סיימון עבר • מה חשבנו על מתמודדי "אמריקן איידול"?

אחרי אינספור תכניות אודישנים צורמות ושבוע הוליווד מפרך, אמריקן איידול פתחה את השלב האמיתי של התכנית עם 24 המועמדים המוצלחים ביותר. השנה, במקום לקיים תכניות אולפן נוספות ולהדיח בהצבעת הקהל בכל פעם שני מתמודדים עד להגעה האיטית והמייגעת ל-12 הטובים ביותר, החליטה הפקת איידול לתת לקהל לבחור עשרה מתמודדים אהובים בבת אחת - 5 בנים ו-5 בנות - בעוד השופטים ניצלו את כוח "הקלף הפרוע" והצילו מהדחה שלושה מתמודדים נוספים שימשיכו הלאה להתחרות על לבה של אמריקה.

הגברים:

 כמו בשנה שעברה, גם השנה המין הגברי חזק ביותר ומצטיין בעיקר בייחודיות ובגוון קול מעניין ושונה.

קייסי אברהמס - מי שהיה הפייבוריט עוד משלב האודישנים שלו, הוא מתמודד מיוחד על רקע אמריקן איידול. הוא מוזיקאי מוכשר, מאלתר ג'אז בביצועיו, ואין לו לוק מלוקק של מאהב לטיני שמדבר להמונים. אבל אחרי שסת' רוגן החזיר את הסקסי לגיקים המוזנחים, לקייסי יש סיכוי טוב מאוד להמשיך לשלבים המתקדמים. סביר להניח שהאלבום הראשון שלו לא ישוחרר לפני חג המולד ויכלול בלדות דביקות, וזו כבר נקודת זכות. ההופעה

ג'ייקוב לאסק - לפעמים הוא נראה מבטיח כמו סי לו גרין פחות שמנמן ועם מנעד קולי רחב יותר. לפעמים, לעומת זאת, נדמה שהוא תיעול של ג'ניפר הדסון ואריתה פרנקלין. לג'ייקוב יש את הקול והמנעד הטוב ביותר מכל העונות של אמריקן איידול. הדבר היחיד שיכול לעצור אותו בדרך לזכייה הן מניירות הדיווה שהוא מפגין תוך כדי שירה. אנפוף, מצמוץ, הזזת צוואר טורדנית וגלגול האישונים לאחור בתווים הגבוהים. מלחיץ. ההופעה

ג'יימס דורבן - עם טיפה'לה טורט ועוד טיפונת אספרגר, דורבן הגיע בזכות הסיפור ונשאר כי הוא מעין אדם למברט, בגרסת הסטרייט שאמריקה יכולה להכיל. ואולי בגלל שהוא לא קיצוני כמו למברט, יש סיכוי שנשתעמם מצרחות הרוק שלו בשלב כלשהו. אפילו שהוא הראשון ששר ג'ודאס פריסט בתולדות התחרות כולה. ההופעה

פול מקדונלד - כשפול שר, הוא רוקד כמו הכלאה בין כריס מרטין לתום יורק, ומחייך כמו סטיבי וונדר. הוא חתיך, יש לו גוון קול ייחודי ורך ונדמה שגם הוא שייך לז'אנר האמנים האמיתיים שמנסים מזלם במיינסטרים. חצי נחמה. ההופעה

סקוטי מקרירי - הנ"ל הוא פשוט ג'נטלמן דרומי אמיתי. זמר קאנטרי בן 60 והוא רק בן 16. העומק שבקול של סקוטי מפתיע כמו הצלילים הגבוהים אליהם הוא קולע במדויק, אבל בתחילת העונה מיהרה לופז להכריז שהפעם הם מחפשים את אמן ההקלטות העכשווי הבא. מקרירי במקרה הזה הוא לא יותר מגימיק. מצד שני, אמריקה אוהבת את הקאנטרי שלה, אז לכו תדעו. ההופעה

הקלף הפרוע: סטפאנו לנגונה. בחור חביב ולא יוצא דופן בשום צורה.

נפלו בין הכיסאות: טים הלפרין ורובי רוזן. שניהם יושבים על המשבצת של סטפאנו ולא ברור מדוע התעלמו מהם מהר כל כך.

