טביעה אזרחית • על פתיחת העונה של "ארץ נהדרת"

1. למרות כמה טעימות בדמות ספקטור ושריג, ציפורים עצבניות ואלי ישי משתין על מדורות, שיצאו לקראת עליית העונה החדשה, אפשר להודות שהתגעגענו ל"ארץ נהדרת". אין ספק שהיא צריכה להיות בחיים שלנו רק כדי לתת פה ושם בעיטה בתחת, להזכיר לנו כמה המנהיגים שלנו מצחיקים שבא לבכות, כמה שהישראלי מכוער וכמה שיש לנו ארץ נהדרת בהפוך על הפוך. בגדול, קיבלנו פתיחה קצת צולעת של תוכנית שוויתרה על יותר מדי תותחים כבדים ועדיין לא התחמשה כראוי. מצד שני, הנוסחה עדיין מוצלחת, קיציס השתדרג והיחס לפוליטיקה בלט יותר מתמיד.

2. כמו בכל עונה, גם הפעם "ארץ נהדרת" ניסתה לפתוח את העונה עם סנסציה. אם בעבר גלעד שליט נבחר כדי לעשות לנו קוואץ' בלב, הפעם הבחירה היתה ילדים. כן, כשילדים אומרים שערבים הם נטל דמוגרפי, זה אמור לגרום לכם להזיע או לנוע בחוסר נוחות על הכורסה. הבעיה מתחילה כשמדובר במערכון חלש - לא רק ביחס לפתיחת העונה, אלא גם בתוכנית מספר שמונה.

3. דווקא הנושא עצמו, כמו גם רוח התוכנית שהציגה כמה אמירות פוליטיות וחברתיות, אמור להיות מעודד הן מבחינת הכותבים והן מבחינת הצופים. ככה זה כש"ארץ נהדרת" נוטשת את הפן הבידורי לטובת אלמנטים סאטיריים נטולי פחד שנותנים לאזרח הקטן להרגיש שיש מישהו שדואג לו או מבין אותו. נכון, זה יכול להבריח חלק מהשבט שנהנה להתחמם מול המדורה בשישי בערב, לענטז עם המקפלות ולצחוק מהגיגי הישראלי המכוער, אבל נותן לתוכנית את המקום המכובד על המדף שליד "ניקוי ראש".

4. מה שהשתנה לטובה זו העובדה שאייל קיציס יושב לבד, בלי הפאנל השולחני המעיק והמגביל. בכלל, נראה שתפקידו של קיציס שודרג ועובד לטובתו ולטובת התוכנית. הרגעים הגדולים שלו - ההערות העוקצניות כלפי ציפי לבני שנפגשת עם הציבור ועם יהדות העולם, והחינוך מחדש של אהרונוביץ' שמכריז על דנינו כמפכ"ל הבא בלי למתוח את הצופים כדרכן של הכרזות בעולם הריאליטי - היו הרגעים הגדולים של פתיחת העונה של "ארץ נהדרת". אומנם במקרים האלה קיציס האכיל את הצופים בכפית גדולה מדי, אבל איכשהו כשהוא אומר את זה באינטונציה המדויקת שלו, זה עובד.

5. שוב ליברמן, שוב ביבי, שוב אלי ישי. שוב גזענות, שוב ערבים, שוב עובדים זרים. פה ושם אסי כהן מצליח להצחיק מתחת לזקן של איווט, בעזרת ניואנסים שלא באמת קיימים במציאות, אבל התוכן של אותן דמויות ריק. אולי נמאס מהאישים המכובדים עצמם, אבל כנראה שזו גם אשמתם של הכותבים שלא השכילו להמציא את הדמויות החדשות ונשארו בסביבה המוכרת, המייאשת והמיותרת.

6. שני כהן הצליחה להרוס באדיבותם הרבה של הכותבים את הרושם המעולה שהותירה במשך עונה שלמה, בעיקר בגלל חיקוי דלוח של לירון וייצמן, שמתבסס על "הההוא", "הההיא" ובעיקר התייחסות לציצים. אז כן, הפאנץ' של דורה היה משעשע, אבל כל השאר היה פשוט מביך ומיותר מדי. מה היה המסר? שיש ציצים בתוכנית של פינס? שביצת הבידור סבוכה ופתלתלה? שגב' וייצמן מושכת אותיות? ממש לא ברור.

7. מצד שני, עצם ההתייחסות של "ארץ נהדרת" לערוץ 10 - כולל למותגים חזקים כמו מיקי חיימוביץ', גיא פינס ואלכס מ"היפה והחנון" על 24 אחוזי הרייטינג שלו - רק ממשיכה להמחיש עד כמה הזכיינית קשת היא מעצמה חזקה ונטולת פחד שמסוגלת לתת אזכור (שלילי או חיובי, זה לא ממש משנה) גם למתחרים הישירים.

8. מה נשאר מהעונה הקודמת? חבורת פרץ (ושיראל) התאיידה בקיסריה, הישראלי המכוער נעלם, המקפלות חזרו לארון, ליטל מעתוק לא חזרה מההפסקה, ורק שאולי שמר על מקומו חלקית. חבל, כי הוא נקבר בתוך הקקופוניה שמרכיבים ערן זרחוביץ', מאור כהן ועוד שניים שמסובים לשולחנו ומוציאים ממנו את העוקץ הטוב והמוכר בדרך למותה הסופי של הדמות, אלא אם ב"ארץ" יתעוררו ויצילו אותה.

>>> המערכונים והפינות

• המערכון על השכנים הערבים היה אומנם רך מדי, אבל מדויק מספיק כדי להעביר את מסר • המערכון על היכל התרבות בעשהאל הבליט את הטירוף של טל פרידמן לצד נוכחות מינימלית של עלמה זק, והצליח להשיג צחקוק בעזרת קאברים עבריים לליידי גאגא ובלאק אייד פיז • עולם הפרסום בנוסח "מד מן" נתן טעם של עוד והיה מבריק ברובו • המערכון על דינדי היה נוקב, אולי אפילו אמיץ, אבל נמתח כמו מסטיק והיה קצת הזוי, במיוחד בגלל שיבוטי האחים לבית דינדי • הפינה הקטנה שמחפשת ישראלים בעולם אבל מוצאת את הבן-דוד של קירשנבאום ואת הכובע של שרה בק, היתה שטותית אך משעשעת • סקירת העיתונים אמורה להיות ברנז'אית, אבל ב"ארץ נהדרת" מאמינים שגם הצופים שלא למדו בבתי ספר לתקשורת אמורים להבחין בדקויות או בגסויות שבין ידיעות, מעריב, ישראל היום וכל היתר. ואם זה לא יעבוד הפעם, הם יגרמו לזה לעבוד בפעם הבאה. שבת שלום.