שדיים מן המזווה

פמלה אנדרסון הגיעה לישראל. לקחו אותה לסיבוב בכותל, דחפו לה כמה משקאות בבאר מפונפן, ובין לבין היא גם הספיקה להגיח לשתי תוכניות של "רוקדים עם כוכבים", כשמכל אלה, הדבר היחיד שהצליח להזדקף הוא הרייטינג של התוכנית. בשנים האחרונות, ישראל הפכה למקום שכוכבי עבר מגיעים כדי לאבד את הניצוץ, עוד סימון בצ'קליסט של פיגורות שכבר מזמן הפסיקו לנסוק, לא ממש התרסקו, ונשארו לרחף באוויר ללא תכלית.

מישהו בהפקה כנראה פישל ואמר לפמלה שבנובמבר יש חורף בישראל ושכדאי לה להתלבש חם. היא לקחה את הטיפ הזה רחוק מדי, והדבר היחיד שהיה חסר הוא גם רעלה. יומיים ברצף והמחשופים היחידים שנראו בתוכנית הם של אנה ארונוב והילה נחשון. הבטיחו פרוצה מ"משמר המפרץ" אבל קיימו רק משמרת צניעות.

לפי הפרומואים המקדימים להגעתה (קיץ 1993 על חוף בקליפורניה, "רוקדים עם כוכבים" גרסת ארה"ב), היה נראה שנקבל מחול שדיים, אבל התאווה נשארה ביד יחד עם השלט, ונשארנו עם סתם ריקודים. אחרי שכבר ראינו הכל (באמת הכל), מאוחר מדי לנסות להרשים עם דיבורים, וגם ככה אני כבר נגד פרווה אלא אם היא צומחת מהחתול שלי. רק דמיאן וייטווד, הרקדן שלה שנסחב איתה עד לחור המזרח תיכוני הזה שלא הפסיק לחייך בכל פעם שפנו אליו בעברית. מסכן, בטח שכחו לחבר לו אוזניה לתרגום.

בתוך פחות מיממה, הלקחים הופקו והתלבושת של אנדרסון עברה קיצוץ ראוי לקראת החלק השני של התוכנית. למרות זאת, השמלה החשופה והמנומרת השאירה את פאם סטטית בדיוק כמו בסיבוב הקודם' כשהיא מסתפקת בגזירות שיפוט מתחנפות, אפס אנקדוטות מהגרסה האמריקנית של התוכנית והכי מתיש - כל שוט נואש של המצלמה לכיוונה תפס אותה מפוהקת למדי, כאילו היא שקועה במחשבות על דברים מהנים יותר לעשות. ובאמת, כשהפיק של התוכנית היה בחמש הדקות הראשונות עם סיפור התאונה של איציק זוהר, כבר היה יותר מרגש להקליט את דליה מזור בערוץ 1.

גיק שטיק

את מה שהיה חסר אצל שפנפנת הפלייבוי לשעבר, השלימו מתמודדות "היפה והחנון" בפרק פתיחת העונה השניה של התוכנית, עם חצאיות קצרצרות ומחשופים מטורפים, כשרגע אחר כך הן כבר עברו לביקיני.

בדקות הראשונות, עת הצגת המתמודדים, אפשר לחשוב שמשהו השתבש ומדובר בכלל ב"היפה והחיה", אבל האבולוציה עושה את שלה, וחרף הרושם הראשוני שבדרך כלל משחק תפקיד לאורך חלק משמעותי מהעונה בתוכניות מהסוג הזה, עד סוף הפרק מרבית הבחורים התגלו כמפוכחים, חמודים ומרגשים למדי (בדרכם הקריפית), סוג של יוני בלוכים נטולי שיק (מלבד אלכסיי, שמתלבש בסטייל שזועק צ'אק באס), כשמחלקם עוד צריך לנער את שאריות הפנטזיה על בחורות חטובות ושופעות, ולהחליף אותה בהערכה עצמית.

בעונה הראשונה של התוכנית טענתי ש"אין דברים כאלה" כשזה נוגע למתמודדים הגברים. היות ולא אחליק על אותה קליפת בננה פעמיים, אני אגוון - יש דברים כאלה. הם פשוט מסתובבים במקומות כמו הטכניון, פתח תקווה ושורות אחרונות בהרצאות על מדע בדיוני, לכן הם מחזה נדיר. גם התייחסתי לעובדה שחנונים יכולים להשתדרג, בעוד היפות, ברוב המקרים, מפסיקות להיות כאלה, אבל נראה שלאף גבר, אפילו לא כזה שבערוצים אחרים רוקד עם פמלה, לא יהיה את האומץ לומר "מאמי, זה אני או שהשמנת קצת?", ואם אף אחד לא יתקע את המקל הזה בגלגלים, ההתהפכות תהיה בלתי נמנעת.

באותו עניין, באמת קשה להתעלם מכך שהפנטזיה האמיתית היא זו שבה נמצאות הבנות. כשאשת מכירות בתחילת שנות העשרים לחייה מעידה על עצמה שהיא "השיגה משהו בחיים האלה", היא צריכה לעשות בדיקת מציאות באופן בהול. אמנם כל המתמודדות רואות את עצמן כמעין פמלה אנדרסון, אבל עם שתלים או בלי, נראה שאין להן את המודעות לכך שהתחת שהן תופסות עכשיו על החננות (מילה שמתגלגלת מגעיל על הלשון והופנתה דווקא מצד פיני טבגר), יהפוך לרופס בעוד כמה שנים. מצד שני, ההצלחה העתידית במישור האישי של כל אחד מהחנונים האלה היא בכלל לא מדע בדיוני, כשהשאלה היחידה שנשארת פתוחה היא אם בקצה המבוכים שהם יעברו תחכה להם מישהי שיודעת להעריך אותם באמת, או סתם דרקון עם חימצון, כלבלב שרוצה לעשות קמפיינים ותמונה של באבא סאלי שמחכה לנשיקת לילה טוב.

"רוקדים עם כוכבים", שני ושלישי, 21:00, ערוץ 2 | "היפה והחנון", שלישי, 21:00, ערוץ 10

אלכס פולונסקי: כל הכתבות / טוויטר