הנשים:

מאז העונה השישית של לקישה ג'ונס, מלינדה דוליטל וג'ורדין ספארקס, שזכתה בסופה, לא היתה נבחרת נשים ראויה באמריקן איידול והשנה, נדמה שסופסוף זה יקרה.

היילי ריינהארט - היא נראית בלונדה תמימה וחמודה, אבל על הבמה יוצאת ממנה חתולה שובבה, סקסית שגם יודעת לשחק עם הדקויות הקטנות של הקול שלה. היא אוהבת לנהום, וזה עשוי להימאס בקרוב, אבל עד אז היא איום פוטנציאלי משכנע. ההופעה

קארן רודריגז - יש שני ז'אנרים שאמריקה לא עומדת בפניהם: קאנטרי ולטיני. רודריגז יושבת על משבצת ה"קיבלתי את ההשראה שלי מג'ניפר לופז" והופכת עצמה לאשת הבלדות המרגשות באנגלית וספרדית. יש לה גם קול מצוין ואישיות חביבה, אבל בינינו, הפלישה הלטינית היא כל כך לפני 5 שנים. ההופעה

לוריין אליינה - פייבוריטית מוקדמת עוד משלב האודישנים. אחרי הכל, לא כולן זוכות לבצע שיר של אירוסמית' מול סטיבן טיילר ולזכות לפיסה של דואט מכוכב הרוק. חצאית קצרה במקרה של טיילר, עוזרת לא פחות. לאליינה יש טווח ז'אנרים רחב, אבל רנדי הגדיר אותה יפה: שילוב בין קארי אנדרווד לקלי קלרקסון. מאחר ושתיהן מכרו יותר אלבומים מכל זוכה אחר, אליינה עשויה להגיע רחוק. ההופעה

פיה טוסקנו - על פניו, עוד דיות המנוני קיטש. אבל הבחורה ביצעה את העבודה כל כך טוב, שהיא זכתה לתשואות בעמידה. מגיע לה. ההופעה

תיה מגיה - הילדה הזאת רק בת 15, אבל מוכיחה את הסטראוטיפ על החינוך האסיאתי - היא שרה כמו מתעמלת קרקע מדויקת באולימפיאדה. אף אחת בתחרות לא קולעת לצלילים בדיוק כזה, מצד שני, אם היא לא תפתח קצת אישיות ברוב, היא עלולה לשעמם למוות. ההופעה

הקלף הפרוע: נעימה אדדפו ואשטון ג'ונס. לא ברור מדוע נעימה זכתה לכבוד. יש לה קול נפלא, אבל היא מיושנת ובעלת טעם מזעזע בשמלות במה. אשטון לעומתה לא מפספסת אף הופעה ואולי הביטחון העצמי המופרז שלה גרמו לאמריקה לא להצביע לה. היא זכתה להצלה מידית מהשופטים ובצדק.

נפלו בין הכיסאות: קנדרה שאנטל ורייצ'ל זבידה. האחת בלונדה אמריקאית קלאסית עם קול של אלביס פרסלי, השניה היפסטרית ניו יורקרית עם פוטנציאל גאגא-אי. לא ברור מדוע ולמה.

השופט המצטיין: רנדי. בהיעדר סיימון קאוול, רנדי הוא לא יותר מראש לשועלים. על אף שלופז מתנסחת היטב (רוצה לומר היא הרבה יורת טובה מעבדול או דיוגארדי), ואפילו טיילר מצליח לנמק היטב את בחירותיו, נדמה שרנדי הוא היחיד שמעז להגיד למתמודדים בפרצוף: אתה נשמע רע. המון הופעות קריוקי בינוניות זכו לתשואות מלופז וטיילר, ככה שהדוג הלא החלטתי הפך פתאום לקשוח.

היציאה הלא ברורה: כראייה למחמאות המוגזמות שלופז מעניקה, כשעלה ג'ייקוב לאסק על הבמה היא הצטערה על לכתו של לותר ונדרוס מהעולם אבל התנחמה בקיומו של לאסק במקומו... כשהשופטת ממהרת להחליף את ונדרוס האגדי בכוכבן ריאליטי אמריקאי, מוכשר עד כמה שהוא, שעושה בסך הכל קאברים לאמנים מוצלחים אחרים, זה מעמיד כל מחמאה שלה באור מפוקפק. לתשומת לבה של הלופז.

הילית וולברג היא העורכת הראשית של אתר flix