סיבולת שועל • ביקורת על הסדרה "השועלים"

לא בכל יום אפשר לקבל פנינה טלוויזיונית בין פיסות העובש שנערמות באגביות על כל סדרה שמתגלה כחיקוי עלוב לקודמותיה במקרה הטוב או כניסיון עקר להמציא את השלט מחדש במקרה הגרוע. "השועלים", סדרה יומית חדשה ולגמרי פנינה, לא מנסה לעשות משהו גרנדיוזי מדי אלא מסתפקת בלוקיישן אחד קטן (מקום של פנקייקים), שחקנים אנונימיים (שתבינו, מיכאל אלוני הוא הסלב שבגברים) וסיפור מסגרת מקורי (חבורה של צעירים שמעלים ליוטיוב סרטוני אימה ביתיים). נסו לשלב בין המתיקות הילדותית של הפנקייק לבין הדימום וכריתת האיברים של סרטי האימה ותקבלו מעדן.

גרובגלס זורחת

"השועלים" מצליחה להיות מספיק קטנה ומקורית ביחס לחדות ולכישרון שמופגנים בה. היא רחוקה מלהיות מושלמת אבל בשביל סיטקום נעשתה שם עבודת אפיון דמויות נהדרת, ליהוק מרשים בדיוקו, בימוי מלא בכישרון וטקסטים חינניים ושנונים. וכמובן, איך אפשר בלי דובדבן בדמות בחורה שרק שומעת את צמד המילים "סרט" ו"אימה" ומיד רצה לרכוש לעצמה מסור חשמלי. יעל גרובגלס, שזאת לחלוטין השנה שלה, כפי שמתברר אחרי ההופעה המרשימה שלה ב"כלבת", מפגינה יכולת קומית מפתיעה ופוסעת בביטחון על השטיח האדום בדרך להיות הדבר הכי טוב שקורה כאן, בין אם מדובר באימה, קומדיה או עולם הילדים. קוראים לזה כוכבת.

בלי להגזים, בעונות הבאות - וכן, yes, חובה לתת לירון ארזי, גיורא חמיצר ונועה פניני המוכשרים את המפתחות לידיים כדי להבטיח פה המשכיות - "השועלים" מסוגלת עם עוד קצת אומץ להיות גרסה עברית ראויה ל"פילדלפיה זורחת" המעולה. היא אולי עדיין לא מגיעה לנושאים שעולים שבוע אחרי שבוע בסדרה המזרח-אמריקנית, אבל אם היא מצליחה לנעוץ את האצבע במדויק בנקודות הרגישות הקטנות והיומיומיות, היא גם מסוגלת לעלות ליגה. קודם כל מומלץ בחום להיפטר מכל הצחוקים המוקלטים. זה ממש לא נראה כמו פרודיה, אם לכך התכוונו המשוררים, אלא בעיקר סתם מגעיל ת'שועלים. מה מוסר ההשכל? טוב, זה ממש לא משנה. נתחיל בזה; העורבים, הכרמים והחסידות כבר יגיעו אחר כך.

"השועלים", א'-ה', 19:30, yes Comedy ו-yes VOD

>>> בואו לשחק במשחק השועלים