ולצאת מגדרו על מנת להיות אחד מהחבר'ה, את כל כספו על בילויים יקרים שכוללים "דברים טובים" שנמצאים מתחת לאף - ולא היינו רוצים לעודד עוד קצת מההרסנות והחבלה העצמית המובנית באישיותו של האיש שעשה כמעט אפס טעויות חברתיות ובכל זאת הודח. ברור לנו שזאת לא המילה האחרונה של האיש המוכשר עם ראיית החיים הראויה להערצה, ושמישהו כבר ימנף לו את 15 דקות התהילה - ולא רק כתחליף לבמבה-בוי בקמפיין פרי מוחה היצירתי של מיס קליפורניה למידות גדולות.

כפי שציינה נסיכת הפרא מאיספהאן - ישנם דברים שחבורת עכברי המעבדה האנושית לא עשו בשלושה חודשים האחרונים כמו לעיסת מסטיק, שיחות בסלולרי, שופינג וכו', אבל הם בהחלט עמלו באופן יומיומי להציג עצמם בפנינו כקדושים וצדיקים. לצד השיחות התפלות והשיממון שמאפיינים את העונה הדלוחה, קיבלנו גם פסטיבל חסידי מתמשך - ולא מדובר הפעם בכופרים שמניחים תפילין ומתגעגעים לארוחת שרצים הגונה או משקרים במצח נחושה, אלא על ההתחסדות חסרת הבושה שחוגגת בבית. מדליית זהב מזויף מוענקת בזאת לכל מי שהשתמש במשפטים הצדקניים והעלובים: "אני אמית/ית", "אני לא מסוגל/ת לשקר" "אני שונא/ת שמרכלים" - ומדובר פחות או יותר בכולם.

זה ידוע שאסור לנסות ולשחזר חוויה רומנטית שקרתה במקום קסום על ידי נסיעה חוזרת לאותו מקום, אבל למתמכרים סדרתיים עם ציפיות שכמוני הייתה תקווה שיגיע השלב בו אקשר בעבותות למישהו מהמתמודדים, וממש כמו אלירז בשעתו אדמיין כיצד אני משדכת אותו לבתי, או לחלופין - אשחזר את האיבה הלוהטת שפיתחתי כלפי סער שיינפיין וזוגתו הסמי-מוכה איילה. אחרי שבעונה הקודמת בהיתי בעיניים טרוטות בערוץ עשרים והודעתי לילדיי ולשאר מכריי שעד שכל חגיגת המציצנות הזאת תסתיים אין להטריד אותי בענייני דיומא כתבשילים או ניקיונות, נחלתי אכזבה עמוקה מהעונה העלובה הזאת, שהסתמנה בעיקר ככשל ליהוקי, ושהדבר היחידי הטוב שמשתמע מכך הוא שלפחות הפעם ביתנו לא הפך לאורווה.